הבדלים בין גרסאות בדף "חיוב תפילה בציבור"

נוספו 1,109 בתים ,  12:24, 21 ביוני 2018
שורה 45: שורה 45:
<BR/>אך מיד כותב שאם הוא אנוס, שאינו יכול לבוא לבית הכנסת, יכוון לשעה שבה הציבור מתפללים. משמע שאין פטור מזה אלא באונס. וכן בהמשך דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x459 (טז)] פוסק כרש"י שההולך בדרך צריך ללכת לפניו עד ד' מילין, ולאחריו מיל כדי להתפלל בעשרה
<BR/>אך מיד כותב שאם הוא אנוס, שאינו יכול לבוא לבית הכנסת, יכוון לשעה שבה הציבור מתפללים. משמע שאין פטור מזה אלא באונס. וכן בהמשך דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x459 (טז)] פוסק כרש"י שההולך בדרך צריך ללכת לפניו עד ד' מילין, ולאחריו מיל כדי להתפלל בעשרה


ב'''הגר"ז''' כותב (צ יז) שתפילה בציבור אמנם היא מצוה מדבריהם, אבל גדולה היא ממצוות עשה של תורה, שיש בה קידוש ה' ברבים.  
'''הגר"ז''' כותב (צ יז) שתפילה בציבור אמנם היא מצוה מדבריהם, אבל גדולה היא ממצוות עשה של תורה, שיש בה קידוש ה' ברבים.  
 
<BR/>גם ב'''ערוך השלחן''' (צ כא) כותב שהיא מצוה מדרבנן, אך היא מצוה גדולה שיש בה קדושה וקדיש וברכו.
=== גדר הפטור מתפילה בציבור ===
=== גדר הפטור מתפילה בציבור ===
ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x458 (טז)] כותב שהפטור מתפילה בעשרה הוא למי שתש כוחו, אע"פ שאינו חולה ממש, וכתב שכן מוכח מעובדא דרב נחמן ורב יצחק, שאם היה חולה ממש, לא היה שואל אותו רב יצחק למה לא הגיע לבית הכנסת.
ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x458 (טז)] כותב שהפטור מתפילה בעשרה הוא למי שתש כוחו, אע"פ שאינו חולה ממש, וכתב שכן מוכח מעובדא דרב נחמן ורב יצחק, שאם היה חולה ממש, לא היה שואל אותו רב יצחק למה לא הגיע לבית הכנסת.
שורה 63: שורה 63:
בשו"ת '''אגרות משה''' (אורח חיים א לא) כתב שעדיף להתפלל ביחידות, מאשר להתפלל במנין במקום שעושים בו תועבות, לפי שאותו מקום אינו רצוי לתפילה, ואין התפילה שם נשמעת<ref>ועיין שם שזהו דווקא כששוכרים מקום כזה על מנת להתפלל, כגון בימים נוראים, אבל אם קונים את המקום, מותר לקבעו מהיום והלאה לתפילה.</ref>.  
בשו"ת '''אגרות משה''' (אורח חיים א לא) כתב שעדיף להתפלל ביחידות, מאשר להתפלל במנין במקום שעושים בו תועבות, לפי שאותו מקום אינו רצוי לתפילה, ואין התפילה שם נשמעת<ref>ועיין שם שזהו דווקא כששוכרים מקום כזה על מנת להתפלל, כגון בימים נוראים, אבל אם קונים את המקום, מותר לקבעו מהיום והלאה לתפילה.</ref>.  


==== כנגד הפסד ממון ====
==== כנגד הפסד ממון או לצרכי פרנסה ====
בשו"ת '''יד אליהו''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45973&st=&pgnum=27 (ז)] כתב להלכה שבמקום שאדם יפסיד את ממונו, אין חיוב להתפלל בעשרה דווקא, והביאו הרב '''באר היטב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x458 (יב)].
בשו"ת '''יד אליהו''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45973&st=&pgnum=27 (ז)] כתב להלכה שבמקום שאדם יפסיד את ממונו, אין חיוב להתפלל בעשרה דווקא, והביאו הרב '''באר היטב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x458 (יב)].
הרב '''ערוך השלחן''' (צ כ) כותב שבמקומו לא היו אנשים נזהרים להמתין לתפילה במנין בבוקר, אלא יוצאים לדבר הרשות קודם אור הבוקר, וכתב להסיבה לזה הוא מפני שהם הולכים לפרנסתם שהוא דבר מצווה לפרנס אשתו ובניו.


==== כנגד לימוד תורה ====
==== כנגד לימוד תורה ====
ה'''רדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1375&st=&pgnum=312 (ב אלפים קלט)] כתב שפשוט לו הדבר שטוב יותר להתפלל בבית מדרשו במקום קביעות לימודו מלהתפלל בבית הכנסת.
ה'''רדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1375&st=&pgnum=312 (ב אלפים קלט)] כתב שפשוט לו הדבר שטוב יותר להתפלל בבית מדרשו במקום קביעות לימודו מלהתפלל בבית הכנסת.
ה'''ערוך השלחן''' (צ כא) כתב שתלמיד חכם שלומד תורה תמיד, אם יהיה לו ביטול הרבה מתורה מהתפילות במנין, יכול להתפלל ביחידות ויעסוק בתורה. אך מכל מקום לא ירגיל עצמו בכך, שלא יקל בעיני עמי הארץ חשיבות התפילה בציבור. ועדיף שיאסוף מנין לביתו, ובכל מקרה לא יתפלל ביחידות בעיר לפי שעל ידי זה גורם להחליש המצוה מעיני הבריות.


== תפילת היחיד בביתו בשעה שהציבור מתפללים ==
== תפילת היחיד בביתו בשעה שהציבור מתפללים ==