9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חיוב תפילה בציבור"
אין תקציר עריכה
| שורה 36: | שורה 36: | ||
=== הגדרת תפילה בציבור === | === הגדרת תפילה בציבור === | ||
כתב ה'''חיי אדם''' (יט א) שעיקר תפילה בציבור היא תפילת שמונה עשרה, ולא די שרק נמצאים בבית הכנסת עשרה ושומעים קדיש וקדושה, אלא צריך ציבור שמתפללים. ומטעם זה יש לו להזדרז לבית הכנסת, שיספיק להתחיל תפילת עמידה עם הציבור. והביאו ה'''משנה ברורה''' (כח). | |||
ב'''שו"ת חתם סופר''' (קובץ תשובות ד) כתוב שעיקר התפילה בציבור היא חזרת הש"ץ, ולכן אם אירע שאיחר ומתפלל ביחד עם הש"ץ, אומר קדושה עמו, וזהו עיקר תפילה בציבור, ולא תיקנו תפילת לחש, אלא כדי שיסדיר הש"ץ תפילתו. אמנם ב'''אגרות משה''' (אורח חיים ה ט) כתב שכל דברי התשובה הזו הם דברים מוטעים, וברור שאין זה מדברי החת"ס ואין צריך לחשוש להם. | |||
=== רמות שונות של תפילה בציבור === | |||
ה'''מגן אברהם''' (טו) כותב שיש עדיפות להתפלל בבית הכנסת מאשר בבית בעשרה, אע"פ שזה ציבור וזה ציבור, לפי שברוב עם הדרת מלך. | ה'''מגן אברהם''' (טו) כותב שיש עדיפות להתפלל בבית הכנסת מאשר בבית בעשרה, אע"פ שזה ציבור וזה ציבור, לפי שברוב עם הדרת מלך. | ||
<BR/>ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם טו) כתב שלתפילה בציבור בבית הכנסת יש בלאו הכי מעלה, גם ללא הטעם של רוב עם מצד המעלה של [[תפילה בבית הכנסת]]. אמנם אם יש לו שתי אפשרויות - תפילה ביחיד בבית הכנסת או בציבור בביתו, עדיף מנין בביתו, ואפילו אם יוכל לשמוע בבית הכנסת קדושה וברכו. והביאו ה'''משנה ברורה''' (כח). | |||
ב'''שערי תשובה''' (יב) הביא בשם ספר '''דרך חיים''' למהר"ם די לונזאנו, שאם יש ציבור שמתפלל בתוך בית הכנסת וציבור שמתפלל חוץ לבית הכנסת, יש להתפלל בפנים. אך אם בפנים מתפלל ביחיד ובחוץ בציבור, יש לו להתפלל בחוץ בציבור. | |||
=== גדר הפטור מתפילה בציבור === | === גדר הפטור מתפילה בציבור === | ||
| שורה 72: | שורה 80: | ||
=== הגדרת שעה שהציבור מתפללים === | === הגדרת שעה שהציבור מתפללים === | ||
כתב הרב '''פרי חדש''' (צ ד"ה בשעה שהציבור), שחובת התפילה בציבור אמורה דווקא לענין תפילת שמונה עשרה של הציבור, אבל לא שעת התפילה, שדווקא זוהי השעה שהיא עת רצון ועולים כל התפילות יחד. וכתב שזה דלא כהרמ"א שבדבריו משמע שקאי על כל התפילה. | כתב הרב '''פרי חדש''' (צ ד"ה בשעה שהציבור), שחובת התפילה בציבור אמורה דווקא לענין תפילת שמונה עשרה של הציבור, אבל לא שעת התפילה, שדווקא זוהי השעה שהיא עת רצון ועולים כל התפילות יחד. וכתב שזה דלא כהרמ"א שבדבריו משמע שקאי על כל התפילה. | ||
<BR/>אמנם מהמגן אברהם (יט) ופרי מגדים (אשל אברהם יז) ועוד, משמע כדעת הסמ"ג שיש לכוון באופן כללי לשעה שהקהילה מתפללת, ואין צריך דווקא להתאמץ שתפילת העמידה תהיה מכוונת לשעת העמידה אצל הציבור. | |||
=== מקרים שבהם אין לכוון תפילתו לזמן שהציבור מתפללים === | === מקרים שבהם אין לכוון תפילתו לזמן שהציבור מתפללים === | ||
ה'''מגן אברהם''' (יח) כתב שבימות הקיץ שהציבור מאחרים את תפילתם, אין לו בשביל זה לבטל מלמודו, אלא מוטב שיתפלל תכף בנץ החמה, שיוכל ללמוד אחר כך. | ה'''מגן אברהם''' (יח) כתב שבימות הקיץ שהציבור מאחרים את תפילתם, אין לו בשביל זה לבטל מלמודו, אלא מוטב שיתפלל תכף בנץ החמה, שיוכל ללמוד אחר כך. וביאר ב'''מחצית השקל''' (יט) שלא הותר להקדים ולקרוא קריאת שמע ולהתפלל מבעוד יום, אלא משום הטירחה לאסוף את הציבור, וזה לא שייך ביחיד. | ||
עוד כתב ה'''מגן אברהם''' (יט) בשם ה'''של"ה''' {{מקור}}, שבמקום שמקדימים להתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים, אין ליחיד המתפלל בביתו לכוון לשעה שמתפללים, אלא יש לו להמתין עד צאת הכוכבים ולהתפלל. | עוד כתב ה'''מגן אברהם''' (יט) בשם ה'''של"ה''' {{מקור}}, שבמקום שמקדימים להתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים, אין ליחיד המתפלל בביתו לכוון לשעה שמתפללים, אלא יש לו להמתין עד צאת הכוכבים ולהתפלל. | ||