הבדלים בין גרסאות בדף "חובת עונג שבת"

הוסרו 553 בתים ,  22:18, 28 ביוני 2021
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:


== מקור ותוקף החיוב לענג את השבת ==
== מקור ותוקף החיוב לענג את השבת ==
כתוב בתהילים (ל"ז ד') "והתענג על ה', ויתן לך משאלות לבך". ואמרו בגמרא [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=118b&format=pdf (שבת קי"ח ב')] "עונג זה איני יודע מהו, כשהוא אומר (ישעיה נ"ח י"ג) וקראת לשבת עונג, הוי אומר זה עונג שבת". ומכאן אמר רב יהודה אמר רב "כל המענג את השבת, נותנין לו משאלות לבו".
כתוב בתהילים (ל"ז ד') "והתענג על ה', ויתן לך משאלות לבך". ואמרו בגמרא [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=118b&format=pdf (שבת קיח ב)] "עונג זה איני יודע מהו, כשהוא אומר (ישעיה נ"ח י"ג) וקראת לשבת עונג, הוי אומר זה עונג שבת". ומכאן אמר רב יהודה אמר רב "כל המענג את השבת, נותנין לו משאלות לבו".


עוד מובא בגמרא שם [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=118&format=pdf (קיח א,ב)] שבח ושכר גדול לכל מי שמענג את השבת, שנותנים לו נחלה בלי מצרים, וניצול משעבוד מלכויות ושנותנים לו משאלות לבו ושמוחלים לו עוונותיו ועוד.
עוד מובא בגמרא שם [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=118&format=pdf (קיח א,ב)] שבח ושכר גדול לכל מי שמענג את השבת, שנותנים לו נחלה בלי מצרים, וניצול משעבוד מלכויות ושנותנים לו משאלות לבו ושמוחלים לו עוונותיו ועוד.
שורה 59: שורה 59:


===חיוב ג' סעודות===
===חיוב ג' סעודות===
הגמרא ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=117b&format=pdf שבת קי"ז ב']) מביאה ברייתא ובה מחלוקת רבנן ור' חידקא אם צריך לאכול בשבת ג' סעודות או ד' סעודות.
הגמרא ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=117b&format=pdf שבת קי"ז ב']) מביאה מחלוקת רבנן ור' חידקא אם צריך לאכול בשבת ג' סעודות או ד' סעודות, ומקשה הגמ' על ר' חידקא היאך אומר שצריך ד' סעודות, והלא משנה מפורשת היא במס' פאה (ח ז) מי שיש לו מזון ב' סעודות לא יטול מן התמחוי מזון י"ד סעודות לא יטול מן הקופה, ומבואר מזה שכל יום מקבל רק ב' סעודות, גם בשבת. בשלמא לרבנן אפש"ל שהסעודה של מוצאי שבת, אוכלה קודם שקיעה וחשיב כסעודת שבת, אבל לר' חידקא קשה, וא"א לומר שישמור את סעודת ששי בבוקר לשבת, שהרי אי אפשר לדרוש ממנו שיתענה כל יום ו'. אלא מתרצת הגמ' שמשנה זו היא אליבא דר"ע שאמר עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, שכיוון שהוא נצרך לבריות אין לו חובה לענג את השבת ולעשות ד' סעודות, אלא יסתפק בג' סעודות.
 
רבי יוחנן ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=117b&format=pdf שם]) מסביר, שלכו"ע מקור חיוב ג' סעודות הוא מן הפסוק (שמות ט"ז כ"ה) "ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום לד' היום לא תמצאהו בשדה", שנאמר בו ג' פעמים היום, אלא שר' חידקא סובר דהיינו מלבד סעודת הלילה, ולכן ס"ל שסה"כ יש ד' סעודות, ורבנן סוברים שג' הסעודות הם כולל ליל שבת.
 
ומקשה הגמ' על ר' חידקא היאך אומר שצריך ד' סעודות, והלא משנה מפורשת היא במס' פאה (ח ז) מי שיש לו מזון ב' סעודות לא יטול מן התמחוי מזון י"ד סעודות לא יטול מן הקופה, ומבואר מזה שכל יום מקבל רק ב' סעודות, גם בשבת. בשלמא לרבנן אפש"ל שהסעודה של מוצאי שבת, אוכלה קודם שקיעה וחשיב כסעודת שבת, אבל לר' חידקא קשה, וא"א לומר שישמור את סעודת ששי בבוקר לשבת, שהרי אי אפשר לדרוש ממנו שיתענה כל יום ו'.
 
מתרצת הגמ' שמשנה זו היא אליבא דר"ע שאמר עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, שכיוון שהוא נצרך לבריות אין לו חובה לענג את השבת ולעשות ד' סעודות, אלא יסתפק בג' סעודות.
 
מבואר מגמרא זו שסעודת השבת הנוספת היא מצד חיוב עונג שבת, ור' עקיבא שפטר את העניים פטרם גם מהסעודה הנוספת של שבת, ורשאי לאכול סעודות כביום חול.
 
אמנם אפשר שכל זה הוא דווקא לשיטת ר' חדקא, שבהכרח חייב להסביר את המשנה בפאה אליבא דר' עקיבא, אבל לפי מה שקיי"ל כרבנן שאין צריך לאכול בשבת אלא ג' סעודות, אין צורך להתיר לעני לחסר מסעודות השבת סעודה אחת, אלא כמו שתירצה הגמרא לרבנן, שאת הסעודה של יום ששי אוכל לאחר השקיעה. ולפי"ז י"ל שאליבא דרבנן גם עניים צריכים לאכול ג' סעודות.
 
וכן נראה שפירש ה'''רמב"ם''' בסוגיה זו, שהרי אחר שהביא (ל ז) דברי ר' עקיבא שאין צריך להזדקק לבריות בשביל עונג שבת, כתב (ט) שהחובה לסעוד ג' סעודות היא אפילו לעני המתפרנס מן הצדקה, ובפשט דבריו משמע שאף אם נצרך ליטול מן הצדקה רק בשביל סעודה ג', צריך ליטול. וזה אינו נוגע לדברי ר' עקיבא, שהוא דיבר על תוספת מאכלים בסעודה, ולא על תוספת סעודה.


מבואר מגמרא זו שסעודת השבת הנוספת היא מצד חיוב עונג שבת, ור' עקיבא שפטר את העניים פטרם גם מהסעודה הנוספת של שבת, ורשאי לאכול סעודות כביום חול. אמנם אפשר שכל זה הוא דווקא לשיטת ר' חדקא, שבהכרח חייב להסביר את המשנה בפאה אליבא דר' עקיבא, אבל לפי מה שקיי"ל כרבנן שאין צריך לאכול בשבת אלא ג' סעודות, אין צורך להתיר לעני לחסר מסעודות השבת סעודה אחת, אלא כמו שתירצה הגמרא לרבנן, שאת הסעודה של יום ששי אוכל לאחר השקיעה. ולפי"ז י"ל שאליבא דרבנן גם עניים צריכים לאכול ג' סעודות.
<BR/>וכן נראה שפירש ה'''רמב"ם''' בסוגיה זו, שהרי אחר שהביא (ל ז) דברי ר' עקיבא שאין צריך להזדקק לבריות בשביל עונג שבת, כתב (ט) שהחובה לסעוד ג' סעודות היא אפילו לעני המתפרנס מן הצדקה, ובפשט דבריו משמע שאף אם נצרך ליטול מן הצדקה רק בשביל סעודה ג', צריך ליטול. וזה אינו נוגע לדברי ר' עקיבא, שהוא דיבר על תוספת מאכלים בסעודה, ולא על תוספת סעודה. <BR/>
אבל ה'''מגן אברהם''' (ב) אף שכתב בדעת הרמב"ם שכל תירוץ הגמרא הוא רק אליבא דר' חידקא, סיים שם, שגם לרמב"ם אם עדיין אינו צריך ליטול מן הצדקה, לא יטול בשביל סעודה שלישית.
אבל ה'''מגן אברהם''' (ב) אף שכתב בדעת הרמב"ם שכל תירוץ הגמרא הוא רק אליבא דר' חידקא, סיים שם, שגם לרמב"ם אם עדיין אינו צריך ליטול מן הצדקה, לא יטול בשביל סעודה שלישית.
 
<BR/>ולכאורה נמשך בזה אחר ה'''בית חדש''' (ב,ג) שחידש כן על פי ה'''תוספות''' (שבת קיח א ד"ה והא), ובזה בעצם השווה בין כסא דהרסנא לדין סעודה שלישית, ואחריו נמשכו כל הפוסקים. ושני חידושים יש בדבריו: (א) שמי שכבר נצרך לבריות אינו בדין של עשה שבתך חול. (ב) שדין סעודה שלישית כדין כסא דהרסנא בשבילה להזדקק לבריות. {{ראה עוד|חובת עונג שבת|דעת הב"ח}}.
ולכאורה נמשך בזה אחר ה'''בית חדש''' (ב,ג) שחידש כן על פי ה'''תוספות''' (שבת קיח א ד"ה והא), ובזה בעצם השווה בין כסא דהרסנא לדין סעודה שלישית, ואחריו נמשכו כל הפוסקים. ושני חידושים יש בדבריו: (א) שמי שכבר נצרך לבריות אינו בדין של עשה שבתך חול. (ב) שדין סעודה שלישית כדין כסא דהרסנא בשבילה להזדקק לבריות. {{ראה עוד|חובת עונג שבת|דעת הב"ח}}.


[[קטגוריה:עונג שבת]]
[[קטגוריה:עונג שבת]]