הבדלים בין גרסאות בדף "חובת עונג שבת"

נוספו 730 בתים ,  14:34, 12 בינואר 2016
שורה 28: שורה 28:


==עד כמה חייב להשתדל לענג את השבת==
==עד כמה חייב להשתדל לענג את השבת==
ה'''גמרא''' (פסחים קיב א) מביאה ברייתא שמונה ז' דברים שצווה ר' עקיבא לבנו ר' יהושע לפני מותו. אחד הדברים שאמר לו הוא 'עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות'. כלומר תימנע מלפשוט יד לצדקה, אפילו אם לא יהיה לך מה להוסיף לסעודת שבת. ובגמרא שם לעיל מיניה, אומרת שלגבי ארבע כוסות של פסח אינו כן, אלא צריך לקבל מן התמחוי, והטעם הוא משום פרסומי ניסא, של נס יציאת מצרים.  
ה'''גמרא''' (פסחים קיב א) מביאה ברייתא שמונה ז' דברים שצווה ר' עקיבא לפני מותו, לבנו ר' יהושע. אחד הדברים שאמר לו הוא 'עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות'. כלומר תימנע מלפשוט יד לצדקה, אפילו אם לא יהיה לך מה להוסיף לצורך סעודת שבת. והגמרא שם לעיל מיניה, אומרת שלגבי ארבע כוסות של פסח אינו כן, אלא צריך לקבל מן התמחוי, והטעם הוא משום פרסומי ניסא, של נס יציאת מצרים.  
<BR/>עוד מובא שם בגמרא תנא דבי אליהו, שעך אף דברי ר' עקיבא, מ"מ צריך לעשות דבר מועט ביתו, כגון כסא דהרסנא [דגים קטנים].
<BR/>עוד מובא שם בגמרא תנא דבי אליהו, שעל אף דברי ר' עקיבא, מ"מ צריך לעשות דבר מועט ביתו, כגון כסא דהרסנא [דגים קטנים].


פשט דברי הגמרא, איירי באדם שאינו זקוק לבריות עדיין, אלא שאם ירצה להוסיף על מאכלו לצורך שבת, יצטרך להזדקק לבריות. וכן פסק ה'''רמב"ם''' (שבת ל ז). <BR/>
פשט דברי הגמרא, איירי באדם שאינו זקוק לבריות עדיין, אלא שאם ירצה להוסיף על מאכלו לצורך שבת, יצטרך להזדקק לבריות. וכן פסק ה'''רמב"ם''' (שבת ל ז).<BR/>
אבל אינו מבואר מדברי הגמרא מה הדין באדם שבלאו הכי כבר מזדקק לבריות, האם צריך ליקח יותר עבור תוספת המאכל בשבת, משום עונג שבת או לא. שאלה זו שאל הטור (אורח חיים רמב) את אביו הרא"ש ולא השיבו דבר ברור. אבל הטור עצמו ענה, שצריך להצר לעצמו בשאר הימים, כדי שיהיה לו מאכל יתר לשבת. כן פירשו ה'''בית יוסף''' וה'''פרישה''' (יא) דברי הטור.
אבל אינו מבואר מדברי הגמרא מה הדין באדם שבלאו הכי כבר נצרך לבריות, האם צריך ליקח יותר עבור תוספת המאכל בשבת, משום עונג שבת או לא.<BR/>
<BR/>אבל ה'''טורי זהב''' (א) פירש ספקו של הטור באופן אחר. האם מי שנצרך לאחרים, אף שיש לו גם משלו, פטור ממצוות עונג שבת, שהרי כבר מקבל צדקה ואין לו חיוב אלא בב' סעודות, או דלמא כיון שיש לו גם משלו, ממילא נתחייב במצוות עונג, ולא פטר ר"ע אלא שאין לו כלל. ופשט הטור דצריך על כל פנים להשתדל שיהיה לו מעט משלו, ואז ממילא יתחייב בעונג שבת. ורק אם אין לו שום דבר משלו ומוטל לגמרי על הצדקה, בזה אמר ר' עקיבא עשה שבתך חול, ואינו בכלל חיוב עונג כלל.
שאלה זו שאל ה'''טור''' (אורח חיים רמב) את אביו הרא"ש ולא השיבו דבר ברור. אבל הטור עצמו ענה, שצריך להצר לעצמו בשאר הימים, כדי שיהיה לו מאכל יתר לשבת. כן פירשו ה'''בית יוסף''' וה'''פרישה''' (יא) דברי הטור.
גם ה'''בית חדש''' (ד) הסביר באופן דומה, אבל לענין הלוואה מאחרים. שהטור הסתפק האם צריך ללוות לצורך עונג שבת, אף שאין לו משכון לתת למלווה, שמא לא תשיג ידו לפרוע ההלוואה. ואם ימחלו לו על ההלוואה, הרי שהוא יהיה בכלל נצרך לבריות עבור השבת, או דלמא יש לו לסמוך על השי"ת שימצא לפרוע. ופשט שצריך ללוות מאחרים, או לצמצם בשאר ימים לכבוד שבת, ולא נאמר כסא דהרסנא אלא למי שאין לו כלל.
<BR/>אבל ה'''טורי זהב''' (א) פירש ספקו של הטור באופן אחר. האם מי שנצרך לאחרים, אף שיש לו גם מעט משלו, פטור ממצוות עונג שבת, שהרי כבר מקבל צדקה ואין לו חיוב אלא בב' סעודות, או דלמא כיון שיש לו גם משלו, ממילא נתחייב במצוות עונג, ולא פטר ר"ע אלא את מי שאין לו כלל. ופשט הטור דצריך על כל פנים להשתדל שיהיה לו מעט משלו, ואז ממילא יתחייב בעונג שבת. ורק אם אין לו שום דבר משלו ומוטל לגמרי על הצדקה, בזה אמר ר' עקיבא עשה שבתך חול, ואינו בכלל חיוב עונג כלל. וכן מסיק הט"ז גם להלכה.


===חיוב ג' סעודות===
===חיוב ג' סעודות===