הבדלים בין גרסאות בדף "חובת עונג שבת"

נוספו 69 בתים ,  14:24, 14 בינואר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
שבח ושכר גדול לכל מי שמענג את השבת, שנותנים לו נחלה בלי מצרים, וניצול משעבוד מלכויות ושנותנים לו משאלות לבו ושמוחלים לו עוונותיו ועוד.  
שבח ושכר גדול לכל מי שמענג את השבת, שנותנים לו נחלה בלי מצרים, וניצול משעבוד מלכויות ושנותנים לו משאלות לבו ושמוחלים לו עוונותיו ועוד.  


ה'''גמרא'''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=93&format=pdf (יבמות צג א)]  
ה'''גמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=93&format=pdf (יבמות צג א)]  
לומדת מן הפסוק ב'''דברים''' (יד כג) 'למען תלמד ליראה את ה' אלקיך כל הימים', לרבות שבתות וימים טובים, שמותר לעשר על דבר שלא בא לעולם או שלא מן המוקף לצורך עונג שבת. ומבואר מזה דעונג שבת הוא מהתורה, שהרי דחתה הגמרא את האפשרות שהפסוק בא להתיר טלטול דרבנן. וכן משמע מ'''רש"י''' שם [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=93&format=pdf (ד"ה כל הימים] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=93b&format=pdf וד"ה אלא לאו)].  
לומדת מן הפסוק ב'''דברים''' (יד כג) 'למען תלמד ליראה את ה' אלקיך כל הימים', לרבות שבתות וימים טובים, שמותר לעשר על דבר שלא בא לעולם או שלא מן המוקף לצורך עונג שבת. ומבואר מזה דעונג שבת הוא מהתורה, שהרי דחתה הגמרא את האפשרות שהפסוק בא להתיר טלטול דרבנן. וכן משמע מ'''רש"י''' שם [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=93&format=pdf (ד"ה כל הימים] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=93b&format=pdf וד"ה אלא לאו)].  


שורה 32: שורה 32:
מובא שיש לענג את השבת בדגים גדולים ובראשי שומים ותבשיל של תרדין. אמנם אפילו דבר מועט כגון כסא דהרסנא [דגים מטוגנים בשמנן ובקמח] אם עשאו לכבוד שבת הרי זה עונג. וכתב ה'''לבוש''' שכל מקום ומקום יענגוהו לפי מנהגם במאכלים ומשקים החשובים להם, והביאו ה'''משנה ברורה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=5 (רמב א)].  
מובא שיש לענג את השבת בדגים גדולים ובראשי שומים ותבשיל של תרדין. אמנם אפילו דבר מועט כגון כסא דהרסנא [דגים מטוגנים בשמנן ובקמח] אם עשאו לכבוד שבת הרי זה עונג. וכתב ה'''לבוש''' שכל מקום ומקום יענגוהו לפי מנהגם במאכלים ומשקים החשובים להם, והביאו ה'''משנה ברורה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=5 (רמב א)].  
<BR/>וכתב ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=30&halocha=7&hilite= (שבת ל ז)]  
<BR/>וכתב ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=30&halocha=7&hilite= (שבת ל ז)]  
שכל המרבה בהוצאת שבת ובתיקון המאכלים רבים וטובים לכבוד שבת, הרי זה משובח. ועוד כתב [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=30&halocha=10&hilite= (י)] שאכילת בשר ושתיית יין בשבת עונג הוא לה. ולפי"ז כתב '''שלחן ערוך''' (רנ ב) שיש להרבות בשר ויין ומגדנות כפי יכולתו.
שכל המרבה בהוצאת שבת ובתיקון המאכלים רבים וטובים לכבוד שבת, הרי זה משובח. ועוד כתב [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=30&halocha=10&hilite= (י)] שאכילת בשר ושתיית יין בשבת עונג הוא לה. ולפי"ז כתב '''שלחן ערוך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&st=&pgnum=197 (רנ ב)]
שיש להרבות בשר ויין ומגדנות כפי יכולתו.


וב'''גמרא''' שבת (קיט א) מבואר שמי שהוא עשיר ואוכל בשר ושותה יין גם בימות החול, ישנה בזמן הסעודה בשבת, שאם רגיל לאכול מוקדם יאחר, ואם רגיל לאחר אכילתו, בשבת יקדים מעט. והעתיק כן ה'''רמב"ם''' להלכה (ל ח), אבל ה'''שלחן ערוך''' לא הזכיר מזה. אמנם ה'''רמ"א''' (רפח ז) מזכיר הלכה זו, אבל לא כתב שזהו משום עונג שבת.
וב'''גמרא''' שבת (קיט א) מבואר שמי שהוא עשיר ואוכל בשר ושותה יין גם בימות החול, ישנה בזמן הסעודה בשבת, שאם רגיל לאכול מוקדם יאחר, ואם רגיל לאחר אכילתו, בשבת יקדים מעט. והעתיק כן ה'''רמב"ם''' להלכה (ל ח), אבל ה'''שלחן ערוך''' לא הזכיר מזה. אמנם ה'''רמ"א''' (רפח ז) מזכיר הלכה זו, אבל לא כתב שזהו משום עונג שבת.