הבדלים בין גרסאות בדף "חובת עונג שבת"

נוספו 3,483 בתים ,  19:04, 11 בינואר 2016
שורה 32: שורה 32:


פשט דברי הגמרא, איירי באדם שאינו זקוק לבריות עדיין, אלא שאם ירצה להוסיף על מאכלו לצורך שבת, יצטרך להזדקק לבריות. וכן פסק ה'''רמב"ם''' (שבת ל ז). <BR/>
פשט דברי הגמרא, איירי באדם שאינו זקוק לבריות עדיין, אלא שאם ירצה להוסיף על מאכלו לצורך שבת, יצטרך להזדקק לבריות. וכן פסק ה'''רמב"ם''' (שבת ל ז). <BR/>
אבל אינו מבואר מדברי הגמרא מה הדין באדם שבלאו בכי כבר מזדקק לבריות, האם צריך ליקח יותר עבור תוספת המאכל בשבת, משום עונג שבת או לא. שאלה זו שאל הטור (אורח חיים רמב) את אביו הרא"ש ולא השיבו דבר ברור. אבל הטור עצמו ענה, שצריך להצר לעצמו בשאר הימים, כדי שיהיה לו מאכל יתר לשבת. כן פירשו ה'''בית יוסף''' וה'''פרישה''' (יא) דברי הטור.
אבל אינו מבואר מדברי הגמרא מה הדין באדם שבלאו הכי כבר מזדקק לבריות, האם צריך ליקח יותר עבור תוספת המאכל בשבת, משום עונג שבת או לא. שאלה זו שאל הטור (אורח חיים רמב) את אביו הרא"ש ולא השיבו דבר ברור. אבל הטור עצמו ענה, שצריך להצר לעצמו בשאר הימים, כדי שיהיה לו מאכל יתר לשבת. כן פירשו ה'''בית יוסף''' וה'''פרישה''' (יא) דברי הטור.
<BR/>אבל ה'''בית חדש''' כתב בכוונת הטור
<BR/>אבל ה'''טורי זהב''' (א) פירש ספקו של הטור באופן אחר. האם מי שנצרך לאחרים, אף שיש לו גם משלו, פטור ממצוות עונג שבת, שהרי כבר מקבל צדקה ואין לו חיוב אלא בב' סעודות, או דלמא כיון שיש לו גם משלו, ממילא נתחייב במצוות עונג, ולא פטר ר"ע אלא שאין לו כלל. ופשט הטור דצריך על כל פנים להשתדל שיהיה לו מעט משלו, ואז ממילא יתחייב בעונג שבת. ורק אם אין לו שום דבר משלו ומוטל לגמרי על הצדקה, בזה אמר ר' עקיבא עשה שבתך חול, ואינו בכלל חיוב עונג כלל.
 
===חיוב ג' סעודות===
הגמרא (שבת קיח ב) מביאה מחלוקת רבנן ור' חידקא אם צריך לאכול בשבת ג' סעודות או ד' סעודות, ומקשה הגמ' על ר' חידקא היאך אומר שצריך ד' סעודות, והלא משנה מפורשת היא במס' פאה מי שיש לו מזון ב' סעודות לא יטול מן התמחוי מזון י"ד סעודות לא יטול מן הקופה, ומבואר מזה שכל יום מקבל ב' סעודות, גם בשבת. בשלמא לרבנן אפש"ל שהסעודה של יום ששי בערב, אוכלה לאחר שקיעה וחשיב כסעודת שבת, אבל לר' חידקא קשה, וא"א לומר שישמור את סעודת ששי בבוקר לשבת, שהרי אי אפשר לדרוש ממנו שיתענה כל יום ו'. אלא מתרצת הגמ' שמשנה זו היא אליבא דר"ע שאמר עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, שכיוון שהוא נצרך לבריות אין לו חובה לענג את השבת ולעשות ד' סעודות, אלא יסתפק בג' סעודות.
 
מבואר מגמרא זו שסעודת השבת הנוספת שלמדו מפסוק 'היום', היא מצד חיוב עונג שבת, ור' עקיבא שפטר את העניים פטרם גם מהסעודה הנוספת של שבת, ורשאי לאכול סעודות כביום חול. אמנם אפשר שכל זה הוא דווקא לשיטת ר' חדקא, שבהכרח חייב להסביר את המשנה בפאה אליבא דר' עקיבא, אבל לפי מה שקיי"ל כרבנן שאין צריך לאכול בשבת אלא ג' סעודות, אין צורך לתירוץ הגמרא אליבא דר' עקיבא ולהתיר לעני לחסר מסעודות השבת סעודה אחת, אלא כמו שתירצה הגמרא לרבנן, שאת הסעודה של יום ששי אוכל לאחר השקיעה. ולפי"ז י"ל שאליבא דרבנן גם עניים צריכים לאכול ג' סעודות.
<BR/>וכן נראה שפירש ה'''רמב"ם''' בסוגיה זו, שהרי אחר שהביא (ל ז) שאין צריך להזדקק לבריות בשביל עונג שבת, כתב (ט) שהחובה לסעוד ג' סעודות היא אפילו לעני המתפרנס מן הצדקה. וזה אינו נוגע לדברי ר' עקיבא, שהוא דיבר על תוספת מאכל, ולא על תוספת סעודה. אבל ה'''מגן אברהם''' (רמב ב) אף שכתב בדעת הרמב"ם שכל תירוץ הגמרא הוא רק אליבא דר' חידקא, סיים המג"א שם, דגם לרמב"ם אם עדיין אינו צריך ליטול מן הצדקה, לא יטול בשביל סעודה שלישית.


[[קטגוריה:עונג שבת]]
[[קטגוריה:עונג שבת]]