הבדלים בין גרסאות בדף "חובת עונג שבת"

נוספו 325 בתים ,  17:48, 13 בינואר 2016
שורה 40: שורה 40:
<BR/>כן פירש ה'''טורי זהב''' (א) בגמרא ובטור. שר' עקיבא מדבר על אדם שאין לו כלום וכבר נצרך לבריות, ובזה אמר שלא יטול עוד מן הצדקה בשביל עונג שבת. אלא שנסתפק הטור באדם שאף שנצרך לאחרים, מכל מקום יש לו גם מעט משלו, האם הוא פטור ממצוות עונג שבת, שהרי כבר מקבל צדקה ואין לו חיוב אלא בב' סעודות, או דלמא כיון שיש לו גם משלו, ממילא נתחייב במצוות עונג, כגון כסא דהרסנא, ולא פטר ר"ע אלא את מי שאין לו כלל. ומסיק הטור דצריך על כל פנים להשתדל שיהיה לו מעט משלו, ואז ממילא יתחייב על כל פנים בכסא דהרסנא, ורק אם אין לו שום דבר משלו ומוטל לגמרי על הצדקה, בזה אמר ר' עקיבא עשה שבתך חול, ואינו בכלל חיוב עונג כלל. וכן מסיק הט"ז להלכה {{ראה עוד|חובת עונג שבת|דעת הט"ז}}.
<BR/>כן פירש ה'''טורי זהב''' (א) בגמרא ובטור. שר' עקיבא מדבר על אדם שאין לו כלום וכבר נצרך לבריות, ובזה אמר שלא יטול עוד מן הצדקה בשביל עונג שבת. אלא שנסתפק הטור באדם שאף שנצרך לאחרים, מכל מקום יש לו גם מעט משלו, האם הוא פטור ממצוות עונג שבת, שהרי כבר מקבל צדקה ואין לו חיוב אלא בב' סעודות, או דלמא כיון שיש לו גם משלו, ממילא נתחייב במצוות עונג, כגון כסא דהרסנא, ולא פטר ר"ע אלא את מי שאין לו כלל. ומסיק הטור דצריך על כל פנים להשתדל שיהיה לו מעט משלו, ואז ממילא יתחייב על כל פנים בכסא דהרסנא, ורק אם אין לו שום דבר משלו ומוטל לגמרי על הצדקה, בזה אמר ר' עקיבא עשה שבתך חול, ואינו בכלל חיוב עונג כלל. וכן מסיק הט"ז להלכה {{ראה עוד|חובת עונג שבת|דעת הט"ז}}.


אבל בספר '''תוספת שבת''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&st=&pgnum=14 (א)] פירש, דודאי אף מי שאין לו כלל ונצרך לבריות, חייב עכ"פ בכסא דהרסנא מאחרים, אלא שנסתפק הטור במי שיש לו גם משלו, אם חייב לענג את השבת יותר על כסא דהרסנא או לא.  
אבל בספר '''תוספת שבת''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&st=&pgnum=14 (א)] פירש, דודאי אף מי שאין לו כלל ונצרך לבריות, חייב עכ"פ בכסא דהרסנא מאחרים, אלא שנסתפק הטור במי שיש לו גם משלו, אם חייב לענג את השבת יותר על כסא דהרסנא או לא. ונמשך בזה אחר ה'''בית חדש''' (ד) שפירש כן, אך לענין הלוואה מאחרים. שהטור הסתפק האם צריך ללוות לצורך עונג שבת, אף שאין לו משכון לתת למלווה, שמא לא תשיג ידו לפרוע ההלוואה. ואם ימחלו לו על ההלוואה, הרי שהוא יהיה בכלל נצרך לבריות עבור השבת, או דלמא יש לו לסמוך על השי"ת שימצא לפרוע. ופשט שצריך ללוות מאחרים, או לצמצם בשאר ימים לכבוד שבת ולענג את השבת כראוי, ולא פטרו בכסא דהרסנא אלא את מי שאין לו כלל ונוטל הכל מן הבריות.
<BR/>גם ה'''בית חדש''' (ד) הסביר באופן דומה, אבל לענין הלוואה מאחרים. שהטור הסתפק האם צריך ללוות לצורך עונג שבת, אף שאין לו משכון לתת למלווה, שמא לא תשיג ידו לפרוע ההלוואה. ואם ימחלו לו על ההלוואה, הרי שהוא יהיה בכלל נצרך לבריות עבור השבת, או דלמא יש לו לסמוך על השי"ת שימצא לפרוע. ופשט שצריך ללוות מאחרים, או לצמצם בשאר ימים לכבוד שבת, ולא נאמר כסא דהרסנא אלא למי שאין לו כלל.  
<BR/>וראה גם ב'''עולת שבת''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19331&pgnum=1 (א)] שכתב ג"כ כהב"ח שביש לו משלו צריך לענג יתר מכסא דהרסנא.  


ושני הבדלים יש להלכה בין הפירושים השונים. (א) אדם שאינו נצרך לבריות, ואם ירצה לענג את השבת, יצטרך ליטול מן הצדקה, לב"ח פטור מעונג שבת, ועל זה דיבר ר' עקיבא, אלא שעל כל פנים צריך להשתדל לעשות משהו משלו כגון כסא דהרסנא כמבואר בגמרא, ואילו הט"ז לא דיבר ממקרה כזה כלל. (ב) אדם שכבר נצרך לבריות, לפי הב"י והב"ח חייב במצוות עונג שבת ע"י צדקה, הלוואה או מלאכה יתרה, ואף יותר מכסא דהרסנא, וזהו חידושו של הטור, ואילו לט"ז אינו חייב אלא בכסא דהרסנא, ועל זה דיברה הגמרא.  
ושני הבדלים יש בין הפירושים השונים. (א) אדם שאינו נצרך לבריות, ואם ירצה לענג את השבת, יצטרך ליטול מן הצדקה, לב"ח פטור מעונג שבת, ועל זה דיבר ר' עקיבא, אלא שעל כל פנים צריך להשתדל לעשות משהו משלו כגון כסא דהרסנא כמבואר בגמרא, ואילו הט"ז לא דיבר ממקרה כזה כלל, אמנם אין הכרח שחולק. (ב) אדם שכבר נצרך לבריות וגם יש לו משלו, לפי הב"ח וסייעתו חייב במצוות עונג שבת ע"י הלוואה או מלאכה יתרה, ואף יותר מכסא דהרסנא, וזהו חידושו של הטור, ואילו לט"ז אינו חייב אלא בכסא דהרסנא, ועל זה דיברה הגמרא.


ב'''משנה ברורה''' (רמב א) ו'''באור הלכה''' (ד"ה ולא אמרו) הכריע כהב"ח ע"פ רוב הפוסקים. וראה ב'''באור הלכה''' (ד"ה צריך) שכתב שגם דעת הגר"א הוא כבט"ז, ומ"מ לא הכריע כמותם.
ב'''משנה ברורה''' (רמב א) ו'''באור הלכה''' (ד"ה ולא אמרו) הכריע בזה כהב"ח וסייעתו, וראה ב'''באור הלכה''' (ד"ה צריך) שכתב שאף שגם דעת הגר"א הוא כהט"ז, מ"מ לא הכריע כמותם.


===חיוב ג' סעודות===
===חיוב ג' סעודות===