9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת עונג שבת"
←עד כמה חייב להשתדל לענג את השבת
| שורה 33: | שורה 33: | ||
דברי ר' עקיבא בפשטם מדברים באדם שאינו זקוק לבריות עדיין, אלא שאם ירצה להוסיף על מאכלו לצורך שבת, יצטרך להזדקק לבריות. וכן משמע לשון ה'''רמב"ם''' (שבת ל ז).<BR/> | דברי ר' עקיבא בפשטם מדברים באדם שאינו זקוק לבריות עדיין, אלא שאם ירצה להוסיף על מאכלו לצורך שבת, יצטרך להזדקק לבריות. וכן משמע לשון ה'''רמב"ם''' (שבת ל ז).<BR/> | ||
אבל אינו מבואר מדברי הגמרא מה הדין באדם שבלאו הכי כבר נצרך לבריות, האם צריך ליקח יותר עבור תוספת המאכל בשבת, משום עונג שבת או לא.<BR/> | אבל אינו מבואר מדברי הגמרא מה הדין באדם שבלאו הכי כבר נצרך לבריות, האם צריך ליקח יותר עבור תוספת המאכל בשבת, משום עונג שבת או לא.<BR/> | ||
שאלה זו שאל ה'''טור''' (אורח חיים רמב) את אביו הרא"ש ולא השיבו דבר ברור. אבל הטור עצמו ענה, שצריך להצר לעצמו בשאר הימים, כדי שיהיה לו מאכל יתר לשבת. כן פירשו ה'''בית יוסף''' וה'''פרישה''' (יא) דברי הטור. | שאלה זו שאל ה'''טור''' (אורח חיים רמב) את אביו הרא"ש ולא השיבו דבר ברור. אבל הטור עצמו ענה, שצריך להצר לעצמו בשאר הימים, כדי שיהיה לו מאכל יתר לשבת. וכן העתיק להלכה מרן ה'''שלחן ערוך''' (רמב א). | ||
גם ה'''בית חדש''' (ד) הסביר באופן דומה, אבל לענין הלוואה מאחרים. שהטור הסתפק האם צריך ללוות לצורך עונג שבת, אף שאין לו משכון לתת למלווה, שמא לא תשיג ידו לפרוע ההלוואה. ואם ימחלו לו על ההלוואה, הרי שהוא יהיה בכלל נצרך לבריות עבור השבת, או דלמא יש לו לסמוך על השי"ת שימצא לפרוע. ופשט שצריך ללוות מאחרים, או לצמצם בשאר ימים לכבוד שבת, ולא נאמר כסא דהרסנא אלא למי שאין לו כלל. | |||
כן פירשו ה'''בית יוסף''' וה'''פרישה''' (יא) דברי הטור. וב'''תוספת שבת''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&st=&pgnum=14 (א)] פירש יותר, דודאי אף מי שאין לו כלל, חייב עכ"פ בכסא דהרסנא, אלא שנסתפק הטור במי שיש לו גם משלו, אם חייב לענג את השבת יותר על כסא דהרסנא או לא. | |||
<BR/>גם ה'''בית חדש''' (ד) הסביר באופן דומה, אבל לענין הלוואה מאחרים. שהטור הסתפק האם צריך ללוות לצורך עונג שבת, אף שאין לו משכון לתת למלווה, שמא לא תשיג ידו לפרוע ההלוואה. ואם ימחלו לו על ההלוואה, הרי שהוא יהיה בכלל נצרך לבריות עבור השבת, או דלמא יש לו לסמוך על השי"ת שימצא לפרוע. ופשט שצריך ללוות מאחרים, או לצמצם בשאר ימים לכבוד שבת, ולא נאמר כסא דהרסנא אלא למי שאין לו כלל. | |||
אבל ה'''טורי זהב''' (א) פירש דברי ר' עקיבא באופן אחר, וממילא גם דברי הטור מוסבים על ענין אחר. שהוא מפרש דר' עקיבא מדבר על אדם שאין לו כלום וכבר נצרך לבריות, ובזה אמר שלא יטול עוד מן הצדקה בשביל עונג שבת. אלא שנסתפק הטור באדם שאף שנצרך לאחרים, מכל מקום יש לו גם מעט משלו, האם הוא פטור ממצוות עונג שבת, שהרי כבר מקבל צדקה ואין לו חיוב אלא בב' סעודות, או דלמא כיון שיש לו גם משלו, ממילא נתחייב במצוות עונג, כגון כסא דהרסנא, ולא פטר ר"ע אלא את מי שאין לו כלל. ומסיק הטור דצריך על כל פנים להשתדל שיהיה לו מעט משלו, ואז ממילא יתחייב על כל פנים בכסא דהרסנא, ורק אם אין לו שום דבר משלו ומוטל לגמרי על הצדקה, בזה אמר ר' עקיבא עשה שבתך חול, ואינו בכלל חיוב עונג כלל. וכן מסיק הט"ז להלכה {{ראה עוד|חובת עונג שבת|דעת הט"ז}}. | אבל ה'''טורי זהב''' (א) פירש דברי ר' עקיבא באופן אחר, וממילא גם דברי הטור מוסבים על ענין אחר. שהוא מפרש דר' עקיבא מדבר על אדם שאין לו כלום וכבר נצרך לבריות, ובזה אמר שלא יטול עוד מן הצדקה בשביל עונג שבת. אלא שנסתפק הטור באדם שאף שנצרך לאחרים, מכל מקום יש לו גם מעט משלו, האם הוא פטור ממצוות עונג שבת, שהרי כבר מקבל צדקה ואין לו חיוב אלא בב' סעודות, או דלמא כיון שיש לו גם משלו, ממילא נתחייב במצוות עונג, כגון כסא דהרסנא, ולא פטר ר"ע אלא את מי שאין לו כלל. ומסיק הטור דצריך על כל פנים להשתדל שיהיה לו מעט משלו, ואז ממילא יתחייב על כל פנים בכסא דהרסנא, ורק אם אין לו שום דבר משלו ומוטל לגמרי על הצדקה, בזה אמר ר' עקיבא עשה שבתך חול, ואינו בכלל חיוב עונג כלל. וכן מסיק הט"ז להלכה {{ראה עוד|חובת עונג שבת|דעת הט"ז}}. | ||
ושני הבדלים יש להלכה בין הפירושים השונים. (א) אדם שאינו נצרך לבריות, ואם ירצה לענג את השבת, יצטרך ליטול מן הצדקה, לב"ח פטור מעונג שבת, ועל זה דיבר ר' עקיבא, אלא שעל כל פנים צריך להשתדל לעשות משהו משלו כגון כסא דהרסנא כמבואר בגמרא, ואילו הט"ז לא דיבר ממקרה כזה כלל. (ב) אדם שכבר נצרך לבריות, לפי הב"י והב"ח חייב במצוות עונג שבת ע"י צדקה, הלוואה או מלאכה יתרה, ואף יותר מכסא דהרסנא, וזהו חידושו של הטור, ואילו לט"ז אינו חייב אלא בכסא דהרסנא, ועל זה דיברה הגמרא. | ושני הבדלים יש להלכה בין הפירושים השונים. (א) אדם שאינו נצרך לבריות, ואם ירצה לענג את השבת, יצטרך ליטול מן הצדקה, לב"ח פטור מעונג שבת, ועל זה דיבר ר' עקיבא, אלא שעל כל פנים צריך להשתדל לעשות משהו משלו כגון כסא דהרסנא כמבואר בגמרא, ואילו הט"ז לא דיבר ממקרה כזה כלל. (ב) אדם שכבר נצרך לבריות, לפי הב"י והב"ח חייב במצוות עונג שבת ע"י צדקה, הלוואה או מלאכה יתרה, ואף יותר מכסא דהרסנא, וזהו חידושו של הטור, ואילו לט"ז אינו חייב אלא בכסא דהרסנא, ועל זה דיברה הגמרא. | ||
ב'''משנה ברורה''' (רמב א) ו'''באור הלכה''' (ד"ה ולא אמרו) הכריע כהב"ח ע"פ רוב הפוסקים. וראה ב'''באור הלכה''' (ד"ה צריך) שכתב שגם דעת הגר"א הוא כבט"ז, ומ"מ לא הכריע כמותם. | |||
===חיוב ג' סעודות=== | ===חיוב ג' סעודות=== | ||
הגמרא (שבת קיח ב) מביאה מחלוקת רבנן ור' חידקא אם צריך לאכול בשבת ג' סעודות או ד' סעודות, ומקשה הגמ' על ר' חידקא היאך אומר שצריך ד' סעודות, והלא משנה מפורשת היא במס' פאה מי שיש לו מזון ב' סעודות לא יטול מן התמחוי מזון י"ד סעודות לא יטול מן הקופה, ומבואר מזה שכל יום מקבל ב' סעודות, גם בשבת. בשלמא לרבנן אפש"ל שהסעודה של יום ששי בערב, אוכלה לאחר שקיעה וחשיב כסעודת שבת, אבל לר' חידקא קשה, וא"א לומר שישמור את סעודת ששי בבוקר לשבת, שהרי אי אפשר לדרוש ממנו שיתענה כל יום ו'. אלא מתרצת הגמ' שמשנה זו היא אליבא דר"ע שאמר עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, שכיוון שהוא נצרך לבריות אין לו חובה לענג את השבת ולעשות ד' סעודות, אלא יסתפק בג' סעודות. | הגמרא (שבת קיח ב) מביאה מחלוקת רבנן ור' חידקא אם צריך לאכול בשבת ג' סעודות או ד' סעודות, ומקשה הגמ' על ר' חידקא היאך אומר שצריך ד' סעודות, והלא משנה מפורשת היא במס' פאה (ח ז) מי שיש לו מזון ב' סעודות לא יטול מן התמחוי מזון י"ד סעודות לא יטול מן הקופה, ומבואר מזה שכל יום מקבל רק ב' סעודות, גם בשבת. בשלמא לרבנן אפש"ל שהסעודה של יום ששי בערב, אוכלה לאחר שקיעה וחשיב כסעודת שבת, אבל לר' חידקא קשה, וא"א לומר שישמור את סעודת ששי בבוקר לשבת, שהרי אי אפשר לדרוש ממנו שיתענה כל יום ו'. אלא מתרצת הגמ' שמשנה זו היא אליבא דר"ע שאמר עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, שכיוון שהוא נצרך לבריות אין לו חובה לענג את השבת ולעשות ד' סעודות, אלא יסתפק בג' סעודות. | ||
מבואר מגמרא זו שסעודת השבת הנוספת שלמדו מפסוק 'היום', היא מצד חיוב עונג שבת, ור' עקיבא שפטר את העניים פטרם גם מהסעודה הנוספת של שבת, ורשאי לאכול סעודות כביום חול. אמנם אפשר שכל זה הוא דווקא לשיטת ר' חדקא, שבהכרח חייב להסביר את המשנה בפאה אליבא דר' עקיבא, אבל לפי מה שקיי"ל כרבנן שאין צריך לאכול בשבת אלא ג' סעודות, אין צורך לתירוץ הגמרא אליבא דר' עקיבא ולהתיר לעני לחסר מסעודות השבת סעודה אחת, אלא כמו שתירצה הגמרא לרבנן, שאת הסעודה של יום ששי אוכל לאחר השקיעה. ולפי"ז י"ל שאליבא דרבנן גם עניים צריכים לאכול ג' סעודות. | מבואר מגמרא זו שסעודת השבת הנוספת שלמדו מפסוק 'היום', היא מצד חיוב עונג שבת, ור' עקיבא שפטר את העניים פטרם גם מהסעודה הנוספת של שבת, ורשאי לאכול סעודות כביום חול. אמנם אפשר שכל זה הוא דווקא לשיטת ר' חדקא, שבהכרח חייב להסביר את המשנה בפאה אליבא דר' עקיבא, אבל לפי מה שקיי"ל כרבנן שאין צריך לאכול בשבת אלא ג' סעודות, אין צורך לתירוץ הגמרא אליבא דר' עקיבא ולהתיר לעני לחסר מסעודות השבת סעודה אחת, אלא כמו שתירצה הגמרא לרבנן, שאת הסעודה של יום ששי אוכל לאחר השקיעה. ולפי"ז י"ל שאליבא דרבנן גם עניים צריכים לאכול ג' סעודות. | ||
<BR/>וכן נראה שפירש ה'''רמב"ם''' בסוגיה זו, שהרי אחר שהביא (ל ז) שאין צריך להזדקק לבריות בשביל עונג שבת, כתב (ט) שהחובה לסעוד ג' סעודות היא אפילו לעני המתפרנס מן הצדקה. וזה אינו נוגע לדברי ר' עקיבא, שהוא דיבר על תוספת | <BR/>וכן נראה שפירש ה'''רמב"ם''' בסוגיה זו, שהרי אחר שהביא (ל ז) שאין צריך להזדקק לבריות בשביל עונג שבת, כתב (ט) שהחובה לסעוד ג' סעודות היא אפילו לעני המתפרנס מן הצדקה, ובפשט דבריו משמע שאף אם נצרך ליטול מן הצדקה רק בשביל סעודה ג', צריך ליטול. וזה אינו נוגע לדברי ר' עקיבא, שהוא דיבר על תוספת מאכלים באותה סעודה, ולא על תוספת סעודה. <BR/> | ||
אבל ה'''מגן אברהם''' (ב) אף שכתב בדעת הרמב"ם שכל תירוץ הגמרא הוא רק אליבא דר' חידקא, סיים המג"א שם, דגם לרמב"ם אם עדיין אינו צריך ליטול מן הצדקה, לא יטול בשביל סעודה שלישית. | |||
<BR/>ולכאורה נמשך בזה אחר ה'''בית חדש''' שכתב (ב,ג) כן על פי ה'''תוספות''' (שבת קיח א ד"ה והא), ובזה בעצם השווה בין כסא דהרסנא לדין סעודה שלישית, ואחריו נמשכו כל הפוסקים [גם הט"ז] {{ראה עוד|חובת עונג שבת|דעת הרמב"ם}}. | |||
[[קטגוריה:עונג שבת]] | [[קטגוריה:עונג שבת]] | ||