9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת עונג שבת"
←עד כמה חייב להשתדל לענג את השבת
| שורה 31: | שורה 31: | ||
<BR/>עוד מובא שם בגמרא תנא דבי אליהו, שעל אף דברי ר' עקיבא, מ"מ צריך לעשות דבר מועט ביתו, כגון כסא דהרסנא [דגים קטנים]. | <BR/>עוד מובא שם בגמרא תנא דבי אליהו, שעל אף דברי ר' עקיבא, מ"מ צריך לעשות דבר מועט ביתו, כגון כסא דהרסנא [דגים קטנים]. | ||
דברי ר' עקיבא בפשטם מדברים באדם שאינו זקוק לבריות עדיין, אלא שאם ירצה להוסיף על מאכלו לצורך שבת, יצטרך להזדקק לבריות. וכן משמע לשון ה'''רמב"ם''' (שבת ל ז).<BR/> | |||
אבל אינו מבואר מדברי הגמרא מה הדין באדם שבלאו הכי כבר נצרך לבריות, האם צריך ליקח יותר עבור תוספת המאכל בשבת, משום עונג שבת או לא.<BR/> | אבל אינו מבואר מדברי הגמרא מה הדין באדם שבלאו הכי כבר נצרך לבריות, האם צריך ליקח יותר עבור תוספת המאכל בשבת, משום עונג שבת או לא.<BR/> | ||
שאלה זו שאל ה'''טור''' (אורח חיים רמב) את אביו הרא"ש ולא השיבו דבר ברור. אבל הטור עצמו ענה, שצריך להצר לעצמו בשאר הימים, כדי שיהיה לו מאכל יתר לשבת. כן פירשו ה'''בית יוסף''' וה'''פרישה''' (יא) דברי הטור. | שאלה זו שאל ה'''טור''' (אורח חיים רמב) את אביו הרא"ש ולא השיבו דבר ברור. אבל הטור עצמו ענה, שצריך להצר לעצמו בשאר הימים, כדי שיהיה לו מאכל יתר לשבת. כן פירשו ה'''בית יוסף''' וה'''פרישה''' (יא) דברי הטור. | ||
גם ה'''בית חדש''' (ד) הסביר באופן דומה, אבל לענין הלוואה מאחרים. שהטור הסתפק האם צריך ללוות לצורך עונג שבת, אף שאין לו משכון לתת למלווה, שמא לא תשיג ידו לפרוע ההלוואה. ואם ימחלו לו על ההלוואה, הרי שהוא יהיה בכלל נצרך לבריות עבור השבת, או דלמא יש לו לסמוך על השי"ת שימצא לפרוע. ופשט שצריך ללוות מאחרים, או לצמצם בשאר ימים לכבוד שבת, ולא נאמר כסא דהרסנא אלא למי שאין לו כלל. | גם ה'''בית חדש''' (ד) הסביר באופן דומה, אבל לענין הלוואה מאחרים. שהטור הסתפק האם צריך ללוות לצורך עונג שבת, אף שאין לו משכון לתת למלווה, שמא לא תשיג ידו לפרוע ההלוואה. ואם ימחלו לו על ההלוואה, הרי שהוא יהיה בכלל נצרך לבריות עבור השבת, או דלמא יש לו לסמוך על השי"ת שימצא לפרוע. ופשט שצריך ללוות מאחרים, או לצמצם בשאר ימים לכבוד שבת, ולא נאמר כסא דהרסנא אלא למי שאין לו כלל. | ||
אבל ה'''טורי זהב''' (א) פירש דברי ר' עקיבא באופן אחר, וממילא גם דברי הטור מוסבים על ענין אחר. שהוא מפרש דר' עקיבא מדבר על אדם שאין לו כלום וכבר נצרך לבריות, ובזה אמר שלא יטול עוד מן הצדקה בשביל עונג שבת. אלא שנסתפק הטור באדם שאף שנצרך לאחרים, מכל מקום יש לו גם מעט משלו, האם הוא פטור ממצוות עונג שבת, שהרי כבר מקבל צדקה ואין לו חיוב אלא בב' סעודות, או דלמא כיון שיש לו גם משלו, ממילא נתחייב במצוות עונג, כגון כסא דהרסנא, ולא פטר ר"ע אלא את מי שאין לו כלל. ומסיק הטור דצריך על כל פנים להשתדל שיהיה לו מעט משלו, ואז ממילא יתחייב על כל פנים בכסא דהרסנא, ורק אם אין לו שום דבר משלו ומוטל לגמרי על הצדקה, בזה אמר ר' עקיבא עשה שבתך חול, ואינו בכלל חיוב עונג כלל. וכן מסיק הט"ז להלכה {{ראה עוד|חובת עונג שבת|דעת הט"ז}}. | |||
ושני הבדלים יש להלכה בין הפירושים השונים. (א) אדם שאינו נצרך לבריות, ואם ירצה לענג את השבת, יצטרך ליטול מן הצדקה, לב"ח פטור מעונג שבת, ועל זה דיבר ר' עקיבא, אלא שעל כל פנים צריך להשתדל לעשות משהו משלו כגון כסא דהרסנא כמבואר בגמרא, ואילו הט"ז לא דיבר ממקרה כזה כלל. (ב) אדם שכבר נצרך לבריות, לפי הב"י והב"ח חייב במצוות עונג שבת ע"י צדקה, הלוואה או מלאכה יתרה, ואף יותר מכסא דהרסנא, וזהו חידושו של הטור, ואילו לט"ז אינו חייב אלא בכסא דהרסנא, ועל זה דיברה הגמרא. | |||
===חיוב ג' סעודות=== | ===חיוב ג' סעודות=== | ||