9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת הסיבה בליל הסדר"
אין תקציר עריכה
| שורה 20: | שורה 20: | ||
ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ח) לא הזכיר 'אצל בעלה' ומשמע שלא גרס כן בגמרא, ולפי שיטתו כל אשה אינה מסיבה, אף אם אינה אצל בעלה, אלא אם כן היא חשובה, וזהו כדעת השאילתות. כן העתיק גם ב'''שלחן ערוך''' (תעב ד) שאישה אינה צריכה הסיבה אלא אם כן היא חשובה. | ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ח) לא הזכיר 'אצל בעלה' ומשמע שלא גרס כן בגמרא, ולפי שיטתו כל אשה אינה מסיבה, אף אם אינה אצל בעלה, אלא אם כן היא חשובה, וזהו כדעת השאילתות. כן העתיק גם ב'''שלחן ערוך''' (תעב ד) שאישה אינה צריכה הסיבה אלא אם כן היא חשובה. | ||
<BR/>גם ה'''בית חדש''' (תעב ד) כותב שהעיקר כהשאלתות שטעם הפטור באשה הוא מפני שאין דרכה להישען ולא מפני אימת בעלה (וס"ל דט"ס יש בגמרא ואין לגרוס 'אצל בעלה'), ולכן אפילו אלמנה וגרושה פטורות מהסבה, אם לא בנשים חשובות. | <BR/>גם ה'''בית חדש''' (תעב ד) כותב שהעיקר כהשאלתות שטעם הפטור באשה הוא מפני שאין דרכה להישען ולא מפני אימת בעלה (וס"ל דט"ס יש בגמרא ואין לגרוס 'אצל בעלה'), ולכן אפילו אלמנה וגרושה פטורות מהסבה, אם לא בנשים חשובות. וכן הסכים ה'''פרי חדש''' (ד). | ||
ב'''ירושלמי''' (פסחים י א) מובא שר' יוסי שאל את ר' סימון אם אשה לפני בעלה צריכה הסבה, וכן אם עבד לפני רבו צריך הסיבה, וענה לו 'עד כאן שמעתי'. בעל '''קרבן העדה''' מפרש שלא ידע לענות לו ונשאר בספק. אבל ה'''פני משה''' מפרש שכוונתו שאינם צריכים הסיבה. וזהו כהבבלי. | ב'''ירושלמי''' (פסחים י א) מובא שר' יוסי שאל את ר' סימון אם אשה לפני בעלה צריכה הסבה, וכן אם עבד לפני רבו צריך הסיבה, וענה לו 'עד כאן שמעתי'. בעל '''קרבן העדה''' מפרש שלא ידע לענות לו ונשאר בספק. אבל ה'''פני משה''' מפרש שכוונתו שאינם צריכים הסיבה. וזהו כהבבלי. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
<BR/>גם ב'''ארחות חיים''' לוניל (א סדר ליל פסח ג) כתב שבן אצל אביו אפילו הוא רבו צריך הסיבה, והוסיף שאין צריך ליטול רשות לפי שדרך האב למחול על כבודו. | <BR/>גם ב'''ארחות חיים''' לוניל (א סדר ליל פסח ג) כתב שבן אצל אביו אפילו הוא רבו צריך הסיבה, והוסיף שאין צריך ליטול רשות לפי שדרך האב למחול על כבודו. | ||
<BR/>ב'''שלחן ערוך''' (תעב ה) פסק שבן אצל אביו צריך להסב, אפילו אביו הוא רבו מובהק. | <BR/>ב'''שלחן ערוך''' (תעב ה) פסק שבן אצל אביו צריך להסב, אפילו אביו הוא רבו מובהק. | ||
<BR/>לעומת זאת ה'''בית חדש''' (ד ד"ה בן) למד בדעת התוספות, שאצל אביו שהוא רבו אינו מיסב, ומסיק שיש להחמיר שלא להסב, אם לא שנתן לו אביו רשות, דיש בזה חשש איסורא דמורא רבך כמורא שמים. | <BR/>לעומת זאת ה'''בית חדש''' (ד ד"ה בן) למד בדעת התוספות, שאצל אביו שהוא רבו אינו מיסב, ומסיק שיש להחמיר שלא להסב, אם לא שנתן לו אביו רשות, דיש בזה חשש איסורא דמורא רבך כמורא שמים. וכן העתיק להלכה ב'''אליה רבה''' (ה). | ||
==== גדול בתורה שאינו רבו ==== | ==== גדול בתורה שאינו רבו ==== | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
=== אבל === | === אבל === | ||
ב'''שו"ת הב"ח''' (חדשות ה) דן לגבי אבל אם יכול וצריך להסב, ובתחילת דבריו מצדד שמותר לו להסב אפילו בשבתות וימים טובים שאין חיוב בדבר, דאין זה בכלל שמחה האסורה, וכל שכן בליל פסח שהוא מצוה וחובה. ועוד שאפילו ביום חול, ואפילו תוך שבעה מותר, שכן היה דרכם תמיד לאכול בהסיבה, אלא שצריך הוא לכפות מיטתו. אמנם בהמשך דבריו כתב שלדידן שאין אנו נוהגים בהסיבה בדרך כלל, אין לאבל להסב בסתם שבתות וימים טובים. ואמנם בליל פסח היה צריך להסב, שכן מצווה היא ואבל חייב בכל המצוות, אלא שלדינא אין לו להסב גם בליל פסח, משום דהעיקר כהראבי"ה שגם ישיבה כדרכו הוי דרך חירות. ואף דלכתחילה אנו מסיבים, מ"מ אין זה נגד הראבי"ה שגם הוא מודה דהוי דרך חירות, אלא ס"ל דאינו צריך. אך לענין אבל, תופסים אנו עיקר כהראבי"ה ואסור הוא בהסבה. וכן פסק ב'''ב"ח''' על הטור (תעב ב). | ב'''שו"ת הב"ח''' (חדשות ה) דן לגבי אבל אם יכול וצריך להסב, ובתחילת דבריו מצדד שמותר לו להסב אפילו בשבתות וימים טובים שאין חיוב בדבר, דאין זה בכלל שמחה האסורה, וכל שכן בליל פסח שהוא מצוה וחובה. ועוד שאפילו ביום חול, ואפילו תוך שבעה מותר, שכן היה דרכם תמיד לאכול בהסיבה, אלא שצריך הוא לכפות מיטתו. אמנם בהמשך דבריו כתב שלדידן שאין אנו נוהגים בהסיבה בדרך כלל, אין לאבל להסב בסתם שבתות וימים טובים. ואמנם בליל פסח היה צריך להסב, שכן מצווה היא ואבל חייב בכל המצוות, אלא שלדינא אין לו להסב גם בליל פסח, משום דהעיקר כהראבי"ה שגם ישיבה כדרכו הוי דרך חירות. ואף דלכתחילה אנו מסיבים, מ"מ אין זה נגד הראבי"ה שגם הוא מודה דהוי דרך חירות, אלא ס"ל דאינו צריך. אך לענין אבל, תופסים אנו עיקר כהראבי"ה ואסור הוא בהסבה. וכן פסק ב'''ב"ח''' על הטור (תעב ב). | ||
<BR/>ב'''טורי זהב''' (ג) הסכים לפסק חמיו הב"ח בענין זה וכתב שכן המנהג, וכן הסכים ה'''מגן אברהם''' (ה) ואף הוסיף שלא רק אבל על אביו ואמו, אלא הוא הדין לאבל על שאר קרובים תוך ל' יום, כל ש[[לא הפסיק הרגל את האבילות]]. | |||
לעומת זאת ב'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2246 (ה)] הביא מספר '''פסח מעובין''' שהב"ח לשיטתו שאזיל בתר הרמ"א לתפוס עיקר כהראבי"ה, אבל לבני הספרדים יש להורות שגם אבל צריך להסב. והחק יעקב עצמו סובר שגם לאשכנזים יש להורות שאבל צריך להסב, שמנין לנו להקל במצוה דרבנן, שלא נזכר בפוסקים כלל איסור באבל להסב, ואדרבה משמע בכמה מקומות שאבל מיסב אף ביום חול, אלא שצריך לכפות מיטתו. אבל סוף דבריו סיים שאם אפשר לשנות קצת ישנה. | |||
== אילו דברים חייבים בהסיבה == | == אילו דברים חייבים בהסיבה == | ||