9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת הסיבה בליל הסדר"
אין תקציר עריכה
| שורה 26: | שורה 26: | ||
<BR/>ה'''ראב"ן''' (פסחים ד"ה ואינו) כותב שנשים צריכות הסבה, וכנראה כוונתו כדברי המרדכי, משום שחשובות הן. | <BR/>ה'''ראב"ן''' (פסחים ד"ה ואינו) כותב שנשים צריכות הסבה, וכנראה כוונתו כדברי המרדכי, משום שחשובות הן. | ||
<BR/>ב'''דרכי משה''' (ב) כתב שלא ראה שבזמן הזה נשים נוהגות להסב, וכתב שאפשר שסומכים על דעת הראבי"ה שבזמן הזה לא בעי הסיבה. | <BR/>ב'''דרכי משה''' (ב) כתב שלא ראה שבזמן הזה נשים נוהגות להסב, וכתב שאפשר שסומכים על דעת הראבי"ה שבזמן הזה לא בעי הסיבה. | ||
ה'''בית חדש''' (תעב ד) כותב שהעיקר כהשאלתות שטעם הפטור באשה הוא מפני שאין דרכה להישען ולא מפני אימת בעלה (וט"ס יש בגמרא ואין לגרוס 'אצל בעלה'), ולכן אפילו אלמנה וגרושה צריכות הסבה, אם לא בנשים חשובות. | |||
=== בן אצל אביו ותלמיד אצל רבו === | === בן אצל אביו ותלמיד אצל רבו === | ||
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] אומרת שבן אצל אביו צריך הסיבה, ומסביר ה'''רשב"ם''' (ד"ה בן) לפי שאינו כפוף כל כך. | ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] אומרת שבן אצל אביו צריך הסיבה, ומסביר ה'''רשב"ם''' (ד"ה בן) לפי שאינו כפוף כל כך. | ||
<BR/>ולענין תלמיד אצל רבו, הגמרא מסתפקת, ומביאה דברי אביי שהעיד שכשהיו אצל רבה היו המסובים נשענים אחד על ברכי חבירו, ואילו כשסעדו אצל רב יוסף אמר להם שאינם צריכים להסב, לפי שמורא רבך כמורא שמים. ואמנם ישנה ברייתא שכתוב בה במפורש שעם הכל אדם מיסב, אפילו תלמיד אצל רבו, אך מעמידה הגמרא ששם מדובר בשוליא דנגרי, כלומר תלמיד של אומן שמלמדו אומנות. | <BR/>ולענין תלמיד אצל רבו, הגמרא מסתפקת, ומביאה דברי אביי שהעיד שכשהיו אצל רבה היו המסובים נשענים אחד על ברכי חבירו, ואילו כשסעדו אצל רב יוסף אמר להם שאינם צריכים להסב, לפי שמורא רבך כמורא שמים. ואמנם ישנה ברייתא שכתוב בה במפורש שעם הכל אדם מיסב, אפילו תלמיד אצל רבו, אך מעמידה הגמרא ששם מדובר בשוליא דנגרי, כלומר תלמיד של אומן שמלמדו אומנות. | ||
<BR/>ה'''רא"ש''' (י כ) מדייק מדברי הגמרא, שאפילו רבו שאינו מובהק, אינו מיסב בפניו, שהרי הגמרא העמידה שדווקא שוליא דנגרי פטור, ואם כן תלמיד בפני רבו בתורה, לעולם פטור. | <BR/>ה'''רא"ש''' (י כ) מדייק מדברי הגמרא, שאפילו רבו שאינו מובהק, אינו מיסב בפניו, שהרי הגמרא העמידה שדווקא שוליא דנגרי פטור, ואם כן תלמיד בפני רבו בתורה, לעולם פטור. אבל ה'''בית חדש''' (ד ד"ה ומ"ש אפילו) כתב לדחות דיוק הרא"ש, ומסיק דלחומרא ברבו שאינו מובהק יש לבקש רשותו ולהתחייב בהסבה מספק. | ||
ב'''תוספות''' (ד"ה בפני) מבואר שהבינו שמסקנת הגמרא היא שתלמיד אצל רבו אינו צריך להסב, וכדברי רב יוסף. והוסיפו התוספות, שלכאורה אביו שהוא רבו גם כן אינו צריך דלא גרע מרבו, אך | ב'''תוספות''' (ד"ה בפני) מבואר שהבינו שמסקנת הגמרא היא שתלמיד אצל רבו אינו צריך להסב, וכדברי רב יוסף. והוסיפו התוספות, שלכאורה אביו שהוא רבו גם כן אינו צריך דלא גרע מרבו, אך הוסיפו שסתם אב מלמד את בנו תורה כפי שמצווה בזה, ולכן אין זה בגדר רבו לפטור את בנו מהסיבה. וכן היא מסקנת ה'''רא"ש''' (י כ). ה'''בית חדש''' (ד ד"ה בן) למד בדעת התוספות, שאצל אביו שהוא רבו אינו מיסב, ולכן יש להחמיר שלא להסב, אם לא שנתן לו אביו רשות, דיש בזה איסורא דמורא רבך כמורא שמים. | ||
ב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ז ד) כתב בשם '''רבנו שמחה''' לענין תלמיד אצל רבו, שכיון שזו מחלוקת רבה ורב יוסף, קיימא לן הלכה כרבה, וצריך להסב. | |||
ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ח) הכריע כרב יוסף שתלמיד אצל רבו אינו מיסב, אבל הוסיף שאם נתן לו רבו רשות יכול להסב. וכן העתיק ה'''טור''' להלכה (אורח חיים תעב), וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (ה). | ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ח) הכריע כרב יוסף שתלמיד אצל רבו אינו מיסב, אבל הוסיף שאם נתן לו רבו רשות יכול להסב. וכן העתיק ה'''טור''' להלכה (אורח חיים תעב), וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (ה). | ||
| שורה 70: | שורה 73: | ||
<BR/>ה'''מאירי''' (קח א) כותב שהמיסב בכל הסעודה הרי זה משובח, וזאת מלבד החובה לשיטתו להסב בקידוש, בהגדה בהלל ובברכת המזון, מפני היותם מסודרים על ארבע כוסות, שבהם יש חובת הסיבה. | <BR/>ה'''מאירי''' (קח א) כותב שהמיסב בכל הסעודה הרי זה משובח, וזאת מלבד החובה לשיטתו להסב בקידוש, בהגדה בהלל ובברכת המזון, מפני היותם מסודרים על ארבע כוסות, שבהם יש חובת הסיבה. | ||
<BR/>ב'''דרכי משה''' (תעב א) הביא בשם '''מהר"י ברין''' שמצווה להסב בכל הסעודה. | <BR/>ב'''דרכי משה''' (תעב א) הביא בשם '''מהר"י ברין''' שמצווה להסב בכל הסעודה. | ||
ה'''מהר"ל מפראג''' (גבורות ה' מח) כתב שיש לדייק מהגמרא לגבי שמש, שדווקא הוא הקלו לו באכילת כזית מצה בלבד, אבל שאר המסובים בסעודה צריכים להסב בכל פעם שאוכלים מצה, ויותר טוב שיהיה כל אכילתו בהסיבה. והביאו ה'''בית חדש''' (ה). | |||
== אופן ההסיבה == | == אופן ההסיבה == | ||
אומרת ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] שפרקדן לא שמיה הסיבה, וכן הסיבת ימין לא שמה הסיבה, ולא עוד אלא שמא יקדים קנה לוושט ויבוא לידי סכנה. | אומרת ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] שפרקדן לא שמיה הסיבה, וכן הסיבת ימין לא שמה הסיבה, ולא עוד אלא שמא יקדים קנה לוושט ויבוא לידי סכנה. | ||