9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת הסיבה בליל הסדר"
אין תקציר עריכה
| שורה 23: | שורה 23: | ||
ה'''מרדכי''' (תוספת לערבי פסחים תריא) כתב בשם ה'''תוספות''' (דרוש מקור) שהנשים שלנו חשובות הן ואינן צריכות הסבה. וכן כתב גם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד) בשם התוספות. | ה'''מרדכי''' (תוספת לערבי פסחים תריא) כתב בשם ה'''תוספות''' (דרוש מקור) שהנשים שלנו חשובות הן ואינן צריכות הסבה. וכן כתב גם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד) בשם התוספות. | ||
<BR/>ה'''ראב"ן''' (פסחים ד"ה ואינו) כותב שנשים צריכות הסבה, וכנראה כוונתו כדברי המרדכי, משום שחשובות הן. | |||
<BR/>ב'''דרכי משה''' (ב) כתב שלא ראה שבזמן הזה נשים נוהגות להסב, וכתב שאפשר שסומכים על דעת הראבי"ה שבזמן הזה לא בעי הסיבה. | |||
=== בן אצל אביו ותלמיד אצל רבו === | === בן אצל אביו ותלמיד אצל רבו === | ||
| שורה 32: | שורה 34: | ||
<BR/>אבל ב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ז ד) כתב בשם '''רבנו שמחה''' שכיון שזו מחלוקת רבה ורב יוסף, קיימא לן הלכה כרבה, ותלמיד אצל רבו צריך להסב. | <BR/>אבל ב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ז ד) כתב בשם '''רבנו שמחה''' שכיון שזו מחלוקת רבה ורב יוסף, קיימא לן הלכה כרבה, ותלמיד אצל רבו צריך להסב. | ||
ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ח) הכריע כרב יוסף שתלמיד אצל רבו אינו מיסב, אבל הוסיף שאם נתן לו רבו רשות יכול להסב. וכן העתיק ה'''טור'' 'להלכה (אורח חיים תעב), וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (ה). | ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ח) הכריע כרב יוסף שתלמיד אצל רבו אינו מיסב, אבל הוסיף שאם נתן לו רבו רשות יכול להסב. וכן העתיק ה'''טור''' להלכה (אורח חיים תעב), וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (ה). | ||
<BR/>ב'''בית יוסף''' (תעב ד"ה ומ"ש אלא אם כן) נתן מקור לדברי הרמב"ם ממה שאביי נתן לתלמידיו להסב, והרי אם אסור ודאי לא היה מניח להם לעשות כן, ושתיקתו היתה כנתינת רשות, ועוד שרב יוסף שאסר להם, משמע שאם לא היה אומר כלום היה מותר. | |||
ב'''תרומת הדשן''' (קלח) מובא שהסועד אצל תלמיד חכם מופלג בדורו, אף שאינו רבו, אינו צריך הסיבה, שהרי חייב במוראו. | |||
=== שמש === | === שמש === | ||
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] מסתפקת לגבי שמש אם צריך הוא הסיבה. ומביאה דברי ר' יהושע בן לוי שאומרת ששמש שאכל כזית מצה בהסיבה יצא ידי חובה. ומדוייק מזה, שאם אכל בלא הסיבה לא יצא ידי חובה. וכן היא מסקנת הגמרא. | ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] מסתפקת לגבי שמש אם צריך הוא הסיבה. ומביאה דברי ר' יהושע בן לוי שאומרת ששמש שאכל כזית מצה בהסיבה יצא ידי חובה. ומדוייק מזה, שאם אכל בלא הסיבה לא יצא ידי חובה. וכן היא מסקנת הגמרא. | ||