הבדלים בין גרסאות בדף "חובת הסיבה בליל הסדר"

מ
אין תקציר עריכה
מ
שורה 9: שורה 9:


== אילו דברים חייבים בהסיבה ==
== אילו דברים חייבים בהסיבה ==
ה'''גמרא''' (פסחים קח א) מפרטת באילו דברים חייבים להסב.  
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] מפרטת באילו דברים חייבים להסב.  
<BR/>מוסכם בגמרא שבאכילת מצה שצריך להסב, ואילו באכילת מרור אין צריך להסב. וב'''רש"י''' (קח א ד"ה מצה וד"ה מרור) מסביר הטעם, שמצה היא זכר לגאולה ואילו מרור הוא זכר לעבדות.
<BR/>מוסכם בגמרא שבאכילת מצה שצריך להסב, ואילו באכילת מרור אין צריך להסב. וב'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (קח א ד"ה מצה וד"ה מרור)] מסביר הטעם, שמצה היא זכר לגאולה ואילו מרור הוא זכר לעבדות.


לגבי ארבעה כוסות, מביאה הגמרא שתי גירסאות בשם רב נחמן, שיש אומרים בשמו שצריך הסבה, ויש אומרים בשמו שאין צריך להסב ביין. ומבארת הגמרא שאין מחלוקת ביניהם, אלא אחד דיבר אל שתי כוסות ראשונות, והשני על שתי כוסות אחרונות.
לגבי ארבעה כוסות, מביאה הגמרא שתי גירסאות בשם רב נחמן, שיש אומרים בשמו שצריך הסבה, ויש אומרים בשמו שאין צריך להסב ביין. ומבארת הגמרא שאין מחלוקת ביניהם, אלא אחד דיבר אל שתי כוסות ראשונות, והשני על שתי כוסות אחרונות.
שורה 17: שורה 17:


== אופן ההסיבה ==
== אופן ההסיבה ==
אומרת ה'''גמרא''' (פסחים קח א) שפרקדן לא שמיה הסיבה, וכן הסיבת ימין לא שמה הסיבה, ולא עוד אלא שמא יקדים קנה לוושט ויבוא לידי סכנה.
אומרת ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] שפרקדן לא שמיה הסיבה, וכן הסיבת ימין לא שמה הסיבה, ולא עוד אלא שמא יקדים קנה לוושט ויבוא לידי סכנה.
<BR/>מדברי הגמרא לא מובן מה הכוונה 'ולא עוד אלא', כי משמע שיש עוד טעם מלבד זה.  
<BR/>מדברי הגמרא לא מובן מה הכוונה 'ולא עוד אלא', כי משמע שיש עוד טעם מלבד זה.  


=== פירוש פרקדן ===
=== פירוש פרקדן ===
'''רש"י''' (ד"ה שמא יקדים) מפרש ש'פרקדן' הוא ששוכב על גבו, ומסביר שהטעם 'שמא יקדים קנה לוושט' מתייחס למצב זה, שכאשר שוכב על גבו וצווארו לאחוריו, סתימת הקנה נפתחת, והמאכל עלול להיכנס ותוכו ולחנקו.
'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (ד"ה שמא יקדים)] מפרש ש'פרקדן' הוא ששוכב על גבו, ומסביר שהטעם 'שמא יקדים קנה לוושט' מתייחס למצב זה, שכאשר שוכב על גבו וצווארו לאחוריו, סתימת הקנה נפתחת, והמאכל עלול להיכנס ותוכו ולחנקו.
<BR/>ה'''רשב"ם''' (ד"ה שמא יקדים) מתקשה בפירוש זה, שהרי אם כן למה לא סמכה הגמרא טעם זה לפרקדן, והסמיכה אותו להסיבת ימין. לכן מסביר הרשב"ם שטעם זה של שמא יקדים קנה לוושט מתייחס להסיבת ימין, שכשהוא מטה על צד ימין, נפתח פי הקנה ועלול להיכנס בו המאכל.  
<BR/>ה'''רשב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (ד"ה שמא יקדים)] מתקשה בפירוש זה, שהרי אם כן למה לא סמכה הגמרא טעם זה לפרקדן, והסמיכה אותו להסיבת ימין. לכן מסביר הרשב"ם שטעם זה של שמא יקדים קנה לוושט מתייחס להסיבת ימין, שכשהוא מטה על צד ימין, נפתח פי הקנה ועלול להיכנס בו המאכל.  
<BR/>וזהו טעם נוסף לאסור הסבת ימין, מלבד הטעם הראשון שאסרה הגמרא ופירש הרשב"ם (ד"ה הסיבת ימין), שהרי ביד ימין הוא צריך לאכול ואיך יסב על צד זה.
<BR/>וזהו טעם נוסף לאסור הסבת ימין, מלבד הטעם הראשון שאסרה הגמרא ופירש הרשב"ם (ד"ה הסיבת ימין), שהרי ביד ימין הוא צריך לאכול ואיך יסב על צד זה.