9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת הסיבה בליל הסדר"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|פסחים י א|פסחים קח א||חמץ ומצה ז ז-ח|אורח חיים תעב ג-ז}} | {{מקורות|פסחים י א|פסחים קח א|פסחים י א|חמץ ומצה ז ז-ח|אורח חיים תעב ג-ז}} | ||
גדרי חובת ההסיבה בלילה ראשון של פסח, מיהם החייבים, באלו דברים צריך להסב, ואופן ההסבה. | גדרי חובת ההסיבה בלילה ראשון של פסח, מיהם החייבים, באלו דברים צריך להסב, ואופן ההסבה. | ||
== מקור וטעם החיוב == | == מקור וטעם החיוב == | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ח) לא הזכיר 'אצל בעלה' ומשמע שלא גרס כן בגמרא, ולפי שיטתו כל אשה אינה מסיבה, אף אם אינה אצל בעלה, אלא אם כן היא חשובה, וזהו כדעת השאילתות. כן העתיק גם ב'''שלחן ערוך''' (תעב ד) שאישה אינה צריכה הסיבה אלא אם כן היא חשובה. | ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ח) לא הזכיר 'אצל בעלה' ומשמע שלא גרס כן בגמרא, ולפי שיטתו כל אשה אינה מסיבה, אף אם אינה אצל בעלה, אלא אם כן היא חשובה, וזהו כדעת השאילתות. כן העתיק גם ב'''שלחן ערוך''' (תעב ד) שאישה אינה צריכה הסיבה אלא אם כן היא חשובה. | ||
<BR/>גם ה'''בית חדש''' (תעב ד) כותב שהעיקר כהשאלתות שטעם הפטור באשה הוא מפני שאין דרכה להישען ולא מפני אימת בעלה (וס"ל דט"ס יש בגמרא ואין לגרוס 'אצל בעלה'), ולכן אפילו אלמנה וגרושה פטורות מהסבה, אם לא בנשים חשובות. | <BR/>גם ה'''בית חדש''' (תעב ד) כותב שהעיקר כהשאלתות שטעם הפטור באשה הוא מפני שאין דרכה להישען ולא מפני אימת בעלה (וס"ל דט"ס יש בגמרא ואין לגרוס 'אצל בעלה'), ולכן אפילו אלמנה וגרושה פטורות מהסבה, אם לא בנשים חשובות. | ||
ב'''ירושלמי''' (פסחים י א) מובא שר' יוסי שאל את ר' סימון אם אשה לפני בעלה צריכה הסבה, וכן אם עבד לפני רבו צריך הסיבה, וענה לו 'עד כאן שמעתי'. בעל '''קרבן העדה''' מפרש שלא ידע לענות לו ונשאר בספק. אבל ה'''פני משה''' מפרש שכוונתו שאינם צריכים הסיבה. וזהו כהבבלי. | |||
==== גדר אשה חשובה ==== | ==== גדר אשה חשובה ==== | ||
| שורה 63: | שורה 65: | ||
=== מצה ומרור === | === מצה ומרור === | ||
מוסכם בגמרא שבאכילת מצה שצריך להסב, ואילו באכילת מרור אין צריך להסב. וב'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (קח א ד"ה מצה וד"ה מרור)] מסביר הטעם, שמצה היא זכר לגאולה ואילו מרור הוא זכר לעבדות. | מוסכם בגמרא שבאכילת מצה שצריך להסב, ואילו באכילת מרור אין צריך להסב. וב'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (קח א ד"ה מצה וד"ה מרור)] מסביר הטעם, שמצה היא זכר לגאולה ואילו מרור הוא זכר לעבדות. | ||
<BR/>ה'''תוספות''' (ד"ה מאי דהוה) כתבו שהמצה שצריכה הסיבה, זהו כשמברכים על אכילת מצה ובאפיקומן. כלומר מבואר בדבריהם, שבשאר אכילות מצה של הלילה, אין צריך להסב. גם ה'''רא"ש''' (י כ) הוסיף את האפיקומן. וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (ז ה), וב'''מרדכי''' (תוספת מערבי פסחים תריא), והסביר בזה טעם, שעיקר הסעודה היא המצה ועיקר החירות היא במצה, ולכן צריך גם בתחילה וגם בסוף (בשונה מארבע כוסות שמבואר בגמרא או בתחילה או בסוף כדלהלן). | <BR/>ב'''ירושלמי''' (פסחים י א) איתא, שאותו כזית שאדם יוצא ידי חובתו בפסח צריך לאוכלו מיסב, ולא הוזכר מרור ולא אפיקומן או יין. אם כי אפשר שלא בא לאפוקי אלו. | ||
<BR/>אבל ה'''רמב"ם''' כתב (חמץ ומצה ז ח) שדווקא באכילת זית מצה, ולא הזכיר אפיקומן. | |||
ה'''תוספות''' (ד"ה מאי דהוה) כתבו שהמצה שצריכה הסיבה, זהו כשמברכים על אכילת מצה ובאפיקומן. כלומר מבואר בדבריהם, שבשאר אכילות מצה של הלילה, אין צריך להסב. גם ה'''רא"ש''' (י כ) הוסיף את האפיקומן. וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (ז ה), וב'''מרדכי''' (תוספת מערבי פסחים תריא), והסביר בזה טעם, שעיקר הסעודה היא המצה ועיקר החירות היא במצה, ולכן צריך גם בתחילה וגם בסוף (בשונה מארבע כוסות שמבואר בגמרא או בתחילה או בסוף כדלהלן). | |||
<BR/>אבל ה'''רמב"ם''' כתב (חמץ ומצה ז ח) שדווקא באכילת זית מצה, ולא הזכיר אפיקומן. | |||
ב'''תרומת הדשן''' (ב קנב) מדייק מדברי הראשונים, שלכולי עלמא בכזית של המוציא אינו צריך הסיבה, דאף המחמירים לא הוסיפו אלא האפיקומן. וכן הביא ה'''בית יוסף''' (ד"ה וכל מי שצריך). | ב'''תרומת הדשן''' (ב קנב) מדייק מדברי הראשונים, שלכולי עלמא בכזית של המוציא אינו צריך הסיבה, דאף המחמירים לא הוסיפו אלא האפיקומן. וכן הביא ה'''בית יוסף''' (ד"ה וכל מי שצריך). | ||