הבדלים בין גרסאות בדף "חובת הסיבה בליל הסדר"

<BR/>ולענין תלמיד אצל רבו, הגמרא מסתפקת, ומביאה דברי אביי שהעיד שכשהיו אצל רבה היו המסובים נשענים אחד על ברכי חבירו, ואילו כשסעדו אצל רב יוסף אמר להם שאינם צריכים להסב, לפי שמורא רבך כמורא שמים. ואמנם ישנה ברייתא שכתוב בה במפורש שעם הכל אדם מיסב, אפילו תלמיד אצל רבו, אך מעמידה הגמרא ששם מדובר בשוליא דנגרי, כלומר תלמיד של אומן שמלמדו אומנות.

<BR/>ה'''רא"ש''' (י כ) מדייק מדברי הגמרא, שאפילו רבו שאינו מובהק, אינו מיסב בפניו, שהרי הגמרא העמידה שדווקא שוליא דנגרי פטור, ואם כן תלמיד בפני רבו בתורה, לעולם פטור. אבל ה'''בית חדש''' (ד ד"ה ומ"ש אפילו) כתב לדחות דיוק הרא"ש, ומסיק דלחומרא ברבו שאינו מובהק יש לבקש רשותו ולהתחייב בהסבה מספק.

ב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ז ד) כתב בשם '''רבנו שמחה''' לענין תלמיד אצל רבו, שכיון שזו מחלוקת רבה ורב יוסף, קיימא לן הלכה כרבה, וצריך להסב.

<BR/>ה'''דרכי משה''' (ג) הביא בשם '''מהרי"ב''' שאם ירצה יכול להסב, ואינו אסור אלא אם רבו מוחה בו, אך בסתמא שרי. והדרכ"מ השיג על דבריו וכתב שאינו מותר אלא ברשות רבו. וכן כתב ה'''מהרש"ל''' שאסור מפני מורא רבו, אם לא שנתן לו רשות, וכן הוא ב'''דרישה''' (ו).

ב'''תרומת הדשן''' (קלח) מובא שהסועד אצל תלמיד חכם מופלג בדורו, אף שאינו רבו ולא למד ממנו כלום, אינו צריך הסיבה, שהרי חייב במוראו. וכן פסק ה'''דרכי משה''' (ג) וכן הוא ב'''שלחן ערוך''' (תעב ה).

=== שמש ===

ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] מסתפקת לגבי שמש אם צריך הוא הסיבה. ומביאה דברי ר' יהושע בן לוי שאומרת ששמש שאכל כזית מצה בהסיבה יצא ידי חובה. ומדוייק מזה, שאם אכל בלא הסיבה לא יצא ידי חובה. וכן היא מסקנת הגמרא.