9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת הסיבה בליל הסדר"
אין תקציר עריכה
| שורה 7: | שורה 7: | ||
<BR/>ב'''ר"ן''' (דפי הרי"ף כג א ד"ה השתא) מבואר שחיוב ההסיבה הוא מדרבנן. | <BR/>ב'''ר"ן''' (דפי הרי"ף כג א ד"ה השתא) מבואר שחיוב ההסיבה הוא מדרבנן. | ||
=== דעת הראבי"ה === | |||
ה'''ראבי"ה''' כתב (ב פסחים תקכה) שבזמן הזה שאין רגילות להסב, ישב כדרכו. וב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ז ב) הוסיף דאדרבה ישיבה כדרכו היא דרך חירות, אבל סיים שהראבי"ה דעת יחיד הוא. | |||
== מי צריך להסב == | == מי צריך להסב == | ||
=== עני === | === עני === | ||
ה'''משנה''' (פסחים י א) אומרת שאפילו עני שבישראל אין לו לאכול בליל פסח קודם שיסב. וכתבו ה'''תוספות''' (צט ב ד"ה ואפילו) שהרבותא בעני היא שהיה מקום לחשוב שאין הוא חייב בהסבה לפי שאין לו על מה להסב ואין זו דרך חירות, קמ"ל המשנה שאפילו הכי חייב. | ה'''משנה''' (פסחים י א) אומרת שאפילו עני שבישראל אין לו לאכול בליל פסח קודם שיסב. וכתבו ה'''תוספות''' (צט ב ד"ה ואפילו) שהרבותא בעני היא שהיה מקום לחשוב שאין הוא חייב בהסבה לפי שאין לו על מה להסב ואין זו דרך חירות, קמ"ל המשנה שאפילו הכי חייב. | ||
| שורה 22: | שורה 26: | ||
ב'''תוספות''' (ד"ה בפני) מבואר שהבינו שמסקנת הגמרא היא שתלמיד אצל רבו אינו צריך להסב, וכדברי רב יוסף. והוסיפו התוספות, שלכאורה אביו שהוא רבו גם כן אינו צריך דלא גרע מרבו, אך הסיקו לבסוף שסתם אב מלמד את בנו תורה כפי שמצווה בזה, ולכן אין זה בגדר רבו לפטור את בנו מהסיבה. וכן כתב ה'''רא"ש''' (י כ). | ב'''תוספות''' (ד"ה בפני) מבואר שהבינו שמסקנת הגמרא היא שתלמיד אצל רבו אינו צריך להסב, וכדברי רב יוסף. והוסיפו התוספות, שלכאורה אביו שהוא רבו גם כן אינו צריך דלא גרע מרבו, אך הסיקו לבסוף שסתם אב מלמד את בנו תורה כפי שמצווה בזה, ולכן אין זה בגדר רבו לפטור את בנו מהסיבה. וכן כתב ה'''רא"ש''' (י כ). | ||
<BR/>אבל ב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ז ד) כתב בשם '''רבנו שמחה''' שכיון שזו מחלוקת רבה ורב יוסף, קיימא לן הלכה כרבה, ותלמיד אצל רבו צריך להסב. | |||
=== שמש === | === שמש === | ||
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] מסתפקת לגבי שמש אם צריך הוא הסיבה. ומביאה דברי ר' יהושע בן לוי שאומרת ששמש שאכל כזית מצה בהסיבה יצא ידי חובה. ומדוייק מזה, שאם אכל בלא הסיבה לא יצא ידי חובה. וכן היא מסקנת הגמרא. | ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] מסתפקת לגבי שמש אם צריך הוא הסיבה. ומביאה דברי ר' יהושע בן לוי שאומרת ששמש שאכל כזית מצה בהסיבה יצא ידי חובה. ומדוייק מזה, שאם אכל בלא הסיבה לא יצא ידי חובה. וכן היא מסקנת הגמרא. | ||
== אבל == | === אבל === | ||
== אילו דברים חייבים בהסיבה == | == אילו דברים חייבים בהסיבה == | ||
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] מפרטת באילו דברים חייבים להסב. | ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] מפרטת באילו דברים חייבים להסב. | ||
| שורה 32: | שורה 37: | ||
=== מצה ומרור === | === מצה ומרור === | ||
מוסכם בגמרא שבאכילת מצה שצריך להסב, ואילו באכילת מרור אין צריך להסב. וב'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (קח א ד"ה מצה וד"ה מרור)] מסביר הטעם, שמצה היא זכר לגאולה ואילו מרור הוא זכר לעבדות. | מוסכם בגמרא שבאכילת מצה שצריך להסב, ואילו באכילת מרור אין צריך להסב. וב'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (קח א ד"ה מצה וד"ה מרור)] מסביר הטעם, שמצה היא זכר לגאולה ואילו מרור הוא זכר לעבדות. | ||
<BR/>ה'''תוספות''' (ד"ה מאי דהוה) כתבו שהמצה שצריכה הסיבה, זהו כשמברכים על אכילת מצה ובאפיקומן. כלומר מבואר בדבריהם, שבשאר אכילות מצה של הלילה, אין צריך להסב. | <BR/>ה'''תוספות''' (ד"ה מאי דהוה) כתבו שהמצה שצריכה הסיבה, זהו כשמברכים על אכילת מצה ובאפיקומן. כלומר מבואר בדבריהם, שבשאר אכילות מצה של הלילה, אין צריך להסב. וכן הוסיף גם ה'''רא"ש''' (י כ) את האפיקומן. וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (ז ה). אבל ה'''רמב"ם''' כתב (חמץ ומצה ז ח) שדווקא באכילת זית מצה, ולא הזכיר אפיקומן. | ||
=== ארבע כוסות === | === ארבע כוסות === | ||