9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת הסיבה בליל הסדר"
אין תקציר עריכה
| שורה 7: | שורה 7: | ||
<BR/>ב'''ר"ן''' (דפי הרי"ף כג א ד"ה השתא) מבואר שחיוב ההסיבה הוא מדרבנן. | <BR/>ב'''ר"ן''' (דפי הרי"ף כג א ד"ה השתא) מבואר שחיוב ההסיבה הוא מדרבנן. | ||
<BR/>אמנם ב'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ו-ז) הסמיכו לפסוק - "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים", כלומר כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות ונפדית. | <BR/>אמנם ב'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ו-ז) הסמיכו לפסוק - "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים", כלומר כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות ונפדית. | ||
<BR/>ב'''ארחות חיים''' לוניל (א סדר ליל פסח ב) הביא מהמדרש רמז להסיבה מן הפסוק: "ויסב אלקים את העם", מלמד שהושיבן בהסיבה, דרך בני מלכים רבוצים על מטותיהם. | <BR/>ב'''ארחות חיים''' לוניל (א סדר ליל פסח ב) הביא מהמדרש רמז להסיבה מן הפסוק: "ויסב אלקים את העם", מלמד שהושיבן בהסיבה, דרך בני מלכים רבוצים על מטותיהם. וכן הזכיר ה'''אבודרהם''' (סדר ההגדה ופירושה ד"ה ושתיית). | ||
=== דעת הראבי"ה === | === דעת הראבי"ה === | ||
ה'''ראבי"ה''' כתב (ב פסחים תקכה) שבזמן הזה שאין רגילות להסב, ישב כדרכו. וב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ז ב) הוסיף דאדרבה ישיבה כדרכו היא דרך חירות, אבל סיים שהראבי"ה דעת יחיד הוא. אמנם נמצא כן גם ב'''ראב"ן''' (פסחים ד"ה ואינו יוצא), וכן ה'''טור''' (אורח חיים רעב) | ה'''ראבי"ה''' כתב (ב פסחים תקכה) שבזמן הזה שאין רגילות להסב, ישב כדרכו. וב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ז ב) הוסיף דאדרבה ישיבה כדרכו היא דרך חירות, אבל סיים שהראבי"ה דעת יחיד הוא. אמנם נמצא כן גם ב'''ראב"ן''' (פסחים ד"ה ואינו יוצא), וכן ה'''טור''' (אורח חיים רעב) וה'''אבודרהם''' (סדר ההגדה ופירושה ד"ה ושתיית) הזכירו דעת הראבי"ה ולא השיגו עליו. | ||
== מי צריך להסב == | == מי צריך להסב == | ||
| שורה 136: | שורה 137: | ||
ב'''רמב"ם''' לא הזכיר חיוב לחזור ולאכול, וב'''חידושי הגר"ח''' סולובייצ'יק (פסחים קח א) כתב בדעת הרמב"ם שאם לא היסב, אפילו בכזית ראשון של מצה, אינו צריך לחזור ולאכול. וכתב לבאר דברי הגמרא לגבי שמש, שמה שכתוב 'לא יצא' אין הכוונה שלא יצא ידי חובת מצה, אלא שלא יצא ידי חובת הסיבה, אך על כל פנים אינו צריך ולא יועיל אם יחזור ויאכל כזית מצה, לפי שכבר יצא בה ידי חובה. | ב'''רמב"ם''' לא הזכיר חיוב לחזור ולאכול, וב'''חידושי הגר"ח''' סולובייצ'יק (פסחים קח א) כתב בדעת הרמב"ם שאם לא היסב, אפילו בכזית ראשון של מצה, אינו צריך לחזור ולאכול. וכתב לבאר דברי הגמרא לגבי שמש, שמה שכתוב 'לא יצא' אין הכוונה שלא יצא ידי חובת מצה, אלא שלא יצא ידי חובת הסיבה, אך על כל פנים אינו צריך ולא יועיל אם יחזור ויאכל כזית מצה, לפי שכבר יצא בה ידי חובה. | ||
ב'''אבודרהם''' (סדר ההגדה ופירושה ד"ה ושתיית) כתב בסתם שהאוכל ושותה בלא הסבה, לא יצא. | |||
ה'''טור''' (תעב) סתם וכתב שאם אכל ושתה בלא הסיבה לא יצא. וכן העתיק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (תעב ז). | ה'''טור''' (תעב) סתם וכתב שאם אכל ושתה בלא הסיבה לא יצא. וכן העתיק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (תעב ז). | ||
<BR/>ב'''דרכי משה''' (ג) הכריע שבשתי כוסות ראשונות, אם שכח להסב, יחזור וישתה. אבל בכוסות שלישית ורביעית לא יחזור וישתה, אלא יסמוך על דעת ראבי"ה. וכן פסק ב'''רמ"א''' (ז) שבכוסות ראשונות ובאכילת מצה יחזור. | <BR/>ב'''דרכי משה''' (ג) הכריע שבשתי כוסות ראשונות, אם שכח להסב, יחזור וישתה. אבל בכוסות שלישית ורביעית לא יחזור וישתה, אלא יסמוך על דעת ראבי"ה. וכן פסק ב'''רמ"א''' (ז) שבכוסות ראשונות ובאכילת מצה יחזור. | ||