9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת הסיבה בליל הסדר"
←אביו שהוא רבו
| שורה 46: | שורה 46: | ||
==== אביו שהוא רבו ==== | ==== אביו שהוא רבו ==== | ||
ה'''תוספות''' (קח א ד"ה בפני) כותבים, שלכאורה אביו שהוא רבו גם כן אינו צריך להסב דלא גרע מרבו, אך הוסיפו שסתם אב מלמד את בנו תורה כפי שמצווה בזה, ולכן אין זה בגדר רבו לפטור את בנו מהסיבה. וכן היא מסקנת ה'''רא"ש''' (י כ). | ה'''תוספות''' (קח א ד"ה בפני) כותבים, שלכאורה אביו שהוא רבו גם כן אינו צריך להסב דלא גרע מרבו, אך הוסיפו שסתם אב מלמד את בנו תורה כפי שמצווה בזה, ולכן אין זה בגדר רבו לפטור את בנו מהסיבה. וכן היא מסקנת ה'''רא"ש''' (י כ). | ||
<BR/>גם ב'''ארחות חיים''' לוניל (א סדר ליל פסח ג) | <BR/>גם ב'''ארחות חיים''' לוניל (א סדר ליל פסח ג) וב'''אבודרהם''' (סדר ההגדה ופירושה ד"ה ושתיית) כתבו שבן אצל אביו אפילו הוא רבו צריך הסיבה ואף אינו צריך ליטול רשות, וכתבו שהטעם בזה הוא לפי שדרך האב למחול על כבודו. | ||
<BR/>ב'''שלחן ערוך''' (תעב ה) פסק שבן אצל אביו צריך להסב, אפילו אביו הוא רבו מובהק. | <BR/>ב'''שלחן ערוך''' (תעב ה) פסק שבן אצל אביו צריך להסב, אפילו אביו הוא רבו מובהק. | ||
<BR/>לעומת זאת ה'''בית חדש''' (ד ד"ה בן) למד בדעת התוספות, שאצל אביו שהוא רבו אינו מיסב, ומסיק שיש להחמיר שלא להסב, אם לא שנתן לו אביו רשות, דיש בזה חשש איסורא דמורא רבך כמורא שמים. וכן העתיק להלכה ב'''אליה רבה''' (ה). גם ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ד) צידד כדעה זו וכתב שאסור להסב אם לא שביקש מאביו רשות, שהרי כיבוד אב ואם דאורייתא ובכל ספק יש ללכת חומרא, מה שאין כן הסיבה שהיא דרבנן וספקו לקולא. | <BR/>לעומת זאת ה'''בית חדש''' (ד ד"ה בן) למד בדעת התוספות, שאצל אביו שהוא רבו אינו מיסב, ומסיק שיש להחמיר שלא להסב, אם לא שנתן לו אביו רשות, דיש בזה חשש איסורא דמורא רבך כמורא שמים. וכן העתיק להלכה ב'''אליה רבה''' (ה). גם ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ד) צידד כדעה זו וכתב שאסור להסב אם לא שביקש מאביו רשות, שהרי כיבוד אב ואם דאורייתא ובכל ספק יש ללכת חומרא, מה שאין כן הסיבה שהיא דרבנן וספקו לקולא. | ||
<BR/>אמנם ה'''משנה ברורה''' (יד) לא הביא דעתם, וכתב את הטעם המובא בארחות חיים ובכלבו ובאבודרהם שמסתמא אביו מוחל. | |||
==== גדול בתורה שאינו רבו ==== | ==== גדול בתורה שאינו רבו ==== | ||