הבדלים בין גרסאות בדף "חובת הסיבה בליל הסדר"

שורה 48: שורה 48:
<BR/>גם ב'''ארחות חיים''' לוניל (א סדר ליל פסח ג) כתב שבן אצל אביו אפילו הוא רבו צריך הסיבה, והוסיף שאין צריך ליטול רשות לפי שדרך האב למחול על כבודו.  
<BR/>גם ב'''ארחות חיים''' לוניל (א סדר ליל פסח ג) כתב שבן אצל אביו אפילו הוא רבו צריך הסיבה, והוסיף שאין צריך ליטול רשות לפי שדרך האב למחול על כבודו.  
<BR/>ב'''שלחן ערוך''' (תעב ה) פסק שבן אצל אביו צריך להסב, אפילו אביו הוא רבו מובהק.
<BR/>ב'''שלחן ערוך''' (תעב ה) פסק שבן אצל אביו צריך להסב, אפילו אביו הוא רבו מובהק.
<BR/>לעומת זאת ה'''בית חדש''' (ד ד"ה בן) למד בדעת התוספות, שאצל אביו שהוא רבו אינו מיסב, ומסיק שיש להחמיר שלא להסב, אם לא שנתן לו אביו רשות, דיש בזה חשש איסורא דמורא רבך כמורא שמים. וכן העתיק להלכה ב'''אליה רבה''' (ה).
<BR/>לעומת זאת ה'''בית חדש''' (ד ד"ה בן) למד בדעת התוספות, שאצל אביו שהוא רבו אינו מיסב, ומסיק שיש להחמיר שלא להסב, אם לא שנתן לו אביו רשות, דיש בזה חשש איסורא דמורא רבך כמורא שמים. וכן העתיק להלכה ב'''אליה רבה''' (ה). גם ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ד) צידד כדעה זו וכתב שאסור להסב אם לא שביקש מאביו רשות, שהרי כיבוד אב ואם דאורייתא ובכל ספק יש ללכת חומרא, מה שאין כן הסיבה שהיא דרבנן וספקו לקולא.


==== גדול בתורה שאינו רבו ====
==== גדול בתורה שאינו רבו ====