9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת הסיבה בליל הסדר"
אין תקציר עריכה
| שורה 61: | שורה 61: | ||
=== אבל === | === אבל === | ||
ב'''שו"ת הב"ח''' (חדשות ה) דן לגבי אבל אם יכול וצריך להסב, ובתחילת דבריו מצדד שמותר לו להסב אפילו בשבתות וימים טובים שאין חיוב בדבר, דאין זה בכלל שמחה האסורה, וכל שכן בליל פסח שהוא מצוה וחובה. ועוד שאפילו ביום חול, ואפילו תוך שבעה מותר, שכן היה דרכם תמיד לאכול בהסיבה, אלא שצריך הוא לכפות מיטתו. אמנם בהמשך דבריו כתב שלדידן שאין אנו נוהגים בהסיבה בדרך כלל, אין לאבל להסב בסתם שבתות וימים טובים. ואמנם בליל פסח היה צריך להסב, שכן מצווה היא ואבל חייב בכל המצוות, אלא שלדינא אין לו להסב גם בליל פסח, משום דהעיקר כהראבי"ה שגם ישיבה כדרכו הוי דרך חירות. ואף דלכתחילה אנו מסיבים, מ"מ אין זה נגד הראבי"ה שגם הוא מודה דהוי דרך חירות, אלא ס"ל דאינו צריך. אך לענין אבל, תופסים אנו עיקר כהראבי"ה ואסור הוא בהסבה. וכן פסק ב'''ב"ח''' על הטור (תעב ב). | ב'''שו"ת הב"ח''' (חדשות ה) דן לגבי אבל אם יכול וצריך להסב, ובתחילת דבריו מצדד שמותר לו להסב אפילו בשבתות וימים טובים שאין חיוב בדבר, דאין זה בכלל שמחה האסורה, וכל שכן בליל פסח שהוא מצוה וחובה. ועוד שאפילו ביום חול, ואפילו תוך שבעה מותר, שכן היה דרכם תמיד לאכול בהסיבה, אלא שצריך הוא לכפות מיטתו. אמנם בהמשך דבריו כתב שלדידן שאין אנו נוהגים בהסיבה בדרך כלל, אין לאבל להסב בסתם שבתות וימים טובים. ואמנם בליל פסח היה צריך להסב, שכן מצווה היא ואבל חייב בכל המצוות, אלא שלדינא אין לו להסב גם בליל פסח, משום דהעיקר כהראבי"ה שגם ישיבה כדרכו הוי דרך חירות. ואף דלכתחילה אנו מסיבים, מ"מ אין זה נגד הראבי"ה שגם הוא מודה דהוי דרך חירות, אלא ס"ל דאינו צריך. אך לענין אבל, תופסים אנו עיקר כהראבי"ה ואסור הוא בהסבה. וכן פסק ב'''ב"ח''' על הטור (תעב ב). | ||
<BR/>ב'''טורי זהב''' (ג) הסכים לפסק חמיו הב"ח בענין זה וכתב שכן המנהג, וכן הסכים ה'''מגן אברהם''' (ה) ואף הוסיף שלא רק אבל על אביו ואמו, אלא הוא הדין לאבל על שאר קרובים תוך ל' יום, כל ש[[לא הפסיק הרגל את האבילות]]. | <BR/>ב'''טורי זהב''' (ג) הסכים לפסק חמיו הב"ח בענין זה וכתב שכן המנהג, וכן הסכים ה'''מגן אברהם''' (ה) ואף הוסיף שלא רק אבל על אביו ואמו, אלא הוא הדין לאבל על שאר קרובים תוך ל' יום, כל ש[[לא הפסיק הרגל את האבילות]]. וכן משמע ב'''שערי תשובה''' (ד) שהסכים לפסק הב"ח. | ||
לעומת זאת ב'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2246 (ה)] הביא מספר '''פסח מעובין''' שהב"ח לשיטתו שאזיל בתר הרמ"א לתפוס עיקר כהראבי"ה, אבל לבני הספרדים יש להורות שגם אבל צריך להסב. והחק יעקב עצמו סובר שגם לאשכנזים יש להורות שאבל צריך להסב, שמנין לנו להקל במצוה דרבנן, שלא נזכר בפוסקים כלל איסור באבל להסב, ואדרבה משמע בכמה מקומות שאבל מיסב אף ביום חול, אלא שצריך לכפות מיטתו. אבל סוף דבריו סיים שאם אפשר לשנות קצת ישנה. | לעומת זאת ב'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2246 (ה)] הביא מספר '''פסח מעובין''' שהב"ח לשיטתו שאזיל בתר הרמ"א לתפוס עיקר כהראבי"ה, אבל לבני הספרדים יש להורות שגם אבל צריך להסב. והחק יעקב עצמו סובר שגם לאשכנזים יש להורות שאבל צריך להסב, שמנין לנו להקל במצוה דרבנן, שלא נזכר בפוסקים כלל איסור באבל להסב, ואדרבה משמע בכמה מקומות שאבל מיסב אף ביום חול, אלא שצריך לכפות מיטתו. אבל סוף דבריו סיים שאם אפשר לשנות קצת ישנה. | ||
<BR/>ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג) צידד כדבריו, והוסיף שאם כבר עברו י"ב חודש והיא שנה מעוברת, אין צריך שינוי ויסב כדרכו. וגם כתב (אשל אברהם ה) שגם לב"ח והמג"א שכתבו שלא יסב, היינו דווקא במיטה כבודה, אבל על ירך חבירו או בהטייה יסב. | |||
ה'''משנה ברורה''' (יג) הכריע כהחק יעקב והכנסת הגדולה שאבל חייב להסב, אך כתב שהנכון שלא להסב על מטה כבודה, אלא רק יטה על כר או ברכי חבירו בשינוי קצת, וכעצת הפרי מגדים. | |||
== אילו דברים חייבים בהסיבה == | == אילו דברים חייבים בהסיבה == | ||