הבדלים בין גרסאות בדף "חובת הסיבה בליל הסדר"

שורה 32: שורה 32:
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] אומרת שבן אצל אביו צריך הסיבה, ומסביר ה'''רשב"ם''' (ד"ה בן) לפי שאינו כפוף כל כך.
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] אומרת שבן אצל אביו צריך הסיבה, ומסביר ה'''רשב"ם''' (ד"ה בן) לפי שאינו כפוף כל כך.
<BR/>ולענין תלמיד אצל רבו, הגמרא מסתפקת, ומביאה דברי אביי שהעיד שכשהיו אצל רבה היו המסובים נשענים אחד על ברכי חבירו, ואילו כשסעדו אצל רב יוסף אמר להם שאינם צריכים להסב, לפי שמורא רבך כמורא שמים. ואמנם ישנה ברייתא שכתוב בה במפורש שעם הכל אדם מיסב, אפילו תלמיד אצל רבו, אך מעמידה הגמרא ששם מדובר בשוליא דנגרי, כלומר תלמיד של אומן שמלמדו אומנות.
<BR/>ולענין תלמיד אצל רבו, הגמרא מסתפקת, ומביאה דברי אביי שהעיד שכשהיו אצל רבה היו המסובים נשענים אחד על ברכי חבירו, ואילו כשסעדו אצל רב יוסף אמר להם שאינם צריכים להסב, לפי שמורא רבך כמורא שמים. ואמנם ישנה ברייתא שכתוב בה במפורש שעם הכל אדם מיסב, אפילו תלמיד אצל רבו, אך מעמידה הגמרא ששם מדובר בשוליא דנגרי, כלומר תלמיד של אומן שמלמדו אומנות.
<BR/>ה'''רא"ש''' (י כ) מדייק מדברי הגמרא, שאפילו רבו שאינו מובהק, אינו מיסב בפניו, שהרי הגמרא העמידה שדווקא שוליא דנגרי פטור, ואם כן תלמיד בפני רבו בתורה, לעולם פטור. אבל ה'''בית חדש''' (ד ד"ה ומ"ש אפילו) כתב לדחות דיוק הרא"ש, ומסיק דלחומרא ברבו שאינו מובהק יש לבקש רשותו ולהתחייב בהסבה מספק.
<BR/>ה'''רא"ש''' (י כ) מדייק מדברי הגמרא, שאפילו רבו שאינו מובהק, אינו מיסב בפניו, שהרי הגמרא העמידה שדווקא שוליא דנגרי פטור, ואם כן תלמיד בפני רבו בתורה, לעולם פטור.  


ב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ז ד) כתב בשם '''רבנו שמחה''' לענין תלמיד אצל רבו, שכיון שזו מחלוקת רבה ורב יוסף, קיימא לן הלכה כרבה, וצריך להסב.
ב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ז ד) כתב בשם '''רבנו שמחה''' לענין תלמיד אצל רבו, שכיון שזו מחלוקת רבה ורב יוסף, קיימא לן הלכה כרבה, וצריך להסב.
שורה 39: שורה 39:
ב'''בית יוסף''' (תעב ד"ה ומ"ש אלא אם כן) נתן מקור לחידוש הרמב"ם לענין נתינת רשות, ממה שרבה נתן לתלמידיו להסב, והרי אם אסור ודאי לא היה מניח להם לעשות כן, ושתיקתו היתה כנתינת רשות, ועוד שרב יוסף שאסר להם, משמע שאם לא היה אומר כלום היה מותר.  
ב'''בית יוסף''' (תעב ד"ה ומ"ש אלא אם כן) נתן מקור לחידוש הרמב"ם לענין נתינת רשות, ממה שרבה נתן לתלמידיו להסב, והרי אם אסור ודאי לא היה מניח להם לעשות כן, ושתיקתו היתה כנתינת רשות, ועוד שרב יוסף שאסר להם, משמע שאם לא היה אומר כלום היה מותר.  
<BR/>ה'''דרכי משה''' (ג) הביא בשם '''מהרי"ב''' שאם ירצה יכול להסב, ואינו אסור אלא אם רבו מוחה בו, אך בסתמא שרי. והדרכ"מ השיג על דבריו וכתב שאינו מותר אלא ברשות רבו. וכן כתב ה'''מהרש"ל''' שאסור מפני מורא רבו, אם לא שנתן לו רשות, וכן הוא ב'''דרישה''' (ו).
<BR/>ה'''דרכי משה''' (ג) הביא בשם '''מהרי"ב''' שאם ירצה יכול להסב, ואינו אסור אלא אם רבו מוחה בו, אך בסתמא שרי. והדרכ"מ השיג על דבריו וכתב שאינו מותר אלא ברשות רבו. וכן כתב ה'''מהרש"ל''' שאסור מפני מורא רבו, אם לא שנתן לו רשות, וכן הוא ב'''דרישה''' (ו).
ה'''בית חדש''' (ד ד"ה ומ"ש אפילו) כתב לדחות דיוק הרא"ש לענין רבו שאינו מובהק, ומסיק דיש לעשות לחומרא ולבקש רשותו, ובכך להתחייב בהסבה מספק.


==== אביו שהוא רבו ====
==== אביו שהוא רבו ====
ב'''תוספות''' (קח א ד"ה בפני) כותבים, שלכאורה אביו שהוא רבו גם כן אינו צריך להסב דלא גרע מרבו, אך הוסיפו שסתם אב מלמד את בנו תורה כפי שמצווה בזה, ולכן אין זה בגדר רבו לפטור את בנו מהסיבה. וכן היא מסקנת ה'''רא"ש''' (י כ). וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (תעב ה) שבן אצל אביו צריך להסב, אפילו אביו הוא רבו מובהק.
ה'''תוספות''' (קח א ד"ה בפני) כותבים, שלכאורה אביו שהוא רבו גם כן אינו צריך להסב דלא גרע מרבו, אך הוסיפו שסתם אב מלמד את בנו תורה כפי שמצווה בזה, ולכן אין זה בגדר רבו לפטור את בנו מהסיבה. וכן היא מסקנת ה'''רא"ש''' (י כ). וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (תעב ה) שבן אצל אביו צריך להסב, אפילו אביו הוא רבו מובהק.
<BR/>ה'''בית חדש''' (ד ד"ה בן) למד בדעת התוספות, שאצל אביו שהוא רבו אינו מיסב, ולכן יש להחמיר שלא להסב, אם לא שנתן לו אביו רשות, דיש בזה איסורא דמורא רבך כמורא שמים.
<BR/>לעומת זאת ה'''בית חדש''' (ד ד"ה בן) למד בדעת התוספות, שאצל אביו שהוא רבו אינו מיסב, ולכן יש להחמיר שלא להסב, אם לא שנתן לו אביו רשות, דיש בזה איסורא דמורא רבך כמורא שמים.


==== גדול בתורה שאינו רבו ====
==== גדול בתורה שאינו רבו ====