הבדלים בין גרסאות בדף "חובת הסיבה בליל הסדר"

חובת הסיבה בליל הסדר (עריכה)

גרסה מ־12:02, 5 במרץ 2018

נוספו 1,346 בתים , 12:02, 5 במרץ 2018

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,780

עריכות

@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 ה'''מרדכי''' (תוספת לערבי פסחים תריא) כתב בשם ה'''תוספות''' (דרוש מקור) שהנשים שלנו חשובות הן ואינן צריכות הסבה. וכן כתב גם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד) בשם התוספות.
 <BR/>ה'''ראב"ן''' (פסחים ד"ה ואינו) כותב שנשים צריכות הסבה, וכנראה כוונתו כדברי המרדכי, משום שחשובות הן.
-<BR/>ב'''דרכי משה''' (ב) כתב שלא ראה שבזמן הזה נשים נוהגות להסב, וכתב שאפשר שסומכים על דעת הראבי"ה שבזמן הזה לא בעי הסיבה.
-ה'''בית חדש''' (תעב ד) כותב שהעיקר כהשאלתות שטעם הפטור באשה הוא מפני שאין דרכה להישען ולא מפני אימת בעלה (וט"ס יש בגמרא ואין לגרוס 'אצל בעלה'), ולכן אפילו אלמנה וגרושה צריכות הסבה, אם לא בנשים חשובות.
+ה'''שלחן ערוך''' (תעב ד) כתב שאישה אינה צריכה הסיבה אלא אם כן היא חשובה. וב'''דרכי משה''' (ב) כתב שלא ראה שבזמן הזה נשים נוהגות להסב, וכתב שאפשר שסומכים על דעת הראבי"ה שבזמן הזה לא בעי הסיבה. וכן פסק ב'''רמ"א''' שנהגו להקל מטעם זה.
+ה'''בית חדש''' (תעב ד) כותב שהעיקר כהשאלתות שטעם הפטור באשה הוא מפני שאין דרכה להישען ולא מפני אימת בעלה (וט"ס יש בגמרא ואין לגרוס 'אצל בעלה'), ולכן אפילו אלמנה וגרושה פטורות מהסבה, אם לא בנשים חשובות.
 === בן  אצל אביו ותלמיד אצל רבו ===
@@ שורה 42: / שורה 43: @@
 <BR/>ה'''דרכי משה''' (ג) הביא בשם '''מהרי"ב''' שאם ירצה יכול להסב, ואינו אסור אלא אם רבו מוחה בו, אך בסתמא שרי. והדרכ"מ השיג על דבריו וכתב שאינו מותר אלא ברשות רבו. וכן כתב ה'''מהרש"ל''' שאסור מפני מורא רבו, אם לא שנתן לו רשות, וכן הוא ב'''דרישה''' (ו).
-ב'''תרומת הדשן''' (קלח) מובא שהסועד אצל תלמיד חכם מופלג בדורו, אף שאינו רבו, אינו צריך הסיבה, שהרי חייב במוראו. וכן פסק ה'''דרכי משה''' (ג).
+ב'''תרומת הדשן''' (קלח) מובא שהסועד אצל תלמיד חכם מופלג בדורו, אף שאינו רבו ולא למד ממנו כלום, אינו צריך הסיבה, שהרי חייב במוראו. וכן פסק ה'''דרכי משה''' (ג) וכן הוא ב'''שלחן ערוך''' (תעב ה).
+ב'''שלחן ערוך''' (תעב ה) פסק שבן אצל אביו צריך להסב, אפילו אביו הוא רבו מובהק, אך תלמיד אצל רבו אינו צריך הסיבה, אפילו אינו רבו מובהק, וכדעת הרא"ש. והוסיף דברי הרמב"ם שאם ייתן לו רבו רשות מותר לו להסב.
+ב'''דרכי משה''' (ג) כתב בשם '''מהרי"ב''' שדווקא כשאוכל הרב עם התלמיד בשלחן אחד, אבל אם אוכל התלמיד על שולחן אחר, אף שהוא בפני רבו, צריך להסב. וכן פסק להלכה ב'''רמ"א''' (ה).
 === שמש ===
 ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] מסתפקת לגבי שמש אם צריך הוא הסיבה. ומביאה דברי ר' יהושע בן לוי שאומרת ששמש שאכל כזית מצה בהסיבה יצא ידי חובה. ומדוייק מזה, שאם אכל בלא הסיבה לא יצא ידי חובה. וכן היא מסקנת הגמרא.
@@ שורה 72: / שורה 76: @@
 בגמרא לא מוזכר הסיבה בשאר הסעודה, אבל ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ח) כתב שאם היסב בכל הסעודה הרי זה משובח, ואם לאו אינו צריך.
 <BR/>ה'''מאירי''' (קח א) כותב שהמיסב בכל הסעודה הרי זה משובח, וזאת מלבד החובה לשיטתו להסב בקידוש, בהגדה בהלל ובברכת המזון, מפני היותם מסודרים על ארבע כוסות, שבהם יש חובת הסיבה.
-<BR/>ב'''דרכי משה''' (תעב א) הביא בשם '''מהר"י ברין''' שמצווה להסב בכל הסעודה.
+<BR/>ב'''דרכי משה''' (תעב א) הביא בשם '''מהר"י ברין''' שמצווה להסב בכל הסעודה. וכן כתב ב'''רמ"א''' (ז).
 ה'''מהר"ל מפראג''' (גבורות ה' מח) כתב שיש לדייק מהגמרא לגבי שמש, שדווקא הוא הקלו לו באכילת כזית מצה בלבד, אבל שאר המסובים בסעודה צריכים להסב בכל פעם שאוכלים מצה, ויותר טוב שיהיה כל אכילתו בהסיבה. והביאו ה'''בית חדש''' (ה).
 == אופן ההסיבה ==
@@ שורה 97: / שורה 102: @@
 בשו"ת '''תרומת הדשן''' (א קלו, ב קנב) נשאל לגבי הסיבת איטר, והשיב שכיון שחמירא סכנתא מאיסורא, נקטינן כהטעם דשמא יקדים קנה לושט, ולכן גם איטר יסב לשמאל. וכן הדין לשולט בשתי ידיו, שאין בו כלל טעם דאוכל בימינו, רק טעם דשמא יקדים קנה לושט. והביאו ה'''בית יוסף''' (תעב ד"ה וכתב בתרומת הדשן).
 <BR/>גם ב'''דרישה''' (ד) כתב שנוהגים כרשב"ם שאף איטר מיסב על שמאלו, דחמירא סכנתא מאיסורא.
+ה'''שלחן ערוך''' (תעב ג) כתב שאין להסב לא על פניו ולא על גבו ולא על ימינו, אלא על שמאלו. וב'''רמ"א''' הוסיף שאין חילוק בין איטר לאדם רגיל.
 == לא היסב אם צריך לחזור ==
@@ שורה 104: / שורה 111: @@
 ב'''רמב"ם''' לא הזכיר חיוב לחזור ולאכול, וב'''חידושי הגר"ח''' סולובייצ'יק (פסחים קח א) כתב בדעת הרמב"ם שאם לא היסב, אפילו בכזית ראשון של מצה, אינו צריך לחזור ולאכול. וכתב לבאר דברי הגמרא לגבי שמש, שמה שכתוב 'לא יצא' אין הכוונה שלא יצא ידי חובת מצה, אלא שלא יצא ידי חובת הסיבה, אך על כל פנים אינו צריך ולא יועיל אם יחזור ויאכל כזית מצה, לפי שכבר יצא בה ידי חובה.
-ה'''טור''' (תעב) סתם וכתב שאם אכל ושתה בלא הסיבה לא יצא.
+ה'''טור''' (תעב) סתם וכתב שאם אכל ושתה בלא הסיבה לא יצא. וכן העתיק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (תעב ז).
-<BR/>ב'''דרכי משה''' (ג) הכריע שבשתי כוסות ראשונות, אם שכח להסב, יחזור וישתה. אבל בכוסות שלישית ורביעית לא יחזור וישתה, אלא יסמוך על דעת ראבי"ה.
+<BR/>ב'''דרכי משה''' (ג) הכריע שבשתי כוסות ראשונות, אם שכח להסב, יחזור וישתה. אבל בכוסות שלישית ורביעית לא יחזור וישתה, אלא יסמוך על דעת ראבי"ה. וכן פסק ב'''רמ"א''' (ז) שבכוסות ראשונות ובאכילת מצה יחזור.
 ה'''בית חדש''' (ב ד"ה ומ"ש בשם אבי"ה) כתב שהעיקר כהראבי"ה ולכן אם לא היסב, אפילו באכילת מצה, אינו צריך לחזור, וכמו שכתב האגודה. אלא שבמצה מצוה מן המובחר לחזור ולאכול, מה שאין כן ביין מפני שנראה כמוסיף על הכוסות.