9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת הסיבה בליל הסדר"
אין תקציר עריכה
| שורה 8: | שורה 8: | ||
=== דעת הראבי"ה === | === דעת הראבי"ה === | ||
ה'''ראבי"ה''' כתב (ב פסחים תקכה) שבזמן הזה שאין רגילות להסב, ישב כדרכו. וב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ז ב) הוסיף דאדרבה ישיבה כדרכו היא דרך חירות, אבל סיים שהראבי"ה דעת יחיד הוא. | ה'''ראבי"ה''' כתב (ב פסחים תקכה) שבזמן הזה שאין רגילות להסב, ישב כדרכו. וב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ז ב) הוסיף דאדרבה ישיבה כדרכו היא דרך חירות, אבל סיים שהראבי"ה דעת יחיד הוא. אמנם ב'''טור''' (אורח חיים רעב) הזכיר דעתו. | ||
== מי צריך להסב == | == מי צריך להסב == | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
=== אשה === | === אשה === | ||
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] אומרת שאשה אצל בעלה לא צריכה להסב, אך אם אישה חשובה היא צריכה הסיבה. ומבאר ה'''רשב"ם''' (ד"ה אשה) הטעם מפני אימת בעלה, שכפופה היא לו. ובשם ה'''שאילתות דרב אחאי''' גאון מפרש שאין דרכן של נשים להישען. וכתב ה'''רא"ש''' (י כ) שנפקא מינה יש בין הטעמים לעניין גרושה או אלמנה, שלפי טעם ראשון של הרשב"ם צריכה הסיבה, כיון שאין כאן אימת בעל. אך לפי הטעם שכתב בשם השאילתות אינה צריכה הסיבה, כיון שאין זו דרך נשים. | ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] אומרת שאשה אצל בעלה לא צריכה להסב, אך אם אישה חשובה היא צריכה הסיבה. ומבאר ה'''רשב"ם''' (ד"ה אשה) הטעם מפני אימת בעלה, שכפופה היא לו. ובשם ה'''שאילתות דרב אחאי''' גאון מפרש שאין דרכן של נשים להישען. וכתב ה'''רא"ש''' (י כ) שנפקא מינה יש בין הטעמים לעניין גרושה או אלמנה, שלפי טעם ראשון של הרשב"ם צריכה הסיבה, כיון שאין כאן אימת בעל. אך לפי הטעם שכתב בשם השאילתות אינה צריכה הסיבה, כיון שאין זו דרך נשים. וכן ה'''טור''' (אורח חיים תעב) הזכיר שתי הדעות ולא הכריע. | ||
<BR/>ה'''מאירי''' (קח א ד"ה אשה) הכריע שאשה שלא במקום בעלה צריכה הסבה, לפי שטעם הפטור באשה הוא מפני כפיפותה לבעלה. | <BR/>ה'''מאירי''' (קח א ד"ה אשה) הכריע שאשה שלא במקום בעלה צריכה הסבה, לפי שטעם הפטור באשה הוא מפני כפיפותה לבעלה. | ||
ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ח) לא הזכיר 'אצל בעלה' ומשמע שלא גרס כן בגמרא, ולפי שיטתו כל אשה אינה מסיבה, אף אם אינה אצל בעלה, אלא אם כן היא חשובה. | |||
בגדר אשה חשובה כתב הביא ה'''כסף משנה''' (ז ח) בשם '''רבנו מנוח''' שלושה פירושים: א. שאין לה בעל והיא גברת הבית. ב. בת גדולי הדור אשת חיל יראת ה'. ג. חשובה שיש לה עבדים ושפחות ואינה צריכה להתעסק בתיקוני הבית. | |||
=== בן אצל אביו ותלמיד אצל רבו === | === בן אצל אביו ותלמיד אצל רבו === | ||
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] אומרת שבן אצל אביו צריך הסיבה, ומסביר ה'''רשב"ם''' (ד"ה בן) לפי שאינו כפוף כל כך. | ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] אומרת שבן אצל אביו צריך הסיבה, ומסביר ה'''רשב"ם''' (ד"ה בן) לפי שאינו כפוף כל כך. | ||
| שורה 27: | שורה 30: | ||
ב'''תוספות''' (ד"ה בפני) מבואר שהבינו שמסקנת הגמרא היא שתלמיד אצל רבו אינו צריך להסב, וכדברי רב יוסף. והוסיפו התוספות, שלכאורה אביו שהוא רבו גם כן אינו צריך דלא גרע מרבו, אך הסיקו לבסוף שסתם אב מלמד את בנו תורה כפי שמצווה בזה, ולכן אין זה בגדר רבו לפטור את בנו מהסיבה. וכן כתב ה'''רא"ש''' (י כ). | ב'''תוספות''' (ד"ה בפני) מבואר שהבינו שמסקנת הגמרא היא שתלמיד אצל רבו אינו צריך להסב, וכדברי רב יוסף. והוסיפו התוספות, שלכאורה אביו שהוא רבו גם כן אינו צריך דלא גרע מרבו, אך הסיקו לבסוף שסתם אב מלמד את בנו תורה כפי שמצווה בזה, ולכן אין זה בגדר רבו לפטור את בנו מהסיבה. וכן כתב ה'''רא"ש''' (י כ). | ||
<BR/>אבל ב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ז ד) כתב בשם '''רבנו שמחה''' שכיון שזו מחלוקת רבה ורב יוסף, קיימא לן הלכה כרבה, ותלמיד אצל רבו צריך להסב. | <BR/>אבל ב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ז ד) כתב בשם '''רבנו שמחה''' שכיון שזו מחלוקת רבה ורב יוסף, קיימא לן הלכה כרבה, ותלמיד אצל רבו צריך להסב. | ||
ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ח) הכריע כרב יוסף שתלמיד אצל רבו אינו מיסב, אבל הוסיף שאם נתן לו רבו רשות יכול להסב. וכן העתיק ה'''טור'' 'להלכה (אורח חיים תעב), וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (ה). | |||
=== שמש === | === שמש === | ||
| שורה 48: | שורה 53: | ||
<BR/>ה'''מאירי''' (קח א ד"ה זה שביארנו) כותב, שארבע כוסות צריכים הסיבה, הן שתייתם הן הגדת הדברים שהם מסודרים עליהם, כלומר, קידוש, הגדה, הלל וברכת המזון. | <BR/>ה'''מאירי''' (קח א ד"ה זה שביארנו) כותב, שארבע כוסות צריכים הסיבה, הן שתייתם הן הגדת הדברים שהם מסודרים עליהם, כלומר, קידוש, הגדה, הלל וברכת המזון. | ||
=== הגדה | === הגדה, סעודה וברכת המזון === | ||
בגמרא לא מוזכר הסיבה בשאר הסעודה, אבל ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ח) כתב שאם היסב בכל הסעודה הרי זה משובח, ואם לאו אינו צריך. | בגמרא לא מוזכר הסיבה בשאר הסעודה, אבל ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ח) כתב שאם היסב בכל הסעודה הרי זה משובח, ואם לאו אינו צריך. | ||
<BR/>ה'''מאירי''' (קח א) כותב שהמיסב בכל הסעודה הרי זה משובח, וזאת מלבד החובה לשיטתו להסב בקידוש, בהגדה בהלל ובברכת המזון, מפני היותם מסודרים על ארבע כוסות, שבהם יש חובת הסיבה. | |||
== אופן ההסיבה == | == אופן ההסיבה == | ||
| שורה 61: | שורה 67: | ||
אמנם ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ח) שהמיסב על ערפו או על פניו, אין זו הסיבה. משמע שמבאר ש'פרקדן' הוא כל שכיבה, בין על ערפו בין על פניו. גם ב'''רבנו חננאל''' (ד"ה פרקדן) מפרש אמנם כרש"י, אבל הביא גם יש אומרים שפרקדן הוא על פניו, ולא השיג על דבריהם. | אמנם ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ח) שהמיסב על ערפו או על פניו, אין זו הסיבה. משמע שמבאר ש'פרקדן' הוא כל שכיבה, בין על ערפו בין על פניו. גם ב'''רבנו חננאל''' (ד"ה פרקדן) מפרש אמנם כרש"י, אבל הביא גם יש אומרים שפרקדן הוא על פניו, ולא השיג על דבריהם. | ||
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כג א) ד"ה פרקדן מצדד כפירוש רש"י ותוספות, אבל הוסיף שאפשר שגם השוכב על פניו מקרי פרקדן, וגם בזה שייך הטעם שמא יקדים קנה לוושט. | <BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כג א) ד"ה פרקדן מצדד כפירוש רש"י ותוספות, אבל הוסיף שאפשר שגם השוכב על פניו מקרי פרקדן, וגם בזה שייך הטעם שמא יקדים קנה לוושט. | ||
ה'''טור''' (אורח חיים תעב) כתב להלכה שאין להסב לא על גבו ולא על פניו ולא על ימינו אלא על שמאלו. | |||
==== שמא יקדים קנה לושט ==== | ==== שמא יקדים קנה לושט ==== | ||
| שורה 68: | שורה 76: | ||
ה'''רא"ש''' (י כ) כתב שלפי פירוש ראשון של הרשב"ם, איטר יד ימינו, צריך להסב על ימינו. אמנם לפי הפירוש שמא יקדים קנה ווושט, אין חילוק בין איטר לאדם רגיל. וב'''מאירי''' (ד"ה הסבה) כותב שטעם דהקדמת קנה לוושט קאי אפרקדן, ולכן איטר יד ימינו צריך להסב על צד ימין. אך בסוף דבריו הביא שיש מפרשים שחשש הקדמת קנה לוושט הוא על צד ימין, ולפי זה גם איטר יסב על צד שמאל. | ה'''רא"ש''' (י כ) כתב שלפי פירוש ראשון של הרשב"ם, איטר יד ימינו, צריך להסב על ימינו. אמנם לפי הפירוש שמא יקדים קנה ווושט, אין חילוק בין איטר לאדם רגיל. וב'''מאירי''' (ד"ה הסבה) כותב שטעם דהקדמת קנה לוושט קאי אפרקדן, ולכן איטר יד ימינו צריך להסב על צד ימין. אך בסוף דבריו הביא שיש מפרשים שחשש הקדמת קנה לוושט הוא על צד ימין, ולפי זה גם איטר יסב על צד שמאל. | ||
<BR/>גם ה'''טור''' (אורח חיים תעב) הזכיר שהמחלוקת בין רש"י לרשב"ם היא נפקא מינה לאיטר יד ימינו. | |||
== לא היסב אם צריך לחזור == | == לא היסב אם צריך לחזור == | ||