הבדלים בין גרסאות בדף "חובת הסיבה בליל הסדר"

אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:


=== אשה ===
=== אשה ===
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] אומרת שאשה אצל בעלה לא צריכה להסב, אך אם אישה חשובה היא צריכה הסיבה. ומבאר ה'''רשב"ם''' (ד"ה אשה) הטעם מפני אימת בעלה, שכפופה היא לו. ובשם ה'''שאילתות דרב אחאי''' גאון מפרש שאין דרכן של נשים להישען. ולכאורה יש נפקא מינה בין הטעמים לגבי אישה שאינה אצל בעלה, כגון גרושה או אלמנה, שלפי טעם ראשון של הרשב"ם צריכה הסיבה, כיון שאין כאן אימת בעל. אך לפי הטעם שכתב בשם השאילתות אינה צריכה הסיבה, כיון שאין זו דרך נשים. כן העיר בעל '''שלטי גיבורים''' (כג א ב).
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] אומרת שאשה אצל בעלה לא צריכה להסב, אך אם אישה חשובה היא צריכה הסיבה. ומבאר ה'''רשב"ם''' (ד"ה אשה) הטעם מפני אימת בעלה, שכפופה היא לו. ובשם ה'''שאילתות דרב אחאי''' גאון מפרש שאין דרכן של נשים להישען. וכתב ה'''רא"ש''' (י כ) שנפקא מינה יש בין הטעמים לעניין גרושה או אלמנה, שלפי טעם ראשון של הרשב"ם צריכה הסיבה, כיון שאין כאן אימת בעל. אך לפי הטעם שכתב בשם השאילתות אינה צריכה הסיבה, כיון שאין זו דרך נשים. כן העיר בעל '''שלטי גיבורים''' (כג א ב).


==== דעת הראבי"ה ====
==== דעת הראבי"ה ====
שורה 18: שורה 18:
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] אומרת שבן אצל אביו צריך הסיבה, ומסביר ה'''רשב"ם''' (ד"ה בן) לפי שאינו כפוף כל כך.
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] אומרת שבן אצל אביו צריך הסיבה, ומסביר ה'''רשב"ם''' (ד"ה בן) לפי שאינו כפוף כל כך.
<BR/>ולענין תלמיד אצל רבו, הגמרא מסתפקת, ומביאה דברי אביי שהעיד שכשהיו אצל רבה היו המסובים נשענים אחד על ברכי חבירו, ואילו כשסעדו אצל רב יוסף אמר להם שאינם צריכים להסב, לפי שמורא רבך כמורא שמים. ואמנם ישנה ברייתא שכתוב בה במפורש שעם הכל אדם מיסב, אפילו תלמיד אצל רבו, אך מעמידה הגמרא ששם מדובר בשוליא דנגרי, כלומר תלמיד של אומן שמלמדו אומנות.
<BR/>ולענין תלמיד אצל רבו, הגמרא מסתפקת, ומביאה דברי אביי שהעיד שכשהיו אצל רבה היו המסובים נשענים אחד על ברכי חבירו, ואילו כשסעדו אצל רב יוסף אמר להם שאינם צריכים להסב, לפי שמורא רבך כמורא שמים. ואמנם ישנה ברייתא שכתוב בה במפורש שעם הכל אדם מיסב, אפילו תלמיד אצל רבו, אך מעמידה הגמרא ששם מדובר בשוליא דנגרי, כלומר תלמיד של אומן שמלמדו אומנות.
<BR/>ה'''רא"ש''' (י כ) מדייק מדברי הגמרא, שאפילו רבו שאינו מובהק, אינו מיסב בפניו, שהרי הגמרא העמידה שדווקא שוליא דנגרי פטור, ואם כן תלמיד בפני רבו בתורה, לעולם פטור.


ב'''תוספות''' (ד"ה בפני) מבואר שהבינו שמסקנת הגמרא היא שתלמיד אצל רבו אינו צריך להסב, וכדברי רב יוסף. והוסיפו התוספות, שאביו שהוא רבו גם כן אינו צריך דלא גרע מרבו. אך סתם אב שמלמד את בנו תורה כפי שמצווה בזה, אין זה בגדר רבו לפטור את בנו מהסיבה.
ב'''תוספות''' (ד"ה בפני) מבואר שהבינו שמסקנת הגמרא היא שתלמיד אצל רבו אינו צריך להסב, וכדברי רב יוסף. והוסיפו התוספות, שלכאורה אביו שהוא רבו גם כן אינו צריך דלא גרע מרבו, אך הסיקו לבסוף שסתם אב מלמד את בנו תורה כפי שמצווה בזה, ולכן אין זה בגדר רבו לפטור את בנו מהסיבה. וכן כתב ה'''רא"ש''' (י כ).


=== שמש ===
=== שמש ===