9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת הסיבה בליל הסדר"
אין תקציר עריכה
| שורה 5: | שורה 5: | ||
'''רש"י''' (צט ב ד"ה ואפילו) כותב שטעם ההסיבה הוא כדרך בני חורין זכר לחירות. גם ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ז) כתב שצריך לאכול ולשתות כשהוא מיסב '''דרך חירות'''. | '''רש"י''' (צט ב ד"ה ואפילו) כותב שטעם ההסיבה הוא כדרך בני חורין זכר לחירות. גם ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ז) כתב שצריך לאכול ולשתות כשהוא מיסב '''דרך חירות'''. | ||
<BR/>ב'''ר"ן''' (דפי הרי"ף כג א ד"ה השתא) מבואר שחיוב ההסיבה הוא מדרבנן. | |||
== מי צריך להסב == | == מי צריך להסב == | ||
=== עני === | === עני === | ||
| שורה 20: | שורה 22: | ||
=== שמש === | === שמש === | ||
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] מסתפקת לגבי שמש אם צריך הוא הסיבה. ומביאה דברי ר' יהושע בן לוי שאומרת ששמש שאכל כזית מצה בהסיבה יצא ידי חובה. ומדוייק מזה, שאם אכל בלא הסיבה לא יצא ידי חובה. וכן היא מסקנת הגמרא. | |||
== אילו דברים חייבים בהסיבה == | == אילו דברים חייבים בהסיבה == | ||
| שורה 32: | שורה 35: | ||
<BR/>ושני פירושים בגמרא, לפירוש ראשון שתי הכוסות הראשונות טעונות הסבה, לפי שזו תחילת החירות, אבל שתי הכוסות האחרונות אינן טעונות הסבה - מאי דהוה הוה. ואילו לפירוש שני, שתי הכוסות הראשונות אינן טעונות הסיבה, לפי שעדיין קוראים 'עבדים היינו', אך האחרונות טעונות הסיבה, שזהו זמן החירות. | <BR/>ושני פירושים בגמרא, לפירוש ראשון שתי הכוסות הראשונות טעונות הסבה, לפי שזו תחילת החירות, אבל שתי הכוסות האחרונות אינן טעונות הסבה - מאי דהוה הוה. ואילו לפירוש שני, שתי הכוסות הראשונות אינן טעונות הסיבה, לפי שעדיין קוראים 'עבדים היינו', אך האחרונות טעונות הסיבה, שזהו זמן החירות. | ||
<BR/>ומסיימת הגמרא שכיון שיש אומרים כך ויש אומרים כך, יש להסב בכל הכוסות. | <BR/>ומסיימת הגמרא שכיון שיש אומרים כך ויש אומרים כך, יש להסב בכל הכוסות. | ||
<BR/>ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף כג א ד"ה והשתא) מביא שיש מפרשים שאף שיש כאן ספק דרבנן, ולכאורה יש להקל, מ"מ כיון שאין זו טרחה גדולה, פסקה הגמרא להסב בשניהם לרווחא דמילתא. אך הר"ן עצמו כתב טעם אחר, שהרי כאן אי אפשר להקל, שאם נקל בשניהם, הרי עקרנו מצוות הסיבה לגמרי. | |||
== אופן ההסיבה == | == אופן ההסיבה == | ||
| שורה 42: | שורה 46: | ||
אמנם ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ח) שהמיסב על ערפו או על פניו, אין זו הסיבה. משמע שמבאר ש'פרקדן' הוא כל שכיבה, בין על ערפו בין על פניו. | אמנם ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ח) שהמיסב על ערפו או על פניו, אין זו הסיבה. משמע שמבאר ש'פרקדן' הוא כל שכיבה, בין על ערפו בין על פניו. | ||
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כג א) ד"ה פרקדן מצדד כפירוש רש"י ותוספות, אבל הוסיף שאפשר שגם השוכב על פניו מקרי פרקדן, וגם בזה שייך הטעם שמא יקדים קנה לוושט. | |||
==== שמא יקדים קנה לושט ==== | ==== שמא יקדים קנה לושט ==== | ||
'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (ד"ה שמא יקדים)] מבאר שהטעם 'שמא יקדים קנה לוושט' מתייחס ל'פרקדן', שכאשר שוכב על גבו וצווארו לאחוריו, סתימת הקנה נפתחת, והמאכל עלול להיכנס ותוכו ולחנקו. | '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (ד"ה שמא יקדים)] מבאר שהטעם 'שמא יקדים קנה לוושט' מתייחס ל'פרקדן', שכאשר שוכב על גבו וצווארו לאחוריו, סתימת הקנה נפתחת, והמאכל עלול להיכנס ותוכו ולחנקו. וכן הסכים ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף כג א ד"ה פרקדן). | ||
<BR/>ה'''רשב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (ד"ה שמא יקדים)] מתקשה בפירוש זה, שהרי אם כן למה לא סמכה הגמרא טעם זה לפרקדן, והסמיכה אותו להסיבת ימין. לכן מסביר הרשב"ם שטעם זה של שמא יקדים קנה לוושט מתייחס להסיבת ימין, שכשהוא מטה על צד ימין, נפתח פי הקנה ועלול להיכנס בו המאכל. | <BR/>ה'''רשב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (ד"ה שמא יקדים)] מתקשה בפירוש זה, שהרי אם כן למה לא סמכה הגמרא טעם זה לפרקדן, והסמיכה אותו להסיבת ימין. לכן מסביר הרשב"ם שטעם זה של שמא יקדים קנה לוושט מתייחס להסיבת ימין, שכשהוא מטה על צד ימין, נפתח פי הקנה ועלול להיכנס בו המאכל. | ||
<BR/>וזהו טעם נוסף לאסור הסבת ימין, מלבד הטעם הראשון שאסרה הגמרא ופירש הרשב"ם (ד"ה הסיבת ימין), שהרי ביד ימין הוא צריך לאכול ואיך יסב על צד זה. | <BR/>וזהו טעם נוסף לאסור הסבת ימין, מלבד הטעם הראשון שאסרה הגמרא ופירש הרשב"ם (ד"ה הסיבת ימין), שהרי ביד ימין הוא צריך לאכול ואיך יסב על צד זה. | ||
== לא היסב אם צריך לחזור == | |||
[[קטגוריה:פסח]] | [[קטגוריה:פסח]] | ||