הבדלים בין גרסאות בדף "זמני שקיעת החמה בין השמשות וצאת הכוכבים"

שורה 68: שורה 68:
<BR/>ובסוף דבריו כותב שאם היו הגאונים סוברים כרבנו תם ודאי היה להם לבאר דבר בסיסי כזה, כי ודאי לא נעלמה מעינם קושיה זו, ולא יכולים היו להעלים עין מחילוק כל כך משמעותי בין השקיעות בדבר שנוגע למעשה יום יום. ובלל קושיה זו מר' יהודה על ר' יהודה אינה כל כך חמורה שיש לחדש מחמתה דברים כאלו, שהרי מצאנו כעין קושיות אלו בש"ס ומתרצים כגון 'הדר ביה מההיא' וכד'.
<BR/>ובסוף דבריו כותב שאם היו הגאונים סוברים כרבנו תם ודאי היה להם לבאר דבר בסיסי כזה, כי ודאי לא נעלמה מעינם קושיה זו, ולא יכולים היו להעלים עין מחילוק כל כך משמעותי בין השקיעות בדבר שנוגע למעשה יום יום. ובלל קושיה זו מר' יהודה על ר' יהודה אינה כל כך חמורה שיש לחדש מחמתה דברים כאלו, שהרי מצאנו כעין קושיות אלו בש"ס ומתרצים כגון 'הדר ביה מההיא' וכד'.


=== תירוצים מהאחרונים ===
=== שיטת הגר"א ===
ה'''גר"א''' בביאורו כתב (אורח חיים רסא יא) שבין השמשות מתחיל מיד עם שקיעת החמה, דהיינו בגמר העלמות החלק העליון שלה מן האופק, ונמשך ג' רבעי מיל. וזוהי שקיעת החמה בכל מקום, גם לענין [[תענית]] ו[[הדלקת נר חנוכה]] (ולא כדברי הטור והשלחן ערוך שיש להדליק בסוף השקיעה).
<BR/>לאחר ג' רבעי מיל הוי צאת הכוכבים והוא לילה גמור לכל דבר ועניין. ומה שכתוב בגמרא בפסחים שצאת הכוכבים הוא ד' או ה' מיל אחר השקיעה, כותב הגר"א שאינו קשה כלל, לפי ששם מדובר בכל הכוכבים ולא רק בשלושה, לפי שאין כל הכוכבים נראים אלא עד שיהיה לילה גמור. שכל זמן שעוד יש אור, הכוכבים הקטנים אינם יכולים להיראות (וזו גם כוונת הגמרא – לא כוכבים קטנים אלא בינונים). ושיעור זה באמת שווה לזמן שבין עלות השחר להנץ החמה, שזמן ביאת האור וזמן יציאת האור שווין.
<BR/>עוד הוסיף הגר"א ששיעור זה של שלשת רבעי מיל הוא דווקא באופק ארץ ישראל ובבל, ובימי ניסן ותשרי, שהם המקומות והזמנים הממוצעים, אבל במדינות הנוטות לצפון קו המשווה, זמן בין השמשות מתארך יותר.
 
=== תירוצים נוספים מהאחרונים ===
'''הגרי"א הענקין''' {{היברובוקס|3217|157|לב איברא 157}} כתב לתרץ שהמיל האמור במסכת שבת אינו המיל הרגיל, אלא מיל אשכנזי או רוסי, ששני שלישים ממנו הוא ד' מילין רגילים. ולפי זה מתאימה הסוגיה בשבת עם הסוגיה בפסחים, וכן מתאים הדבר עם המציאות (ומוסיף שכן הוא בכמה וכמה שיעורים ומידות בש"ס, כגון פרסה, מנה, אמה וכו' שאינם שווים בכל מקום). ואמנם לא מוציא מזה הלכה למעשה, אך דעתו שם בלאו הכי שיש להחמיר בערב שבת לקבל קודם השקיעה הנראית (הראשונה), ובמוצאי שבת לא להוציא לפני ד' מיל.
'''הגרי"א הענקין''' {{היברובוקס|3217|157|לב איברא 157}} כתב לתרץ שהמיל האמור במסכת שבת אינו המיל הרגיל, אלא מיל אשכנזי או רוסי, ששני שלישים ממנו הוא ד' מילין רגילים. ולפי זה מתאימה הסוגיה בשבת עם הסוגיה בפסחים, וכן מתאים הדבר עם המציאות (ומוסיף שכן הוא בכמה וכמה שיעורים ומידות בש"ס, כגון פרסה, מנה, אמה וכו' שאינם שווים בכל מקום). ואמנם לא מוציא מזה הלכה למעשה, אך דעתו שם בלאו הכי שיש להחמיר בערב שבת לקבל קודם השקיעה הנראית (הראשונה), ובמוצאי שבת לא להוציא לפני ד' מיל.