9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמני שקיעת החמה בין השמשות וצאת הכוכבים"
זמני שקיעת החמה בין השמשות וצאת הכוכבים (עריכה)
גרסה מ־12:09, 21 באוגוסט 2018
, 12:09, 21 באוגוסט 2018אין תקציר עריכה
(←הרא"ם) |
|||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
=== הרא"ם === | === הרא"ם === | ||
בעל '''ספר יראים''' {{היברובוקס|1404|92| | בעל '''ספר יראים''' {{היברובוקס|1404|92|רעד ד"ה ועתה אפרש}} מתרץ שישנם שני מיני צאת הכוכבים, הראשון כאשר הכוכבים נכנסים בעובי הרקיע מלמעלה, ואילו השני אחר שעברו את כל עובי הרקיע ונראים לכל. והזמן שמהלכים הכוכבים תוך עובי הרקיע הוא ה' מילין, וזהו צאת הכוכבים דפסחים. | ||
<BR/>ועל זה אמרה הגמרא בשבת, שאם רואים כוכב אחד ודאי זהו עדיין יום, לפי שלא ירדו עדיין את כל עובי הרקיע. נראים שני כוכבים, זהו בין השמשות לפי שיש לחשוש שכבר ירדו. נראו שלושה זהו ודאי לילה לפי שכבר עברו כל עובי הרקיע. | |||
=== מהר"ם אלשקר === | === מהר"ם אלשקר === | ||
בשו"ת '''מהר"ם אלשקר''' (צו) כתב שדברי רבנו תם אין להם שום מציאות אלא לדעת חכמי ישראל (פסחים צד ב), שסוברים שגלגל קבוע ומזלות חוזרים, והשמש עולה למעלה בלילה, ולכן צריכה ללכת לכל עובי הרקיע נוכח החלון. | בשו"ת '''מהר"ם אלשקר''' (צו) כתב שדברי רבנו תם אין להם שום מציאות אלא לדעת חכמי ישראל (פסחים צד ב), שסוברים שגלגל קבוע ומזלות חוזרים, והשמש עולה למעלה בלילה, ולכן צריכה ללכת לכל עובי הרקיע נוכח החלון. | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
=== תירוצים מהאחרונים === | === תירוצים מהאחרונים === | ||
'''הגרי"א הענקין''' {{היברובוקס|3217|157| | '''הגרי"א הענקין''' {{היברובוקס|3217|157|לב איברא 157}} כתב לתרץ שהמיל האמור במסכת שבת אינו המיל הרגיל, אלא מיל אשכנזי או רוסי, ששני שלישים ממנו הוא ד' מילין רגילים. ולפי זה מתאימה הסוגיה בשבת עם הסוגיה בפסחים, וכן מתאים הדבר עם המציאות (ומוסיף שכן הוא בכמה וכמה שיעורים ומידות בש"ס, כגון פרסה, מנה, אמה וכו' שאינם שווים בכל מקום). ואמנם לא מוציא מזה הלכה למעשה, אך דעתו שם בלאו הכי שיש להחמיר בערב שבת לקבל קודם השקיעה הנראית (הראשונה), ובמוצאי שבת לא להוציא לפני ד' מיל. | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||