הבדלים בין גרסאות בדף "זמני שקיעת החמה בין השמשות וצאת הכוכבים"

אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:
מבואר מתוך דברי ר' יהודה שהזמן שהזמן שבין השקיעה לבין צאת הכוכבים הוא כדי הילוך ארבעה מיל. דברים אלו עומדים בסתירה לכאורה לנאמר בשמו בגמרא בשבת הנ"ל, שזמן זה הוא כדי הילוך שלשת רבעי מיל או שני שלישי מיל.
מבואר מתוך דברי ר' יהודה שהזמן שהזמן שבין השקיעה לבין צאת הכוכבים הוא כדי הילוך ארבעה מיל. דברים אלו עומדים בסתירה לכאורה לנאמר בשמו בגמרא בשבת הנ"ל, שזמן זה הוא כדי הילוך שלשת רבעי מיל או שני שלישי מיל.


== תירוצי הראשונים ==
== התירוצים השונים ==
=== שיטת רבנו תם וסייעתו ===
=== שיטת רבנו תם וסייעתו ===
'''רבנו תם''' בספר הישר (רכג) מפרש שהגמרא בשבת שאמרה שמשתשקע החמה מתחיל בין השמשות, אין הכוונה משעה שרוצה להיכנס ברקיע, אלא שכבר נכנסה ברקיע ועברה את עוביו, והוא עדיין כנגד חלון הרקיע, וכיון שעדיין לא עבר את חלונו, אין חושך גמור ועדיין אור השמש מטיל את זהרורו. ומוסיף רבנו תם חילוק לשוני, ש'שקיעת החמה' הכוונה לשעה שהיא מתחילה להיכנס ברקיע לשקוע, ואילו 'משתשקע החמה' הכוונה שנכנס כבר אלא שלא הגיע לאחורי הכיפה.
'''רבנו תם''' בספר הישר (רכג) מסביר שהגמרא בשבת שאמרה שמשתשקע החמה מתחיל בין השמשות, אין הכוונה משעה שרוצה להיכנס ברקיע, אלא שכבר נכנסה ברקיע ועברה את עוביו, והוא עדיין כנגד חלון הרקיע, וכיון שעדיין לא עבר את חלונו, אין חושך גמור ועדיין אור השמש מטיל את זהרורו. ומוסיף רבנו תם חילוק לשוני, ש'שקיעת החמה' הכוונה לשעה שהיא מתחילה להיכנס ברקיע לשקוע, ואילו 'משתשקע החמה' הכוונה שנכנס כבר אלא שלא הגיע לאחורי הכיפה.
<BR/>כן כתבו לתרץ בשמו גם ה'''תוספות''' (שבת לה א ד"ה תרי).
<BR/>כן כתבו לתרץ בשמו גם ה'''תוספות''' (שבת לה א ד"ה תרי).


שורה 32: שורה 32:
*ה'''מנהיג''' {{היברובוקס|14615|164|חנוכה קמז}},  
*ה'''מנהיג''' {{היברובוקס|14615|164|חנוכה קמז}},  


==== תוספות רי"ד ====
=== שיטת הראב"ן ===
=== שיטת הראב"ן ===
ה'''ראב"ן''' {{היברובוקס|14544|44|שאלות ותשובות ב}} הביא קושיה זו של ר"ת כדרך אגב, וכתב שמה שאמר ר' יהודה ג' חלקי מיל, זהו לשיטתו שהלילה הוא בהכסיף העליון, אבל אנן קיימא לן שהלילה הוא בצאת הכוכבים, והיינו ה' מיל אחר השקיעה.
ה'''ראב"ן''' {{היברובוקס|14544|44|שאלות ותשובות ב}} הביא קושיה זו של ר"ת כדרך אגב, וכתב שמה שאמר ר' יהודה ג' חלקי מיל, זהו לשיטתו שהלילה הוא בהכסיף העליון, אבל אנן קיימא לן שהלילה הוא בצאת הכוכבים, והיינו ה' מיל אחר השקיעה.
<BR/>כלומר לראב"ן אין קשר בין המושג לילה של ר' יהודה לבין צאת הכובים. שלר' יהודה הלילה הוא אחר ג' רבעי מיל, אבל אנן קיימא לן שלילה הוא בצאת הכוכבים, והיינו לאחר ג' מילים ורביע<ref>ה'''בית חדש''' (רסא ב) כתב בדעת הראב"ן שהלילה מתחיל ג' רבעי מיל אחר השקיעה. ואולי כוונתו שזוהי דעת ר' יהודה.</ref>.


=== הרא"ם ===
=== מהר"ם אלשקר ===
=== מהר"ם אלשקר ===
בשו"ת '''מהר"ם אלשקר''' (צו) כתב שדברי רבנו תם אין להם שום מציאות אלא לדעת חכמי ישראל (פסחים צד ב), שסוברים שגלגל קבוע ומזלות חוזרים, והשמש עולה למעלה בלילה, ולכן צריכה ללכת לכל עובי הרקיע נוכח החלון.
בשו"ת '''מהר"ם אלשקר''' (צו) כתב שדברי רבנו תם אין להם שום מציאות אלא לדעת חכמי ישראל (פסחים צד ב), שסוברים שגלגל קבוע ומזלות חוזרים, והשמש עולה למעלה בלילה, ולכן צריכה ללכת לכל עובי הרקיע נוכח החלון.
שורה 42: שורה 45:
<BR/>ובסוף דבריו כותב שאם היו הגאונים סוברים כרבנו תם ודאי היה להם לבאר דבר בסיסי כזה, כי ודאי לא נעלמה מעינם קושיה זו, ולא יכולים היו להעלים עין מחילוק כל כך משמעותי בין השקיעות בדבר שנוגע למעשה יום יום. ובלל קושיה זו מר' יהודה על ר' יהודה אינה כל כך חמורה שיש לחדש מחמתה דברים כאלו, שהרי מצאנו כעין קושיות אלו בש"ס ומתרצים כגון 'הדר ביה מההיא' וכד'.
<BR/>ובסוף דבריו כותב שאם היו הגאונים סוברים כרבנו תם ודאי היה להם לבאר דבר בסיסי כזה, כי ודאי לא נעלמה מעינם קושיה זו, ולא יכולים היו להעלים עין מחילוק כל כך משמעותי בין השקיעות בדבר שנוגע למעשה יום יום. ובלל קושיה זו מר' יהודה על ר' יהודה אינה כל כך חמורה שיש לחדש מחמתה דברים כאלו, שהרי מצאנו כעין קושיות אלו בש"ס ומתרצים כגון 'הדר ביה מההיא' וכד'.


=== תירוצים מהאחרונים ===
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}