הבדלים בין גרסאות בדף "זמני שקיעת החמה בין השמשות וצאת הכוכבים"

שורה 46: שורה 46:


=== הרא"ם ===
=== הרא"ם ===
לבעל '''ספר יראים''' {{היברובוקס|1404|92|רעד ד"ה ועתה אפרש}} שיטה משלו, גם לענין השקיעה וגם לענין צאת הכוכבים.
לבעל '''ספר יראים''' {{היברובוקס|1404|92|רעד ד"ה ועתה אפרש}} שיטה משלו, גם לענין השקיעה וגם לענין צאת הכוכבים. שלדעתו ישנן שני זמנים שונים לשקיעת החמה, וכן שני פירושים שונים למושג 'צאת הכוכבים'.
<BR/>לדעתו ישנם שני מיני צאת הכוכבים, הראשון כאשר הכוכבים מתחילים לרדת ולהיכנס בעובי הרקיע מלמעלה (כלומר ועדיין אינם נראים), ואילו השני אחר שעברו את כל עובי הרקיע ונראים לכל. הזמן שמהלכים הכוכבים תוך עובי הרקיע הוא ה' מילין, וזהו צאת הכוכבים דפסחים.
<BR/>לענין שקיעת החמה כותב הרא"ם, ששקיעת החמה שדיברו עליה ר' יהודה ור' נחמיה זהו כשהיא מתחילה לשקוע, כלומר שנוטה מעט ומכירים בני העולם שרוצה להיכנס בעובי הרקיע (וזהו לשון 'משתשקע' שאמרה הברייתא בשבת שם לעומת 'שקיעת' החמה האמורה בפסחים שהיא מאוחרת יותר<ref>וזה הפוך מר"ת שכתב ש'משתשקע' מאוחר יותר מ'שקיעת'. הרא"ם הביא לדבריו כמה ראיות.</ref>).
<BR/>לאחר מכן מתחיל זמן בין השמשות, שהוא מהלך שלשת-רבעי מיל (או שני שלישי מיל לרב יוסף), עד השקיעה השניה שזהו כשהשמש נעלמת מן האופק. והשקיעה השניה זוהי שקיעת החמה שאמורה במסכת פסחים, דהיינו העלמות השמש מהאופק.
<BR/>לפי הרא"ם ישנם גם שני זמני צאת הכוכבים. הראשון כאשר הכוכבים מתחילים לרדת ולהיכנס בעובי הרקיע מלמעלה (כלומר ועדיין אינם נראים), ואילו השני אחר שעברו את כל עובי הרקיע ונראים לכל. הזמן שמהלכים הכוכבים תוך עובי הרקיע הוא ה' מילין, וזהו צאת הכוכבים דפסחים.
 
הגמרא בשבת שדיברה על צאת הכוכבים לאחר שלשת רבעי מיל, זהו צאת הכוכבים הראשון, ואף שעדיין אין נראים כוכבים, מ"מ קרוי זמן זה צאת הכוכבים, לפי שזהו הזמן שהכוכבים מתחילים לרדת בעובי הרקיע כנ"ל.
<BR/>לדבריו יוצא ששקיעת החמה השניה היא היא זמן צאת הכוכבים הראשון.
<BR/>ועל זה אמרה הגמרא בשבת, שאם רואים כוכב אחד ודאי זהו עדיין יום, לפי שלא ירדו עדיין את כל עובי הרקיע. נראים שני כוכבים, זהו בין השמשות לפי שיש לחשוש שכבר ירדו. נראו שלושה זהו ודאי לילה לפי שכבר עברו כל עובי הרקיע.
<BR/>ועל זה אמרה הגמרא בשבת, שאם רואים כוכב אחד ודאי זהו עדיין יום, לפי שלא ירדו עדיין את כל עובי הרקיע. נראים שני כוכבים, זהו בין השמשות לפי שיש לחשוש שכבר ירדו. נראו שלושה זהו ודאי לילה לפי שכבר עברו כל עובי הרקיע.
לענין שקיעת החמה כותב הרא"ם, ששקיעת החמה שדיברו עליה ר' יהודה ור' נחמיה זהו כשהיא מתחילה לשקוע, כלומר שנוטה מעט ומכירים בני העולם שרוצה להיכנס בעובי הרקיע (וזהו לשון 'משתשקע' שאמרה הברייתא בשבת שם), והוא מעט קודם שקיעת החמה.
ושקיעת החמה שאמורה במסכת פסחים, זהו העלמות השמש מהאופק.
<BR/>לדבריו זמן בין השמשות הוא מתחילת שקיעה הראשונה, מהלך שלשת-רבעי מיל (או שני שלישי מיל לרב יוסף) ועד השקיעה השניה שזהו כשהשמש נעלמת מן האופק. זהו זמן בין השמשות, ולאחר מכן הוא לילה גמור. ואף שעדיין אין נראים כוכבים, מ"מ קרוי זמן זה צאת הכוכבים, לפי שזהו הזמן שהכוכבים מתחילים לרדת בעובי הרקיע כנ"ל. כלומר שקיעת החמה היא היא זמן צאת הכוכבים הראשון.


=== מהר"ם אלשקר ===
=== מהר"ם אלשקר ===