הבדלים בין גרסאות בדף "זמני שקיעת החמה בין השמשות וצאת הכוכבים"

זמני שקיעת החמה בין השמשות וצאת הכוכבים (עריכה)

גרסה מ־12:28, 21 באוגוסט 2018

נוספו 1,293 בתים , 12:28, 21 באוגוסט 2018

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,780

עריכות

@@ שורה 46: / שורה 46: @@
 === הרא"ם ===
-בעל '''ספר יראים''' {{היברובוקס|1404|92|רעד ד"ה ועתה אפרש}} מתרץ שישנם שני מיני צאת הכוכבים, הראשון כאשר הכוכבים נכנסים בעובי הרקיע מלמעלה, ואילו השני אחר שעברו את כל עובי הרקיע ונראים לכל. והזמן שמהלכים הכוכבים תוך עובי הרקיע הוא ה' מילין, וזהו צאת הכוכבים דפסחים.
+לבעל '''ספר יראים''' {{היברובוקס|1404|92|רעד ד"ה ועתה אפרש}} שיטה משלו, גם לענין השקיעה וגם לענין צאת הכוכבים.
+<BR/>לדעתו ישנם שני מיני צאת הכוכבים, הראשון כאשר הכוכבים מתחילים לרדת ולהיכנס בעובי הרקיע מלמעלה (כלומר ועדיין אינם נראים), ואילו השני אחר שעברו את כל עובי הרקיע ונראים לכל. הזמן שמהלכים הכוכבים תוך עובי הרקיע הוא ה' מילין, וזהו צאת הכוכבים דפסחים.
 <BR/>ועל זה אמרה הגמרא בשבת, שאם רואים כוכב אחד ודאי זהו עדיין יום, לפי שלא ירדו עדיין את כל עובי הרקיע. נראים שני כוכבים, זהו בין השמשות לפי שיש לחשוש שכבר ירדו. נראו שלושה זהו ודאי לילה לפי שכבר עברו כל עובי הרקיע.
+לענין שקיעת החמה כותב הרא"ם, ששקיעת החמה שדיברו עליה ר' יהודה ור' נחמיה זהו כשהיא מתחילה לשקוע, כלומר שנוטה מעט ומכירים בני העולם שרוצה להיכנס בעובי הרקיע (וזהו לשון 'משתשקע' שאמרה הברייתא בשבת שם), והוא מעט קודם שקיעת החמה.
+ושקיעת החמה שאמורה במסכת פסחים, זהו העלמות השמש מהאופק.
+<BR/>לדבריו זמן בין השמשות הוא מתחילת שקיעה הראשונה, מהלך שלשת-רבעי מיל (או שני שלישי מיל לרב יוסף) ועד השקיעה השניה שזהו כשהשמש נעלמת מן האופק. זהו זמן בין השמשות, ולאחר מכן הוא לילה גמור. ואף שעדיין אין נראים כוכבים, מ"מ קרוי זמן זה צאת הכוכבים, לפי שזהו הזמן שהכוכבים מתחילים לרדת בעובי הרקיע כנ"ל. כלומר שקיעת החמה היא היא זמן צאת הכוכבים הראשון.
 === מהר"ם אלשקר ===
 בשו"ת '''מהר"ם אלשקר''' (צו) כתב שדברי רבנו תם אין להם שום מציאות אלא לדעת חכמי ישראל (פסחים צד ב), שסוברים שגלגל קבוע ומזלות חוזרים, והשמש עולה למעלה בלילה, ולכן צריכה ללכת לכל עובי הרקיע נוכח החלון.