הבדלים בין גרסאות בדף "זמן תפילת שחרית"

נוספו 56 בתים ,  00:59, 5 במאי 2023
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
ממתי ועד מתי ביום אפשר להתפלל תפילת שחרית, ואיזה זמן הוא הטוב ביותר.
ממתי ועד מתי ביום אפשר להתפלל תפילת שחרית, ואיזה זמן הוא הטוב ביותר.


== גמרא ==
== סוף הזמן ==
=== גמרא ===
ב'''משנה''' (ברכות ד א) מובאת מחלוקת בין רבי יהודה לחכמים לגבי סוף זמן תפלת השחרית. לדעת חכמים סוף זמן התפילה הוא עד חצות, ואילו ר' יהודה סובר עד ארבע שעות בלבד.
ב'''משנה''' (ברכות ד א) מובאת מחלוקת בין רבי יהודה לחכמים לגבי סוף זמן תפלת השחרית. לדעת חכמים סוף זמן התפילה הוא עד חצות, ואילו ר' יהודה סובר עד ארבע שעות בלבד.
<BR/>וב'''גמרא''' (כו א) מובאת ברייתא האומרת ש[[תחילת זמן קריאת שמע של שחרית|זמן קריאת שמע הוא עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה לתפילה, ומשמע מזה שזמן תפילה הוא מיד אחר הנץ החמה. ומבארת הגמרא שזוהי לא חובה אלא כך נוהגים היו הותיקין, אבל עיקר הדין הוא עד חצות או עד ארבע שעות כמובא במשנה.
<BR/>וב'''גמרא''' (כו א) מובאת ברייתא האומרת ש[[תחילת זמן קריאת שמע של שחרית|זמן קריאת שמע הוא עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה לתפילה, ומשמע מזה שזמן תפילה הוא מיד אחר הנץ החמה. ומבארת הגמרא שזוהי לא חובה אלא כך נוהגים היו הותיקין, אבל עיקר הדין הוא עד חצות או עד ארבע שעות כמובא במשנה.
שורה 10: שורה 11:
<BR/>מזה לומד רב כהנא שהלכה כר' יהודה שאמר שתפילת שחרית עד ארבע שעות, שכן תפילת שחרית היא כנגד תמיד של שחר, וכשם שהתמיד לא קרב אחר ארבע שעות, כן התפילה.
<BR/>מזה לומד רב כהנא שהלכה כר' יהודה שאמר שתפילת שחרית עד ארבע שעות, שכן תפילת שחרית היא כנגד תמיד של שחר, וכשם שהתמיד לא קרב אחר ארבע שעות, כן התפילה.


== עד ועד בכלל ==
=== עד ועד בכלל ===
בדעת ר' יהודה שאמר עד ארבע שעות, מתלבטת הגמרא האם הכוונה עד ועד בכלל, כלומר שיכול להתפלל כל שעה רביעית עד סופה, או עד ולא עד בכלל, כלומר שמתפלל כל שעה שלישית, אבל משהגיע שעה רביעית אינו יכול להתפלל.
בדעת ר' יהודה שאמר עד ארבע שעות, מתלבטת הגמרא האם הכוונה עד ועד בכלל, כלומר שיכול להתפלל כל שעה רביעית עד סופה, או עד ולא עד בכלל, כלומר שמתפלל כל שעה שלישית, אבל משהגיע שעה רביעית אינו יכול להתפלל.
== קודם הנץ החמה ==
כתב ה'''רא"ש''' (ד א) שאף שעיקר זמן תפילת שחרית הוא עם הנץ החמה, מ"מ, תחילת זמנה הוא משעלה עמוד השחר, דומיא דתמיד של שחר, ולכן אם התפלל אחר עלות השחר יצא. והביא מקור לדבריו מה'''משנה''' (יומא ג א), שם מבואר שתמיד של שחר זמנו מעלות השחר כשיאיר פני המזרח.
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' (תפילה ג ז) כתב שבשעת הדחק אם התפלל שחרית אחר שעלה עמוד השחר יצא. ובביאור ה'''גר"א''' העיר שהוא כמו כל המצוות שזמנן ביום, שמבואר ב'''משנה''' (מגילה ב ה-ו) שדבר שמצוותו ביום כשר כל היום.
=== ביוצא לדרך ===
איתא ב'''גמרא''' (ברכות ל א) שאביו של שמואל וכן האמורא לוי כשהיו צריכים לצאת לדרך היו מקדימים ומתפללים, ולאחר שהגיע [[תחילת זמן קריאת שמע של שחרית|זמן קריאה שמע]] היו קוראים אותה. ומבואר מזה שניתן להתפלל לפני זמן קריאת שמע.
<BR/>אמנם דין זה נתון במחלוקת התנאים, שיש תנא בברייתא שאומר שמי שהשכים לישב בקרון או בספינה מתפלל, ולאחר מכן כשמגיע זמן קריאת שמע קורא. וסובר התנא הזה שאף שבאופן כזה אין כאן [[סמיכת גאולה לתפילה]], מ"מ עדיף להתפלל מעומד מאשר לסמוך גאולה לתפילה.
<BR/>לעומת זאת דעת התנא ר' שמעון בן אלעזר שאף כשצריך לצאת לדרך, עדיף להתפלל בזמנה ולסמוך גאולה לתפילה, ואף שלא יכול להתפלל מעומד.
'''רשי"''' (ד"ה וליעביד) כתב שאביו של שמואל ולוי מתפללים קודם היום. והבינו ה'''תוספות''' (ל א ד"ה אבוה) בדבריו שהיו מתפללים קודם עמוד השחר. והתוספות עצמם דחו זאת וכתבו שקודם עמוד השחר אי אפשר להתפלל מפני שהוא עוד לא יום, אלא שהיו מקדימים קודם הנץ החמה, אך אחרי שעלה עמוד השחר, שאף שמותר לעשות כן, זהו לא עיקר זמן תפילה.
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים פט א) כתב שאם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח יצא.
<BR/>ובהמשך הסימן (ח) כתב שאף לכתחילה אם צריך להשכים לדרך, יכול להתפלל משעלה עמוד השחר.
=== בגדר אונס ושעת הדחק ===
ה'''רשב"א''' (ח ב ד"ה ולענין) שלא מדובר ביוצא לדרך למקום סכנה (שהרי אם כן גם קריאת שמע היה להם לקרוא משעלה עמוד השחר), אלא ביוצא לדרך בלא סכנה, וכיון שצריך להתפלל בעמידה ובכוונה, ואינו יכול בדרך, מותר להתפלל קודם הנץ החמה.


== המתפלל לאחר זמנה ==
== המתפלל לאחר זמנה ==
שורה 50: שורה 34:
==== טורי זהב ====
==== טורי זהב ====
{{להשלים}}
{{להשלים}}
== תחילת הזמן ==
=== קודם הנץ החמה ===
כתב ה'''רא"ש''' (ד א) שאף שעיקר זמן תפילת שחרית הוא עם הנץ החמה, מ"מ, תחילת זמנה הוא משעלה עמוד השחר, דומיא דתמיד של שחר, ולכן אם התפלל אחר עלות השחר יצא. והביא מקור לדבריו מה'''משנה''' (יומא ג א), שם מבואר שתמיד של שחר זמנו מעלות השחר כשיאיר פני המזרח.
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' (תפילה ג ז) כתב שבשעת הדחק אם התפלל שחרית אחר שעלה עמוד השחר יצא. ובביאור ה'''גר"א''' העיר שהוא כמו כל המצוות שזמנן ביום, שמבואר ב'''משנה''' (מגילה ב ה-ו) שדבר שמצוותו ביום כשר כל היום.
==== ביוצא לדרך ====
איתא ב'''גמרא''' (ברכות ל א) שאביו של שמואל וכן האמורא לוי כשהיו צריכים לצאת לדרך היו מקדימים ומתפללים, ולאחר שהגיע [[תחילת זמן קריאת שמע של שחרית|זמן קריאה שמע]] היו קוראים אותה. ומבואר מזה שניתן להתפלל לפני זמן קריאת שמע.
<BR/>אמנם דין זה נתון במחלוקת התנאים, שיש תנא בברייתא שאומר שמי שהשכים לישב בקרון או בספינה מתפלל, ולאחר מכן כשמגיע זמן קריאת שמע קורא. וסובר התנא הזה שאף שבאופן כזה אין כאן [[סמיכת גאולה לתפילה]], מ"מ עדיף להתפלל מעומד מאשר לסמוך גאולה לתפילה.
<BR/>לעומת זאת דעת התנא ר' שמעון בן אלעזר שאף כשצריך לצאת לדרך, עדיף להתפלל בזמנה ולסמוך גאולה לתפילה, ואף שלא יכול להתפלל מעומד.
'''רשי"''' (ד"ה וליעביד) כתב שאביו של שמואל ולוי מתפללים קודם היום. והבינו ה'''תוספות''' (ל א ד"ה אבוה) בדבריו שהיו מתפללים קודם עמוד השחר. והתוספות עצמם דחו זאת וכתבו שקודם עמוד השחר אי אפשר להתפלל מפני שהוא עוד לא יום, אלא שהיו מקדימים קודם הנץ החמה, אך אחרי שעלה עמוד השחר, שאף שמותר לעשות כן, זהו לא עיקר זמן תפילה.
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים פט א) כתב שאם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח יצא.
<BR/>ובהמשך הסימן (ח) כתב שאף לכתחילה אם צריך להשכים לדרך, יכול להתפלל משעלה עמוד השחר.
=== בגדר אונס ושעת הדחק ===
ה'''רשב"א''' (ח ב ד"ה ולענין) שלא מדובר ביוצא לדרך למקום סכנה (שהרי אם כן גם קריאת שמע היה להם לקרוא משעלה עמוד השחר), אלא ביוצא לדרך בלא סכנה, וכיון שצריך להתפלל בעמידה ובכוונה, ואינו יכול בדרך, מותר להתפלל קודם הנץ החמה.


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==