הבדלים בין גרסאות בדף "זמן תפילת שחרית"

נוספו 1,485 בתים ,  00:38, 28 באפריל 2023
שורה 21: שורה 21:
== המתפלל לאחר זמנה ==
== המתפלל לאחר זמנה ==
כתב ה'''רי"ף''' (יח א) שאף שאין הלכה כחכמים שאמרו עד חצות אלא כר' יהודה שאמר עד ארבע שעות, אם טעה והתפלל לאחר ארבע שעות, יש לו שכר תפילה, אך לא שכר תפילה בזמנה. וכן העתיק ה'''רא"ש''' (ד א).
כתב ה'''רי"ף''' (יח א) שאף שאין הלכה כחכמים שאמרו עד חצות אלא כר' יהודה שאמר עד ארבע שעות, אם טעה והתפלל לאחר ארבע שעות, יש לו שכר תפילה, אך לא שכר תפילה בזמנה. וכן העתיק ה'''רא"ש''' (ד א).
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' (תפילה א ג) כתב הלכה זו, אלא שכתב כן לא רק בטעה ואיחר להתפלל, אלא אף אם '''עבר''' במזיד והתפלל אחר הזמן. עוד הוסיף הרמב"ם שכן הדין אם התפלל עד חצות היום, ואילו הרי"ף והרא"ש לא הזכירו במפורש עד חצות.
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' (תפילה א ג) כתב הלכה זו, אלא שכתב כן לא רק ב'''טעה''' ואיחר להתפלל, אלא אף אם '''עבר''' במזיד והתפלל אחר הזמן.  
<BR/>עוד הוסיף הרמב"ם שכן הדין אם התפלל עד חצות היום, ואילו הרי"ף והרא"ש לא הזכירו במפורש עד חצות, אם כי ניתן לפרש כן בדבריהם.


כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים פט ד"ה ואם עבר) שלמדו כן מה'''גמרא''' (ברכות כו א) שאומרת שאם [[טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתיים]], ומקשה שם הגמרא שמוכח מזה שניתן להתפלל גם לאחר חצות? ומתרצת שאמנם ניתן להתפלל ומקבל על זה שכר תפילה, אבל לא מקבל על זה שכר תפילה בזמנה. נמצא שלפי חכמים שזמן תפילה הוא עד חצות, מ"מ גם אחר חצות יש לו שכר תפילה שלא בזמנה. וכתב הב"י שהוא הדין לדעת ר' יהודה בעד ארבע שעות, שכן הלכה כמותו.
=== המקור לדין ===
ה'''גמרא''' (ברכות כו א) אומרת שאדם ש[[טעה ולא התפלל שחרית, מתפלל מנחה שתיים]], ומקשה שם הגמרא שלכאורה מוכח מזה שניתן להתפלל גם לאחר חצות, ולא כדברי המשנה שהגבילה את זמן תפילת שחרית?  
<BR/>ומתרצת שאמנם ניתן להתפלל גם אחר חצות, אך מקבלים על זה שכר תפילה בלבד, ולא שכר תפילה בזמנה.  
<BR/>נמצא שלפי חכמים שזמן תפילה הוא עד חצות, מ"מ גם אחר חצות יש לו שכר תפילה שלא בזמנה. וכתב ה'''בית יוסף''' שהוא הדין לדעת ר' יהודה בעד ארבע שעות, שכן הלכה כמותו.
 
ה'''בית יוסף''' (אורח חיים פט ד"ה ואם עבר) העלה אפשרות שגמרא זו היא מקור לדברי הראשונים בדין זה, שכשם שהמתפלל בזמן מנחה מלקבל שכר תפילה שלא בזמנה, כן הדין הוא לאחר ארבע שעות לפי מה דקיימא לן כר' יהודה, שהמתפלל אחר ארבע שעות מקבל שכר תפילה שלא בזמנה. והוא הדין גם לאחר חצות, והפוסקים לא דקדקו בזה.
<BR/>אך הבית יוסף דוחה אפשרות זו, מפני שאם כן היה צריך להיות הדין שמותר להתפלל אחר ארבע שעות רק אם טעה או נאנס, אבל הרמב"ם כתב במפורש שדין זה הוא גם בעבר במזיד.
<BR/>לכן מסיק הבית יוסף שמקור דין זה הוא לא מהגמרא הנ"ל, אלא שהפוסקים רצו למעט במחלוקת התנאים, ולכן אף שהלכה כר' יהודה, מכל מקום המתפלל עד חצות כרבנן, מקבל שכר תפילה שלא בזמנה. ולפי זה חצות הוא בדווקא, ולא עד זמן מנחה.
 
ה'''בית חדש''' (ד"ה ומה שכתב אם עבר והתפלל) סובר שהגמרא הזו היא דווקא כן מקור הדין, ומסביר זאת כך.