9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן קבלת שבת"
←תנאי בהדלקה
| שורה 27: | שורה 27: | ||
===תנאי בהדלקה=== | ===תנאי בהדלקה=== | ||
ב'''הגהות מיימוניות''' (שבת ה ר) הביא בשם ה'''ר"ם מרוטנבורג''' דיש להתנות ולומר דאינו מקבל שבת בהדלקה, אלא עד שיסיר מידו את הנר או עד תפילת ערבית, ומשמע דסובר כבה"ג שהדלקת הנר אוסרת במלאכה, אלא שסובר תנאי מועיל, וכן מבואר מתוך דברי המרדכי הנ"ל. ובבית יוסף מדייק בדבריו דסגי שדעתו כן ואינו צריך לפרש בפיו. וכ"כ ב'''תשב"ץ קטן''' (ח) בשם מהר"ם, אבל במקום אחר (יד) סייג דבריו וכתב דהמדליק עצמו אינו מועיל לו תנאי, ורק לבני ביתו מועיל שלא יימשכו אחריו. | |||
והנה ה'''בית חדש''' (רסג ג) שם כתב דלפי"ז אנשים המדליקים בעצמם, כגון ש[[הולכים ללמוד חוץ לביתם]] שאין בהם מנהג לקבל שבת בהדלקה, יברכו קודם ההדלקה. וסיים דמ"מ טוב שיתנו או לכה"פ שיהיה בדעתם שלא לקבל שבת עד תפילת ערבית, והוא על פי דברי מהר"ם הנ"ל. | |||
<BR/>ודבריו אינם ברורים, דלא מצאנו חלוקה זו בדברי הראשונים בין אשה המדליקה לאיש המדליק, אלא רק בין המדליק לשאר בני הבית. וכנראה כוונתו שהמנהג אצלם היה שאשה מקבלת שבת בהדלקה, והיינו כבה"ג, מה שאין כן האיש המדליק אין אצלם מנהג שמקבל שבת, והיינו שבאיש פסקינן דלא כבה"ג אלא כשאר ראשונים שאינו מקבל שבת בהדלקה. ומ"מ מהיות טוב חשש לדעת בה"ג ונתן עצה לעשות כמהר"ם ולהתנות לכה"פ בדעתו. | |||
גם לשון ה'''רמ"א''' (אורח חיים רסג י) יש לפרש כדברי הב"ח שדווקא באשה המדלקת נהגו כהמרדכי, ונראה הוא על פי המנהג שהביא לעיל בשם המהר"י וייל, שפורשות ידיהן ואח"כ מברכות. וכן פסק ה'''מגן אברהם''' (יח) דהאיש אינו נאסר במלאכה בהדלקה. | |||
ב'''הגהות מיימוניות''' (שבת ה ר) הביא דברי '''מהר"ם''' שהנהיג להתנות שאינו מקבל שבת קודם שידליק, שאל"כ שמא הוא מטלטל באיסור את הנר עד שכבה, והביא שכן נראה דעת הסמ"ג. | ב'''הגהות מיימוניות''' (שבת ה ר) הביא דברי '''מהר"ם''' שהנהיג להתנות שאינו מקבל שבת קודם שידליק, שאל"כ שמא הוא מטלטל באיסור את הנר עד שכבה, והביא שכן נראה דעת הסמ"ג. | ||