הבדלים בין גרסאות בדף "זמן קבלת שבת"

נוספו 460 בתים ,  18:03, 4 באפריל 2016
אין תקציר עריכה
 
(11 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 40: שורה 40:


ה'''שלחן ערוך''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&st=&pgnum=208 (רסג י)]  
ה'''שלחן ערוך''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&st=&pgnum=208 (רסג י)]  
הביא בתחילה דעת בעל הלכות גדולות שהמדליק נר נאסר במלאכה. וכתב שעל פי זה נהגו קצת נשים שאחר ההדלקה משליכות את הפתילה מבלי לכבותה. ובשם יש אומרים הביא דעת מהר"ם שמועיל תנאי שאינה מקבלת שבת עד שיאמר החזן 'ברכ', ושיש אומרים שאינו מועיל. ולבסוף הביא בשם יש חולקים את דעת הרמב"ן ושאר ראשונים שאין קבלת שבת תלויה בהדלקה אלא בתפילת ערבית, ולדידן ב'מזמור שיר ליום השבת'. <BR/>
הביא בתחילה דעת בעל הלכות גדולות שהמדליק נר נאסר במלאכה. וכתב שעל פי זה נהגו קצת נשים שאחר ההדלקה משליכות את הפתילה מבלי לכבותה. ובשם יש אומרים הביא דעת מהר"ם שמועיל תנאי שאינה מקבלת שבת עד שיאמר החזן 'ברכו', ושיש אומרים שאינו מועיל. ולבסוף הביא בשם יש חולקים את דעת הרמב"ן ושאר ראשונים שאין קבלת שבת תלויה בהדלקה אלא בתפילת ערבית, ולדידן ב'מזמור שיר ליום השבת'. <BR/>
וה'''רמ"א''' כתב שהמנהג שהמנהג שמקבלת שבת בהדלקה, וכדעת בה"ג ושתנאי מועיל אפי' בלב.  
וה'''רמ"א''' כתב שהמנהג שהמנהג שמקבלת שבת בהדלקה, וכדעת בה"ג ושתנאי מועיל אפי' בלב.  


בשו"ת '''משפטי צדק''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1106&st=&pgnum=83&hilite= (לו)] כתב כדבר פשוט שמרן הכריע דלא כבה"ג. וכן הכריע הרב '''יביע אומר''' (ב טז ג-ד), ובנו ב'''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קעט).
בשו"ת '''משפטי צדק''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1106&st=&pgnum=83&hilite= (לו)] כתב כדבר פשוט שמרן הכריע דלא כבה"ג. וכן הכריע הרב '''יביע אומר''' (ב טז ג-ד), ובנו ב'''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קעט).
<BR/>אבל ראה שו"ת '''לב חיים''' למהר"ח פלאג'י [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1589&st=&pgnum=164&hilite= (ג מט)] דלא פשיטא ליה כוליה האי שמרן הכריע דלא כבה"ג. [וב'''יביע אומר''' שם כתב בשמו (נז) להיפך, ולא נמצא שם, וצ"ע]. ועוד הוסיף שם דבמקום שמדליקים סמוך לשקיעה, לכולי עלמא הוי קבלת שבת בהדלקה, ומשמע בדבריו שהוא אפילו לאותם שלא הדליקו, שהרי אצלנו בזמן אמירת 'ברכו' כבר העריב היום והרי חייבים גם בתוספת שבת. ואף הפוסקים לא הזכירו ערבית וברכו אלא בזמנם שהיו מתפללים בעוד היום גדול.
<BR/>אבל ראה שו"ת '''לב חיים''' למהר"ח פלאג'י [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1589&st=&pgnum=164&hilite= (ג מט)] דלא פשיטא ליה כוליה האי שמרן הכריע דלא כבה"ג. [וב'''יביע אומר''' שם כתב בשמו (נז) להיפך, ולא נמצא שם, וצ"ע]. ועוד הוסיף שם דבמקום שמדליקים סמוך לשקיעה, לכולי עלמא הוי קבלת שבת בהדלקה, ומשמע בדבריו שהוא אפילו לאותם שלא הדליקו, שהרי אצלנו בזמן אמירת 'ברכו' כבר העריב היום והרי חייבים גם ב[[תוספת שבת]]. ואף הפוסקים לא הזכירו ערבית וברכו אלא בזמנם שהיו מתפללים בעוד היום גדול.


====תנאי בהדלקה====
====תנאי בהדלקה====
שורה 55: שורה 55:
==תפילת מנחה אחר הדלקת נרות==
==תפילת מנחה אחר הדלקת נרות==


כתב ה'''משנה ברורה''' (מג) בשם ה'''מגן אברהם''' שאחר שהליקה נרות של שבת, אינה יכולה להתפלל תפילת מנחה של חול, ואם אין לה שהות להתפלל קודם הדלקה מבלי להיכנס לספק חילול שבת, תתפלל ערבית שתים.
כתב ה'''משנה ברורה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=75&hilite= (מג)] בשם ה'''מגן אברהם''' שאחר שהליקה נרות של שבת, אינה יכולה להתפלל [[תפילת מנחה של חול]], ואם אין לה שהות להתפלל קודם הדלקה מבלי להיכנס לספק חילול שבת, תתפלל [[ערבית שתים]].
<BR/> אבל בספר '''לוית חן''' להרב עובדיה יוסף (ו) חלק עליו וכתב דאםילו למנהג הרמ"א שמקבלות שבת בהדלקה, יכולות להתפלל מנחה של חול.  
<BR/> אבל בספר '''לוית חן''' להרב עובדיה יוסף (ו) חלק עליו וכתב דאפילו למנהג הרמ"א שמקבלות שבת בהדלקה, יכולות להתפלל מנחה של חול.  
<BR/> וראה בשו"ת '''לב חיים''' פלאג'י [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1589&st=%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA+%D7%A9%D7%91%D7%AA&pgnum=164&hilite=117c6d2e-cc1a-46c8-87bc-fe2c9fb5be33 (ג מט)] שכתב כדבר פשוט שלדעת בה"ג אסור להתפלל מנחה של חול אחר הדלקת נרות, ולא מיבעיא האשה, אלא אפילו איש הנוהג להדליק, נכנס לספק דרבוותא ואין לו לברך ברכות לבטלה, אלא יתפלל ערבית שתים.
<BR/> וראה בשו"ת '''לב חיים''' פלאג'י [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1589&st=&pgnum=164&hilite= (ג מט)]  
שכתב כדבר פשוט שלדעת בה"ג אסור להתפלל מנחה של חול אחר הדלקת נרות, ולא מיבעיא האשה, אלא אפילו איש הנוהג להדליק, נכנס לספק דרבוותא ואין לו לברך ברכות לבטלה, אלא יתפלל ערבית שתים.


==יחידים שלא הדליקו==
==יחידים שלא הדליקו==
שורה 65: שורה 66:
==קבלת שבת בתפילה==
==קבלת שבת בתפילה==


כתב ה'''רא"ש''' (ב כד) דאין קבלת שבת תלויה בהדלקת הנר אלא בתפילת ערבית, וכן עמא דבר שכשאומר החזן ברכו פורשים ממלאכה. וכן האור זרוע בשם '''ר' שמשון''' הזכיר תפילת ערבית, ולפי '''ריב"ם''' המובא ב'''מרדכי''' (שבת רחצ) הוא באמירת 'ברכו' של ערבית. וכן פירש ה'''בית יוסף''' (רסג ד"ה והא דעניית ברכו) גם בדעת הטור.  
כתב ה'''רא"ש''' (ב כד) דאין קבלת שבת תלויה בהדלקת הנר אלא בתפילת ערבית, וכן עמא דבר שכשאומר החזן ברכו פורשים ממלאכה. וכן האור זרוע בשם '''ר' שמשון''' הזכיר תפילת ערבית, ולפי '''ריב"ם''' המובא ב'''מרדכי''' (שבת רחצ) הוא באמירת 'ברכו' של ערבית. וכן פירש ה'''בית יוסף''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43059&st=&pgnum=237 (רסג ד"ה והא דעניית ברכו)] גם בדעת הטור.  


וראה ב'''טור''' שכתב כן בשם התוס' [וכנראה העתיק מדברי ההגהות מיימוניות (שבת ה ר) שאמרו כן בשם ר' שמשון], והמפרשים יגעו למצוא איה תוס' שאומר כן , ע' '''דרישה''' (א) שכתב שלא מצא, וב'''חידושי מהרל"ח''' כ' (ב) כתב שיש קצת משמעות לכך בדברי התוס' ברכות כז. ד"ה דרב. ואפשר גם שכוונתם לתוס' שבת כג: ד"ה הדר בשם הרשב"א שכתב לגבי קריאת התורה דהיכא דאפשר לקיים תרווייהו, תדיר ופרסומי ניסא, עבדינן לתדיר קודם, וא"כ כ"ש בנידו"ד דיש גם שלום בית, כיון שאפשר לקיים שניהם תדיר קודם.
וראה ב'''טור''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43059&st=&pgnum=237 (רסג)]
שכתב כן בשם התוס' [וכנראה העתיק מדברי ההגהות מיימוניות (שבת ה ר) שאמרו כן בשם ר' שמשון], והמפרשים יגעו למצוא איה תוס' שאומר כן , ע' '''דרישה''' (א) שכתב שלא מצא, וב'''חידושי מהרל"ח''' כ' (ב) כתב שיש קצת משמעות לכך בדברי התוס' ברכות כז. ד"ה דרב. ואפשר גם שכוונתם לתוס' שבת כג: ד"ה הדר בשם הרשב"א שכתב לגבי קריאת התורה דהיכא דאפשר לקיים תרווייהו, תדיר ופרסומי ניסא, עבדינן לתדיר קודם, וא"כ כ"ש בנידו"ד דיש גם שלום בית, כיון שאפשר לקיים שניהם תדיר קודם.


וב'''שלחן ערוך''' (רסג י) כתב תחילה דעת הרא"ש, וסיים דלדידן שהתחילו 'מזמור שיר ליום השבת' הוי כ'ברכו'. <BR/>וראה בשו"ת '''משפטי צדק''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1106&hilite=3b00e42c-8d5a-4277-8b35-7d452f60b6f4&st=%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%AA+%D7%A0%D7%A8&pgnum=83 (לו)] שאמירת 'בואי כלה' אינה קבלת שבת, אלא הזמנה בעלמא, שהרי כבר בזמן הבית יוסף נהגו לאומרו ואעפ"כ לא הזכירו הב"י. וראה שם עוד שתמה מה מקורו של הבית יוסף לתלות קבלת שבת ב'מזמור שיר ליום השבת'.
וב'''שלחן ערוך''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&st=&pgnum=208 (רסג י)] כתב תחילה דעת הרא"ש, וסיים דלדידן שהתחילו 'מזמור שיר ליום השבת' הוי כ'ברכו'. <BR/>וראה בשו"ת '''משפטי צדק'''  
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1106&st=&pgnum=83&hilite= (לו)]  
שאמירת 'בואי כלה' אינה קבלת שבת, אלא הזמנה בעלמא, שהרי כבר בזמן הבית יוסף נהגו לאומרו ואעפ"כ לא הזכירו הב"י. וראה שם עוד שתמה מה מקורו של הבית יוסף לתלות קבלת שבת ב'מזמור שיר ליום השבת'.
   
   
===יחיד שקדם והתפלל===
===יחיד שקדם והתפלל===


ב'''בית יוסף''' (רסג ד"ה ומ"ש רבנו עוד שהמתפלל) דייק מדברי הטור, שבא לאשמועינן שאפילו יחיד שקדם והתפלל ערבית מבעוד יום קודם שהתפללו הקהל, חל עליו שבת ואסור במלאכה. וכנראה דייק מדנקט הטור לשון יחיד. וסיים הב"י שם דנראה דאפילו למ"ד ש[[#תנאי בהדלקה|אפשר להתנות שלא לקבל שבת בהדלקה]], הכא כיון שהזכיר קדושת היום בתפילה, שוב אינו יכול לעשותו חול. וכן פסק בפשיטות ב'''שלחן ערוך''' (רסג יא). והעיר ה'''משנה ברורה''' (מט) כדבר פשוט דמ"מ זהו דווקא מפלג המנחה ולמעלה, כמבואר ברמ"א (רסא ב).
ב'''בית יוסף''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43059&st=&pgnum=237 (רסג ד"ה ומ"ש רבנו עוד שהמתפלל)] דייק מדברי הטור, שבא לאשמועינן שאפילו יחיד שקדם והתפלל ערבית מבעוד יום קודם שהתפללו הקהל, חל עליו שבת ואסור במלאכה. וכנראה דייק מדנקט הטור לשון יחיד. וסיים הב"י שם דנראה דאפילו למ"ד ש[[#תנאי בהדלקה|אפשר להתנות שלא לקבל שבת בהדלקה]], הכא כיון שהזכיר [[קדושת היום בתפילה]], שוב אינו יכול לעשותו חול. וכן פסק בפשיטות ב'''שלחן ערוך''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&st=&pgnum=208 (רסג יא)]. והעיר ה'''משנה ברורה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=76 (מט)] כדבר פשוט דמ"מ זהו דווקא מפלג המנחה ולמעלה, כמבואר ברמ"א (רסא ב).


===ציבור שהתפללו===
===ציבור שהתפללו===


כתב ה'''מרדכי''' (רצז) דהיכא שרוב הקהל קיבלו עליהם שבת, המיעוט נמשכים אחריהם בעל כרחם. וכן כתב שם (רחצ) בשם '''ריב"ם''' דבאמירת 'ברכו' של הציבור נאסר גם היחיד במלאכה. אבל ההוכחה שהביא ריב"ם מהא דהתירו דווקא לחזן הכנסת להוליך שופרו לביתו, ומשמע דשאר כל אדם אסורים, כתב עליה המרדכי דיש לדחות, ולא ביאר. וב'''חידושי אנשי שם''' שם כתב שאיכא למימר דהתקיעות יותר מחייבות את הציבור מאמירת 'ברכו'. ועיין ב'''שלטי הגיבורים''' על דפי הרי"ף (טו א ב) שכתב לדחות ראיית הריב"ם שהרי הגמרא בעצמה דחתה דברי ר' יוסי בר חנינא שאמר שנתנו שיעור לחזן הכנסת להוליך שופרו לביתו, ואמרה לו שאם כן נתת דבריך לשיעורין, אלא מקום צנוע יש לו לחזן הכנסת בראש גגו ששם מצניע שופרו. וכתב עוד שאם היה להביא ראיה מגמרא זו, יש להביא מתחילת הברייתא, שבתקיעה ראשונה לא ייכנסו קרובים לעיר עד שיבואו הרחוקים מפני החשד, ומבואר דהרחוקים נמשכים אחר הקרובים. אבל בסוף דבר מסיק דאין היחיד נגרר אחר הרוב, עד שיעשה מעשה המוכיח היותו נמשך אחר הרוב.
כתב ה'''מרדכי''' (רצז) דהיכא שרוב הקהל קיבלו עליהם שבת, המיעוט נמשכים אחריהם בעל כרחם. וכן כתב שם (רחצ) בשם '''ריב"ם''' דבאמירת 'ברכו' של הציבור נאסר גם היחיד במלאכה. אבל ההוכחה שהביא ריב"ם מהא דהתירו דווקא לחזן הכנסת להוליך שופרו לביתו, ומשמע דשאר כל אדם אסורים, כתב עליה המרדכי דיש לדחות, ולא ביאר. וב'''חידושי אנשי שם''' שם כתב שאיכא למימר דהתקיעות יותר מחייבות את הציבור מאמירת 'ברכו'.<BR/>
ועיין ב'''שלטי הגיבורים''' על דפי הרי"ף (טו א ב) שכתב לדחות ראיית הריב"ם שהרי הגמרא בעצמה דחתה דברי ר' יוסי בר חנינא שאמר שנתנו שיעור לחזן הכנסת להוליך שופרו לביתו, ואמרה לו שאם כן נתת דבריך לשיעורין, אלא מקום צנוע יש לו לחזן הכנסת בראש גגו ששם מצניע שופרו. וכתב עוד שאם היה להביא ראיה מגמרא זו, יש להביא מתחילת הברייתא, שבתקיעה ראשונה לא ייכנסו קרובים לעיר עד שיבואו הרחוקים מפני החשד, ומבואר דהרחוקים נמשכים אחר הקרובים. אבל בסוף דבר מסיק דאין היחיד נגרר אחר הרוב, עד שיעשה מעשה המוכיח היותו נמשך אחר הרוב.
<BR/>וב'''בגדי ישע''' על המרדכי (כט) כתב דכוונת מהר"ם להוכיח משם, שלא התירו לחזן ולשאר כל אדם אל כשיעור הולכת השופר והצנעתו, והיינו משום דלאחר זמן זה מקבלים כל הציבור עליהם שבת, ומוכח מזה דלדידן שמקבלים שבת בתפילת ערבית, כולם נגררים אחר הציבור. ומ"מ כתב המרדכי דיש לדחות ראייתו משום דנדחו דברי ר' יוסי בר חנינא, ואפשר שלא קבעו בזה חכמים זמן, אלא רשות יש לכל אחד לעשות מלאכתו כל שלא קיבל עליו שבת.
<BR/>וב'''בגדי ישע''' על המרדכי (כט) כתב דכוונת מהר"ם להוכיח משם, שלא התירו לחזן ולשאר כל אדם אל כשיעור הולכת השופר והצנעתו, והיינו משום דלאחר זמן זה מקבלים כל הציבור עליהם שבת, ומוכח מזה דלדידן שמקבלים שבת בתפילת ערבית, כולם נגררים אחר הציבור. ומ"מ כתב המרדכי דיש לדחות ראייתו משום דנדחו דברי ר' יוסי בר חנינא, ואפשר שלא קבעו בזה חכמים זמן, אלא רשות יש לכל אחד לעשות מלאכתו כל שלא קיבל עליו שבת.


וב'''שבלי הלקט''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F+%D7%A0%D7%98&pgnum=89 (נט)] כתב שמצא בשם '''ראבי"ה''' (אינו לפנינו, אבל ראה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14534&st=%D7%A7%D7%A6%22%D7%98&pgnum=277 קצט]) שאדם שבא לעיר בערב שבת, ומצא שכבר קיבלו עליהם אנשי העיר את השבת ואמרו 'ברכו', אע"פ שעוד היום גדול, אם יש לו מעות חפץ, צריך להניחו ליפול, ש'ברכו' הוא במקום תקיעה. וזה כדברי ריב"ם הנ"ל.
וב'''שבלי הלקט''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=89 (נט)] כתב שמצא בשם '''ראבי"ה''' (אינו לפנינו, אבל ראה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14534&st=&pgnum=277&hilite= קצט]) שאדם שבא לעיר בערב שבת, ומצא שכבר קיבלו עליהם אנשי העיר את השבת ואמרו 'ברכו', אע"פ שעוד היום גדול, אם יש לו מעות חפץ, צריך להניחו ליפול, ש'ברכו' הוא במקום תקיעה. וזה כדברי ריב"ם הנ"ל.


וב'''שלחן ערוך''' (רסג יב,יג) העתיק דברי הריב"ם ושבלי הלקט להלכה, דהיחיד והמיעוט נגררים אחר רוב הקהל.
וב'''שלחן ערוך''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&st=&pgnum=208 (רסג יב,יג)] העתיק דברי הריב"ם ושבלי הלקט להלכה, דהיחיד והמיעוט נגררים אחר רוב הקהל.


וראה בשו"ת '''אגרות משה''' (ה טו) שאם ישנם שני מניינים ורוב הקהל מתפללים במנין הראשון מבעוד יום, אם אינם עושים כן מפני חשש איסור מלאכה או מפני כבוד שבת שיוכלו לאכול הסעודה כראוי לאור היום, אין המיעוט נמשך אחר הרוב, דלא אמרו הראשונים דין זה אלא היכא דקיבלו מפני חשש איסור מלאכה.
וראה בשו"ת '''אגרות משה''' (ה טו) שאם ישנם שני מניינים ורוב הקהל מתפללים במנין הראשון מבעוד יום, אם אינם עושים כן מפני חשש איסור מלאכה או מפני כבוד שבת שיוכלו לאכול הסעודה כראוי לאור היום, אין המיעוט נמשך אחר הרוב, דלא אמרו הראשונים דין זה אלא היכא דקיבלו מפני חשש איסור מלאכה.
שורה 88: שורה 93:
[[קטגוריה:קבלת שבת]]
[[קטגוריה:קבלת שבת]]
[[קטגוריה:הדלקת נרות שבת]]
[[קטגוריה:הדלקת נרות שבת]]
[[קטגוריה:שבת לה:]]
[[קטגוריה:שבת פרק ה]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן רסג]]