הבדלים בין גרסאות בדף "זמן קבלת שבת"

וכתב הרדב"ז בתשובה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&pgnum=262 (ב תשנז)] דכיון שהיא מחלוקת יש לחשוש לדברי האומר שמקבל שבת בהדלקה, ואין להיכנס לספק חילול שבת מפני הכלל דתדיר קודם. עוד כתב להכריע כבה"ג מפני שכל דברי הגאונים קבלה, ועוד שמטעם פרסומי ניסא ראוי להקדימה, והרי אילולא טעם דשלום בית, לא הוה חיישינן לתדיר, אלא היינו מקדימים של חנוכה, ולכן היכא דיש לו גם נר שבת ואינו מבטל טעמא דשלום בית, יש להדליק של חנוכה ברישא.

ה'''שלחן ערוך''' (רסג י) הביא בתחילה דעת בעל הלכות גדולות שהמדליק נר נאסר במלאכה. וכתב שעל פי זה נהגו קצת נשים שאחר ההדלקה משליכות את הפתילה מבלי לכבותה. ובשם יש אומרים הביא דעת מהר"ם שמועיל תנאי שאינה מקבלת שבת עד שיאמר החזן 'ברכ', ושיש אומרים שאינו מועיל. ולבסוף הביא בשם יש חולקים את דעת הרמב"ן ושאר ראשונים שאין קבלת שבת תלויה בהדלקה אלא בתפילת ערבית, ולדידן ב'מזמור שיר ליום השבת'. <BR/>

וה'''רמ"א''' כתב שהמנהג שהמנהג שמקבלת שבת בהדלקה, וכדעת בה"ג ושתנאי מועיל אפי' בלב.  

כתב ה'''משנה ברורה''' (מג) בשם ה'''מגן אברהם''' שאחר שהליקה נרות של שבת, אינה יכולה להתפלל תפילת מנחה של חול, ואם אין לה שהות להתפלל קודם הדלקה מבלי להיכנס לספק חילול שבת, תתפלל ערבית שתים.

כתב '''שלטי הגיבורים''' (טו א ב), גם לדברי סמ"ג ומהר"ם שהדלקה תלויה בהדלקת הנר, מ"מ אלו דווקא המדליקים עצמם, אבל אותם שלא הדליקו יכולים לעשות מלאכה.

ב'''הגהות מיימוניות''' (שבת ה ר) הביא בשם ה'''ר"ם מרוטנבורג''' דיש להתנות ולומר דאינו מקבל שבת בהדלקה, אלא עד שיסיר מידו את הנר או עד תפילת ערבית, ומשמע דסובר כבה"ג שהדלקת הנר אוסרת במלאכה, אלא שסובר תנאי מועיל, וכן מבואר מתוך דברי המרדכי הנ"ל. ובבית יוסף מדייק בדבריו דסגי שדעתו כן ואינו צריך לפרש בפיו. וכ"כ ב'''תשב"ץ קטן''' (ח) בשם מהר"ם דתנאי מועיל, אבל במקום אחר (יד) סייג דבריו וכתב דהמדליק עצמו אינו מועיל לו תנאי, ורק לבני ביתו מועיל שלא יימשכו אחריו.