9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן נטילת לולב"
אין תקציר עריכה
| שורה 12: | שורה 12: | ||
<BR/>ולדעת ר' אליעזר אף מכשירי לולב דוחים את השבת, שנאמר: 'ביום' ואפילו בשבת, ולכן אף קציצתו מן המחובר והוצאתו והעברתו מותרים בשבת. | <BR/>ולדעת ר' אליעזר אף מכשירי לולב דוחים את השבת, שנאמר: 'ביום' ואפילו בשבת, ולכן אף קציצתו מן המחובר והוצאתו והעברתו מותרים בשבת. | ||
אמנם בשאר ימי חול המועד אסרו חכמים ליטול לולב בשבת, אף שאין בו מלאכה, גזרה שמא ילך אצל בקי ללמוד ויוליכנו ד' אמות ברה"ר.<ref>לכאורה לר' אליעזר גזירה זו ליתא, שהרי לשיטתו מותר לטלטלו לכתחילה ברה"ר.</ref> | אמנם בשאר ימי חול המועד אסרו חכמים ליטול לולב בשבת, אף שאין בו מלאכה, גזרה שמא ילך אצל בקי ללמוד ויוליכנו ד' אמות ברה"ר.<ref>לכאורה לר' אליעזר גזירה זו ליתא, שהרי לשיטתו מותר לטלטלו לכתחילה ברה"ר.</ref> והטעם שביום טוב ראשון לא גזרו ובשאר הימים כן, לפי שביום טוב ראשון יש לו עיקר מן התורה בגבולין, כלומר שחייבים ליטול לולב בכל מקום, מה שאין כן בשאר הימים, שאין חובה ליטול לולב אלא במקדש. ואף שמהתורה חובה ליטול לולב במקדש בכל יום מימות החג אפילו בשבת, מ"מ כתב רש"י שיש לחכמים כוח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה. | ||
<BR/>נמצא שבזמן שבית המקדש קיים היו שנים שנטלו לולב שישה ימים, כגון שהשבת חלה באחד מימי חול המועד, והיו שנים שנטלו לולב שבעה ימים, כגון שיום טוב ראשון חל בשבת. | |||
משחרב בית המקדש אסרו חכמים ליטול לולב בשבת גם יום טוב ראשון, לפי שאין אנו בקיאים בקביעות החודש, ואפשר שאין היום חיוב ליטול לולב. ואף באותם מקומות שהיו בקיאים בקביעות החודש גזרו שלא ליטול משום אותם מקומות שאינם בקיאים. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||