9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הדלקת נרות חנוכה"
מ
←סוף זמן הדלקת הנרות
| שורה 63: | שורה 63: | ||
בעל '''הלכות גדולות''' (חנוכה ד"ה והיכא) כתב שמי שלא הדליק אחר שקיעת החמה, מדליק אחר כך עד שתכלה רגל מן השוק. משמע מדבריו שלאחר זמן זה אין להדליק. | בעל '''הלכות גדולות''' (חנוכה ד"ה והיכא) כתב שמי שלא הדליק אחר שקיעת החמה, מדליק אחר כך עד שתכלה רגל מן השוק. משמע מדבריו שלאחר זמן זה אין להדליק. | ||
<BR/>גם ב'''ספר התרומה''' (רכח ד"ה והלכה כרב ור' יוחנן) וב'''ר"ן''' (ד"ה דאי) כתבו שכשתכלה רגל מן השוק זה סוף זמן ההדלקה, ופשטות כוונתם שאחר זמן זה אין להדליק כלל. וכן הוא ב'''שלטי גיבורים''' (ט א ד"ה וכמה) בשם '''ריא"ז''' שאחר זמן זה אינו יכול להדליק וביטל המצווה. כן היא גם שיטת ה'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה ד ה) שאחר שכלתה רגל מן השוק אין להדליק, ולמד זאת מן ה'''גמרא''' (שבת כג ב) המובאת [[#אם מותר להדליק קודם השקיעה|לעיל]] במעשה של רב יוסף ואשתו שמפרשה לענין נר חנוכה. | <BR/>גם ב'''ספר התרומה''' (רכח ד"ה והלכה כרב ור' יוחנן) וב'''ר"ן''' (ד"ה דאי) כתבו שכשתכלה רגל מן השוק זה סוף זמן ההדלקה, ופשטות כוונתם שאחר זמן זה אין להדליק כלל. וכן הוא ב'''שלטי גיבורים''' (ט א ד"ה וכמה) בשם '''ריא"ז''' שאחר זמן זה אינו יכול להדליק וביטל המצווה. כן היא גם שיטת ה'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה ד ה) שאחר שכלתה רגל מן השוק אין להדליק, ולמד זאת מן ה'''גמרא''' (שבת כג ב) המובאת [[#אם מותר להדליק קודם השקיעה|לעיל]] במעשה של רב יוסף ואשתו שמפרשה לענין נר חנוכה. | ||
<BR/> | <BR/>התוספות (ד"ה דאי) כתבו בשם ה'''ר"י פורת''' שלכתחילה יש להיזהר ולהדליק בלילה מיד, כי לפי הסבר ראשון של הגמרא אסור להדליק לאחר שתכלה רגל מן השוק. אך הוסיפו התוספות שעל כל פנים אם איחר ידליק מספק, שהרי יש גם תירוץ שני בגמרא שלפיו אין הגבלת זמן. כדברים אלו הובא גם ב'''רא"ש'' בפסקים (ב ג) וב'''תוספותיו''' (כא ב ד"ה דאי). | ||
אבל ה'''רשב"א''' (כא ב ד"ה והא נמי) כתב שאין הכוונה בתירוץ 'לשיעורה', שלאחר שיעור זמן זה אינו מדליק, שהרי קיימא לן דבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה. אלא הכוונה שלא עשה מצוה כתיקנה, לפי שאין כל כך פרסומי ניסא, אבל רשאי וצריך להדליק, ולא הפסיד אלא מצוה כתיקנה (וזהו דווקא בזמן הגמרא, אבל לגבי הזמן הזה הביא דברי התוספות [[#בזמן הזה שמדליקים בפנים|להלן]] ולא חלק). | אבל ה'''רשב"א''' (כא ב ד"ה והא נמי) כתב שאין הכוונה בתירוץ 'לשיעורה', שלאחר שיעור זמן זה אינו מדליק, שהרי קיימא לן דבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה. אלא הכוונה שלא עשה מצוה כתיקנה, לפי שאין כל כך פרסומי ניסא, אבל רשאי וצריך להדליק, ולא הפסיד אלא מצוה כתיקנה (וזהו דווקא בזמן הגמרא, אבל לגבי הזמן הזה הביא דברי התוספות [[#בזמן הזה שמדליקים בפנים|להלן]] ולא חלק). | ||