הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הדלקת נרות חנוכה"

נוספו 308 בתים ,  13:16, 20 בדצמבר 2017
שורה 60: שורה 60:
== סוף זמן הדלקת הנרות ==  
== סוף זמן הדלקת הנרות ==  
לפי הסבר ראשון של הגמרא יוצא שישנו זמן אחרון שבו מותר להדליק, ולאחר מכן אין להדליק. אך לפי התירוץ הנוסף, שמסביר שעד שתכלה רגל מן השוק הכוונה לשיעור ההדלקה (שיש לשים בנר לכתחילה או שמותר אחר כך לכבות, וכמחלוקת הראשונים [[לעיל]]), יוצא לכאורה שאין זמן מאוחר שבו אי אפשר להדליק, אלא יכול להדליק כל הלילה.  
לפי הסבר ראשון של הגמרא יוצא שישנו זמן אחרון שבו מותר להדליק, ולאחר מכן אין להדליק. אך לפי התירוץ הנוסף, שמסביר שעד שתכלה רגל מן השוק הכוונה לשיעור ההדלקה (שיש לשים בנר לכתחילה או שמותר אחר כך לכבות, וכמחלוקת הראשונים [[לעיל]]), יוצא לכאורה שאין זמן מאוחר שבו אי אפשר להדליק, אלא יכול להדליק כל הלילה.  
בעל '''הלכות גדולות''' (חנוכה ד"ה והיכא) כתב שמי שלא הדליק אחר שקיעת החמה, מדליק אחר כך עד שתכלה רגל מן השוק. משמע מדבריו שלאחר זמן זה אין להדליק. וכן הוא להדיא ב'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה ד ה). וכן פסקו ה'''תוספות''' (ד"ה דאי) בשם ה'''ר"י פורת''' שלכתחילה יש להיזהר ולהדליק בלילה מיד, כי לפי הסבר ראשון של הגמרא אסור להדליק לאחר שתכלה רגל מן השוק. אך הוסיפו התוספות שעל כל פנים אם איחר ידליק מספק, שהרי יש גם תירוץ שני בגמרא שלפיו אין הגבלת זמן.
בעל '''הלכות גדולות''' (חנוכה ד"ה והיכא) כתב שמי שלא הדליק אחר שקיעת החמה, מדליק אחר כך עד שתכלה רגל מן השוק. משמע מדבריו שלאחר זמן זה אין להדליק.
<BR/>כדברים אלו הובא גם ב'''רא"ש'' בפסקים (ב ג) וב'''תוספותיו''' (כא ב ד"ה דאי).  
<BR/>גם ב'''ספר התרומה''' (רכח ד"ה והלכה כרב ור' יוחנן) וב'''ר"ן''' (ד"ה דאי) כתבו שכשתכלה רגל מן השוק זה סוף זמן ההדלקה, ופשטות כוונתם שאחר זמן זה אין להדליק כלל. וכן הוא ב'''שלטי גיבורים''' (ט א ד"ה וכמה) בשם '''ריא"ז''' שאחר זמן זה אינו יכול להדליק וביטל המצווה. כן היא גם שיטת ה'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה ד ה) שאחר שכלתה רגל מן השוק אין להדליק, ולמד זאת מן ה'''גמרא''' (שבת כג ב) המובאת [[#אם מותר להדליק קודם השקיעה|לעיל]] במעשה של רב יוסף ואשתו שמפרשה לענין נר חנוכה.
<BR/>גם ב'''ספר התרומה''' (רכח ד"ה והלכה כרב ור' יוחנן) וב'''ר"ן''' (ד"ה דאי) כתבו שכשתכלה רגל מן השוק זה סוף זמן ההדלקה, ופשטות כוונתם שאחר זמן זה אין להדליק כלל. וכן הוא ב'''שלטי גיבורים''' (ט א ד"ה וכמה) בשם '''ריא"ז''' שאחר זמן זה אינו יכול להדליק וביטל המצווה.
<BR/>ה'''תוספות''' (ד"ה דאי) כתבו בשם ה'''ר"י פורת''' שלכתחילה יש להיזהר ולהדליק בלילה מיד, כי לפי הסבר ראשון של הגמרא אסור להדליק לאחר שתכלה רגל מן השוק. אך הוסיפו התוספות שעל כל פנים אם איחר ידליק מספק, שהרי יש גם תירוץ שני בגמרא שלפיו אין הגבלת זמן. כדברים אלו הובא גם ב'''רא"ש'' בפסקים (ב ג) וב'''תוספותיו''' (כא ב ד"ה דאי).  
אבל ה'''רשב"א''' (כא ב ד"ה והא נמי) כתב שאין הכוונה שלאחר שיעור זמן זה אינו מדליק, שהרי קיימא לן דבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה, אלא הכוונה שלא עשה מצוה כתיקנה, לפי שאין כל כך פרסומי ניסא, אבל רשאי וצריך להדליק, ולא הפסיד אלא מצוה כתיקנה (וזהו דווקא בזמן הגמרא, אבל לגבי הזמן הזה הביא דברי התוספות [[#בזמן הזה שמדליקים בפנים|להלן]] ולא חלק).
 
ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה דאי) ביאר שלפי מה שכתבו הראשונים שבזמן הזה שמדליקים בפנים יכול להדליק גם אחר שכלתה רגל מן השוק, יש לפרש גם כוונת הגמרא כן, שאם לא הדליק עד זמן זה מדליק בחוץ, אבל אחר זמן זה יכול להדליק בפנים, שאף שאינו יכול לעשות כבר פירסומי ניסא לבני רשות הרבים, לא נפטר מפני זה מלעשות היכרא לו ולבני ביתו, ולא גרע משעת הסכנה שמדליקו על שלחנו ודיו.  
אבל ה'''רשב"א''' (כא ב ד"ה והא נמי) כתב שאין הכוונה בתירוץ 'לשיעורה', שלאחר שיעור זמן זה אינו מדליק, שהרי קיימא לן דבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה. אלא הכוונה שלא עשה מצוה כתיקנה, לפי שאין כל כך פרסומי ניסא, אבל רשאי וצריך להדליק, ולא הפסיד אלא מצוה כתיקנה (וזהו דווקא בזמן הגמרא, אבל לגבי הזמן הזה הביא דברי התוספות [[#בזמן הזה שמדליקים בפנים|להלן]] ולא חלק).
<BR/>ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה דאי) ביאר שלפי מה שכתבו הראשונים שבזמן הזה שמדליקים בפנים יכול להדליק גם אחר שכלתה רגל מן השוק, יש לפרש גם כוונת הגמרא כן, שאם לא הדליק עד זמן זה מדליק בחוץ, אבל אחר זמן זה יכול להדליק בפנים, שאף שאינו יכול לעשות כבר פירסומי ניסא לבני רשות הרבים, לא נפטר מפני זה מלעשות היכרא לו ולבני ביתו, ולא גרע משעת הסכנה שמדליקו על שלחנו ודיו.  
<BR/>גם בספר ה'''אגודה''' (שבת ב לא) כתב שאם לא הדליק מדליק כל הלילה.
<BR/>גם בספר ה'''אגודה''' (שבת ב לא) כתב שאם לא הדליק מדליק כל הלילה.
ב'''מאירי''' (כא ב ד"ה אחר) כתב שאחר זמן זה לא יצא ידי זמן הדלקתה מפני שהנר צריך להתפרסם לעוברי דרכים. ובהמשך דבריו הביא דעת הרמב"ם שאין להדליק אחר זמן זה, והביא גם דעת יש מפרשים שמדליקים שלא בברכה.  
ב'''מאירי''' (כא ב ד"ה אחר) כתב שאחר זמן זה לא יצא ידי זמן הדלקתה מפני שהנר צריך להתפרסם לעוברי דרכים. ובהמשך דבריו הביא דעת הרמב"ם שאין להדליק אחר זמן זה, והביא גם דעת יש מפרשים שמדליקים שלא בברכה.  
<BR/>כן כתב גם ה '''כלבו''' (מד ד"ה ומצות), שבזמנם שמדליקים בחוץ, אין להדליק אחר זמן זה דליכא פרסומי ניסא, ואיכא מאן דאמר שאם הדליק אינו מברך.
<BR/>כן כתב גם ה '''כלבו''' (מד ד"ה ומצות), שבזמנם שמדליקים בחוץ, אין להדליק אחר זמן זה דליכא פרסומי ניסא, ואיכא מאן דאמר שאם הדליק אינו מברך.
ה'''טור''' (אורח חיים תרעב) כתב להלכה שזמן ההדלקה הוא עד חצי שעה אחר השקיעה, שאז יש פירסומי ניסא, אך הוסיף שזהו עיקר זמן הדלקה, ומכל מקום אם לא הדליק, זמנה כל הלילה.
ה'''טור''' (אורח חיים תרעב) כתב להלכה שזמן ההדלקה הוא עד חצי שעה אחר השקיעה, שאז יש פירסומי ניסא, אך הוסיף שזהו עיקר זמן הדלקה, ומכל מקום אם לא הדליק, זמנה כל הלילה.