9,779
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הדלקת נרות חנוכה"
אין תקציר עריכה
| שורה 5: | שורה 5: | ||
מובא ב'''מסכת סופרים''' (כ ד) שמצוות הדלקת נר חנוכה, משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק, ואע"פ שאין ראיה לדבר, זכר לדבר שנאמר: "לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה". ואם הדליקו ביום אין מברכים עליו. | מובא ב'''מסכת סופרים''' (כ ד) שמצוות הדלקת נר חנוכה, משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק, ואע"פ שאין ראיה לדבר, זכר לדבר שנאמר: "לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה". ואם הדליקו ביום אין מברכים עליו. | ||
<BR/>וב'''גמרא''' (שבת כג ב) מבואר שמה שכתוב עד שתכלה רגל מן השוק, אין הכוונה שבתוך זמן זה אם כבה הנר צריך להדליקו שוב, אלא שאם לא הדליק בשקיעת החמה, יכול להדליק עד שתכלה רגל מן השוק. הסבר נוסף שמביאה הגמרא, שזמן זה משקיעת החמה עד שתכלה רגל מן השוק, הוא שיעור הזמן שצריך הנר לדלוק. | <BR/>וב'''גמרא''' (שבת כג ב) מבואר שמה שכתוב עד שתכלה רגל מן השוק, אין הכוונה שבתוך זמן זה אם כבה הנר צריך להדליקו שוב, אלא שאם לא הדליק בשקיעת החמה, יכול להדליק עד שתכלה רגל מן השוק. הסבר נוסף שמביאה הגמרא, שזמן זה משקיעת החמה עד שתכלה רגל מן השוק, הוא שיעור הזמן שצריך הנר לדלוק. | ||
<BR/>והבדל יש בין התירוצים, לפי תירוץ ראשון יש הגבלת זמן עד מתי מותר להדליק במקרה שלא הדליק מיד בשקיעה, וזהו זמן שיש בו עדיין פרסום הנס בהדלקה, אבל לאחר זמן זה אינו יכול להדליק. אך לפי תירוץ שני אין בזה הגבלת זמן, ויכול להדליק גם אחר שיעור זה. | |||
<BR/>הבדל נוסף הוא, שלפי תירוץ שני יש זמן מסויים שבו הנר צריך לדלוק, ולכן צריך גם מראש לתת שמן בכמות כזו שתדלק עד סוף הזמן. אך לפי תירוץ ראשון אין לזה שיעור, ויכול לכאורה לשים מעט מאוד שמן שידלק אפילו לרגע קצר בלבד. | |||
<BR/>להלן נראה שנחלקו הפוסקים אם תירוצים אלו פליגי אהדדי או לא. | |||
=== מחלוקת הראשונים בפירוש 'לשיעורה' === | === מחלוקת הראשונים בפירוש 'לשיעורה' === | ||
'''רש"י''' (כא ב ד"ה לשיעורה) הסביר את התירוץ השני בגמרא, שהכוונה היא שצריך לכתחילה שיהיה שמן כשיעור הזה שידלק משקיעת החמה ועד שתכלה רגל מן השוק, אבל אם כבתה תוך זמן זה אינו צריך להדליקה. כן פירש גם '''רבנו חננאל''' (כא ב). | '''רש"י''' (כא ב ד"ה לשיעורה) הסביר את התירוץ השני בגמרא, שהכוונה היא שצריך לכתחילה שיהיה שמן כשיעור הזה שידלק משקיעת החמה ועד שתכלה רגל מן השוק, אבל אם כבתה תוך זמן זה אינו צריך להדליקה. כן פירש גם '''רבנו חננאל''' (כא ב). | ||
<BR/>ב'''רי"ף''' (ט א) | <BR/>אמנם ב'''רי"ף''' (ט א) אף שמובא גם הסבר זה (לפי חלק מהגירסאות), מ"מ הוסיף וכתב גם שאם היה הנר דולק משקיעת החמה עד שכלתה רגל מן השוק, יכול אחר כך לכבותה אם ירצה, או להשתמש לאורה. | ||
[[להלן]] יובאו דברי הפוסקים בדין זה – כמה זמן צריכים הנרות להיות דלוקים, ואם מותר לכבותן או להשתמש בהן לאחר ההדלקה. | [[#משך הזמן שצריכים הנרות להיות דולקים|להלן]] יובאו דברי הפוסקים בדין זה – כמה זמן צריכים הנרות להיות דלוקים, ואם מותר לכבותן או להשתמש בהן לאחר ההדלקה. | ||
=== שיעור הזמן של 'עד שתכלה רגל מן השוק' === | === שיעור הזמן של 'עד שתכלה רגל מן השוק' === | ||
| שורה 94: | שורה 97: | ||
ה'''גמרא''' (כא ב) בתירוצה השני הסבירה את דברי הברייתא שצריך להדליק משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק, שהכוונה 'לשיעורה'. והסביר '''רש"י''' שם שצריך לתת שמן בנר בכמות כזו שידלק מן השקיעה עד שתכלה רגל מן השוק. אבל אם [[כבתה אין זקוק לה]] לחזור ולהדליקה. וכן כתב '''רבנו חננאל''' (כא ב). | ה'''גמרא''' (כא ב) בתירוצה השני הסבירה את דברי הברייתא שצריך להדליק משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק, שהכוונה 'לשיעורה'. והסביר '''רש"י''' שם שצריך לתת שמן בנר בכמות כזו שידלק מן השקיעה עד שתכלה רגל מן השוק. אבל אם [[כבתה אין זקוק לה]] לחזור ולהדליקה. וכן כתב '''רבנו חננאל''' (כא ב). | ||
<BR/>כתבו הראשונים (מאירי, כלבו, ארחות חיים ועוד) ששיעור השמן שצריך לתת בכל נר הוא שמינית ביצה. שמצאנו בנרות של בית המקדש שהיו נותנים בכל נר חצי לוג שהם ג' ביצים לי"ב שעות (לילה שלם בממוצע). נמצא ביצה לד' שעות, ואם כן לחצי שעה די בשמינית ביצה. ב'''מגן אברהם''' (תרעב ג) הביא כן בשם ה'''שלטי גיבורים''' אבל כתב שבאמת הכל לפי הפתילה. | <BR/>כתבו הראשונים (מאירי, כלבו, ארחות חיים ועוד) ששיעור השמן שצריך לתת בכל נר הוא שמינית ביצה. שמצאנו בנרות של בית המקדש שהיו נותנים בכל נר חצי לוג שהם ג' ביצים לי"ב שעות (לילה שלם בממוצע). נמצא ביצה לד' שעות, ואם כן לחצי שעה די בשמינית ביצה. ב'''מגן אברהם''' (תרעב ג) הביא כן בשם ה'''שלטי גיבורים''' אבל כתב שבאמת הכל לפי הפתילה. | ||
דעה אחרת מובאת ב'''סמ"ג''' (עשין דרבנן ה) וב'''הגהות מיימוניות''' (מגילה וחנוכה ד ב) בשם '''ר"י''' שנהגו העם כלשון ראשון, כלומר כתירוץ ראשון בגמרא ש'אי לא אדליק מדליק', ולפי זה אין שיעור כלל לשמן שצריך ליתן בנר, דלא קיימא לן כתירוץ שני שאמרה הגמרא 'לשיעורה'. ובסמ"ג שם כתב באופן נוסף, שמאחר שאין אנו מדליקין אלא לבני הבית בפנים, אין צריכים לשיעור לשמן. כן היא גם דעת ה'''ראבי"ה''' (חנוכה תתמג) שהביא בשם '''רבנו תם''' שאמר שבתרוייהו (כלומר בשני תירוצי הגמרא) אזלינן לקולא, כיון שבשל סופרים הלך אחר המיקל, ולא בעינן לא שיעור שמן להדלקה, ולא להדליק אחר השקיעה אם לא הדליק. אבל כתב ה'''בית חדש''' (תרעב ב) שדעת הפוסקים שבעינן שיעור לשמן, וגם ר"י לא אמר להלכה, אלא ליישב מנהג העולם. | |||
=== שיטת הרי"ף וסייעתו === | === שיטת הרי"ף וסייעתו === | ||
| שורה 111: | שורה 116: | ||
אבל ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה אי נמי) כתב בשם רבו הרא"ה שהעיקר כדעת הרי"ף שאף שאמרו ש[[אסור להשתמש לאורה]] זהו דווקא בזמן החיוב ומשום ביזוי מצוה, אבל אחר שכבר נתקיימה המצוה ליכא ביזוי מצוה, והרי הם ככל [[תשמישי מצוה הנזרקים]], וליכא לדברי האוסרים מפני שהשמן והפתילות הוקצו למצוה, לפי שלא הוקצו אלא לזמן קבוע. וכן כתב ב'''מיוחס לר"ן''' (כא ב ד"ה אי נמי) בשם הרא"ה והרמב"ן. | אבל ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה אי נמי) כתב בשם רבו הרא"ה שהעיקר כדעת הרי"ף שאף שאמרו ש[[אסור להשתמש לאורה]] זהו דווקא בזמן החיוב ומשום ביזוי מצוה, אבל אחר שכבר נתקיימה המצוה ליכא ביזוי מצוה, והרי הם ככל [[תשמישי מצוה הנזרקים]], וליכא לדברי האוסרים מפני שהשמן והפתילות הוקצו למצוה, לפי שלא הוקצו אלא לזמן קבוע. וכן כתב ב'''מיוחס לר"ן''' (כא ב ד"ה אי נמי) בשם הרא"ה והרמב"ן. | ||
<BR/>ב'''שיבולי הלקט''' (חנוכה קפה) כתב בשם '''רבנו ישעיה''' ראיה שמותר להשתמש במותר השמן שבנר חנוכה, שהרי לגבי נר שבת אמרה הגמרא ש[[טלטול נר בשבת|אין מוקצה לר' שמעון אלא שמן שבנר בשעה שהוא דולק, הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו]]. הרי שגם בנר שבת, אם כבר כבה מותר לר' שמעון ואינו מוקצה יותר, וכן הדין ב[[אתרוג, שאחר מצוותו מותר באכילה]]. אמנם ה'''ר"ן''' שם כבר יישב שאינו דומה לנר שבת, ששם אף בעודו דולק למצוותו נהנים ממנו, וכן הוא ב'''תוספות''' (שבת מד א ד"ה שבנר). | <BR/>ב'''שיבולי הלקט''' (חנוכה קפה) כתב בשם '''רבנו ישעיה''' ראיה שמותר להשתמש במותר השמן שבנר חנוכה, שהרי לגבי נר שבת אמרה הגמרא ש[[טלטול נר בשבת|אין מוקצה לר' שמעון אלא שמן שבנר בשעה שהוא דולק, הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו]]. הרי שגם בנר שבת, אם כבר כבה מותר לר' שמעון ואינו מוקצה יותר, וכן הדין ב[[אתרוג, שאחר מצוותו מותר באכילה]]. אמנם ה'''ר"ן''' שם כבר יישב שאינו דומה לנר שבת, ששם אף בעודו דולק למצוותו נהנים ממנו, וכן הוא ב'''תוספות''' (שבת מד א ד"ה שבנר). | ||
<BR/>גם ה'''ראבי"ה''' (חנוכה תתמג) כתב על דין זה של השאילתות שאינו נראה לו, שהרי גם אתרוג מותר לאחר המצוה, ושמא יש לומר שדעתה המדליק נר שלא להינות ממנו לעולם. | |||
=== הסתירה בדברי הרא"ש והטור ויישובה === | === הסתירה בדברי הרא"ש והטור ויישובה === | ||