9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הדלקת נרות חנוכה"
←שיעור הזמן של 'עד שתכלה רגל מן השוק'
| שורה 13: | שורה 13: | ||
=== שיעור הזמן של 'עד שתכלה רגל מן השוק' === | === שיעור הזמן של 'עד שתכלה רגל מן השוק' === | ||
עוד מבואר בגמרא שם שעד שתכלה רגל מן השוק הוא עד שיכלו רגלם של תרמודאי, ופירש '''רש"י''' (ד"ה רגלא) שהם אומה של מלקטי עצים, שהיו נשארים בשוק עד שהולכים כולם לבתיהם ומבעירים אש, וכשהיו נגמרים להם העצים, היו יוצאים וקונים מאותם תרמודאי. אם כן יוצא שמותר להדליק גם אחרי שהשוק ריק מאנשים ונשארו רק אותם מוכרי עצים. ורק כאשר גם הם הולכים לבתיהם, זהו כבר זמן שאין להדליק בו. כן הוא הפירוש | עוד מבואר בגמרא שם שעד שתכלה רגל מן השוק הוא עד שיכלו רגלם של תרמודאי, ופירש '''רש"י''' (ד"ה רגלא) שהם אומה של מלקטי עצים, שהיו נשארים בשוק עד שהולכים כולם לבתיהם ומבעירים אש, וכשהיו נגמרים להם העצים, היו יוצאים וקונים מאותם תרמודאי. אם כן יוצא שמותר להדליק גם אחרי שהשוק ריק מאנשים ונשארו רק אותם מוכרי עצים. ורק כאשר גם הם הולכים לבתיהם, זהו כבר זמן שאין להדליק בו. כן הוא הפירוש ב'''ספר הישר''' לרבנו תם (חידושים ריד) ובהרבה הראשונים. | ||
<BR/>אמנם ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רלג) מובא באופן קצת אחר, שתרמודאי הם בני אדם עניים העושים מלאכה בשדה או שומרי פירות, ומתאחרים לבוא אחר כל בני אדם עד שחשכה, שכיון שאין להם כסף ליקח עצים להסקה, הם מלקטים בעצמם עצים הקרויים 'תרמדי', ולכן מתאחרים לבוא מכולם. | <BR/>אמנם ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רלג) מובא באופן קצת אחר, שתרמודאי הם בני אדם עניים העושים מלאכה בשדה או שומרי פירות, ומתאחרים לבוא אחר כל בני אדם עד שחשכה, שכיון שאין להם כסף ליקח עצים להסקה, הם מלקטים בעצמם עצים הקרויים 'תרמדי', ולכן מתאחרים לבוא מכולם. כעין זה משמע גם ב'''רי"ף''' (ט א). ולשיטתם אותם תרמודאי אינם שם אומה, אלא הם עניים בין גויים בין יהודים. | ||
ה'''רי"ף''' (ט ב) הוסיף שאותם תרמודאי מתעכבין אחר זמן שקיעה החמה כמו חצי שעה עד שמגיעים לבתיהם, וכן העתיק ה'''רא"ש''' (ב ג). וב'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה ד ה) כתוב 'כמו חצי שעה או יתר' וכן הוא ב'''כלבו''' (מד ד"ה ומצות) וב'''ארחות חיים''' (א חנוכה טו). וב'''מאירי''' (כא ב ד"ה אחר) הלשון - שאותם אנשים מתעכבים '''עד''' חצי שעה. | ה'''רי"ף''' (ט ב) הוסיף שאותם תרמודאי מתעכבין אחר זמן שקיעה החמה כמו חצי שעה עד שמגיעים לבתיהם, וכן העתיק ה'''רא"ש''' (ב ג). וב'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה ד ה) כתוב 'כמו חצי שעה או יתר' וכן הוא ב'''כלבו''' (מד ד"ה ומצות) וב'''ארחות חיים''' (א חנוכה טו). וב'''מאירי''' (כא ב ד"ה אחר) הלשון - שאותם אנשים מתעכבים '''עד''' חצי שעה. | ||
<BR/>גם ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרעב א) כתב להלכה גדר זה - 'שהוא כמו חצי שעה'. | <BR/>גם ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרעב א) כתב להלכה גדר זה - 'שהוא כמו חצי שעה'. | ||
== פירוש 'שקיעת החמה' לענין הדלקת נרות חנוכה == | == פירוש 'שקיעת החמה' לענין הדלקת נרות חנוכה == | ||
{{סוגיה מורחבת|זמני שקיעת החמה, בין השמשות וצאת הכוכבים}} | {{סוגיה מורחבת|זמני שקיעת החמה, בין השמשות וצאת הכוכבים}} | ||