9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זה וזה גורם"
אין תקציר עריכה
| שורה 8: | שורה 8: | ||
== סוגית הגמרא == | == סוגית הגמרא == | ||
=== ביאור מחלוקת התנאים === | |||
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=48b&format=pdf (עבודה זרה מח ב)] מבינה שמחלוקת ר' יוסי וחכמים היא בשאלה האם זה וזה גורם מותר או אסור, כלומר מצד אחד העלים מזבלים את הירקות וזהו איסור, מצד שני הירקות צומחות מקרקע של היתר, הרי שיש כאן שני דברים שגורמים לירקות לגדול, אחד איסור ואחד היתר. במקרה כזה, לדעת ר' יוסי זה וזה גורם אסור, ואילו לדעת חכמים זה וזה גורם מותר. | |||
==== למה אין דין זה וזה גורם בימות החמה ==== | |||
הקשה ה'''ריטב"א''' (מח ב ד"ה גמרא למימרא), איך אומרת הגמרא שלדעת חכמים שזה וזה גורם מותר, והרי הם אוסרים לזרוע ירקות תחת האשרה בימות החמה מפני שנהנים מהצל שלה, וגם פה יש איסור מהצל והיתר מהקרקע ואעפ"כ מותר? <BR/> | |||
ותירץ, שבשלב זה סוברת הגמרא שאינו נחשב זה וזה גורם אלא כאשר שני הגורמים עושים פעולה אחת ביחד, כגון קרקע ונבייה שמגדלים ומצמיחים, אבל הצל והקרקע אינם עושים דבר אחד, אלא הצל מגן מהשמש שלא יתייבש. ומוסיף הריטב"א שבמסקנה הגמרא דוחה זאת ואומרת שאפילו בכגון זה נחשב הדבר לזה וזה גורם, כיון שסוף סוף שניהם פועלים דבר אחד, ומשניהם מתקיים הזרע, ולכן חכמים שאוסרים מוכח שסוברים זה וזה גורם אסור.<BR/> | |||
ב''' תוספות רבנו יהודה מבירינא''' (מח ב ד"ה זורעין) כתב כן גם למסקנה, שכל שאינו מענין אחד, כגון צל וקרקע, אינו נחשב זה וזה גורם. וכן היא דעת ה'''רמב"ן''' (מט א ד"ה והא). ולהלן יתבאר כיצד מסבירים הם את המשנה על פי מסקנת הגמרא שלרבנן זה וזה גורם אסור. | |||
=== סתירה בדברי ר' יוסי ורבנן === | === סתירה בדברי ר' יוסי ורבנן === | ||
לאחר שביארה הגמרא שמחלוקת ר' יוסי וחכמים היא בדין זה וזה גורם, מקשה היא, שהרי לכאורה מצאנו משנה שרואים בה דבר הפוך, שלר' יוסי זה וזה גורם מותר ואילו לחכמים אסור, שכן שנינו לעיל (עבודה זרה ג ג) שהמוצא צורות של עבודה זרה לדעת ר' יוסי צריך לשחקם ולזרותם לרוח או להשליך לים. אך חכמים שם חולקים עליו ואומרים לו שאם כן יש לו עדיין הנאה מהעבודה זרה, שהרי הרוח תפזר אותם על השדה ויועיל לגידולים. יוצא מכאן שדווקא ר' יוסי מתיר זה וזה גורם ואילו חכמים הם שאוסרים.<BR/> | |||
ואומרת הגמרא שאמנם היה אפשר ליישב את הסתירה אליבא דר' יוסי ולומר שיש הבדל בין היכא שהוא מאבד את העבודה זרה ומפזרה לרוח, לבין היכא שהוא זורע ירקות תחת האשרה שאין כאן השלכה של האיסור לאיבוד. אבל עדיין קשה אליבא דרבנן? | ואומרת הגמרא שאמנם היה אפשר ליישב את הסתירה אליבא דר' יוסי ולומר שיש הבדל בין היכא שהוא מאבד את העבודה זרה ומפזרה לרוח, לבין היכא שהוא זורע ירקות תחת האשרה שאין כאן השלכה של האיסור לאיבוד. אבל עדיין קשה אליבא דרבנן? | ||
| שורה 26: | שורה 33: | ||
לבסוף מסיקה הגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=49&format=pdf (מט א)] שבאמת ר' יוסי סובר זה וזה גורם מותר וזה מוכח מהמשנה בערלה, ואפילו בעבודה זרה מתיר, וזה מוכח מהברייתא שמתיר שדה שנזדבלה בזבל עבודה זרה ופרה שנתפטמה בכרשיני עבודה זרה, ומה שבמשנה אסר לזרוע ירקות תחת עץ אשרה אפילו בימות הגשמים, באמת אינו סובר כך, אלא רק לדברי רבנן אמר כן. כלומר, לשיטתכם שאתם סוברים שזה וזה גורם אסור, יש לכם לאסור גם ירקות בימות הגשמים לפי שגם האשרה גורמת לגידול, בכך שמשירה זבל על הירקות. | לבסוף מסיקה הגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=49&format=pdf (מט א)] שבאמת ר' יוסי סובר זה וזה גורם מותר וזה מוכח מהמשנה בערלה, ואפילו בעבודה זרה מתיר, וזה מוכח מהברייתא שמתיר שדה שנזדבלה בזבל עבודה זרה ופרה שנתפטמה בכרשיני עבודה זרה, ומה שבמשנה אסר לזרוע ירקות תחת עץ אשרה אפילו בימות הגשמים, באמת אינו סובר כך, אלא רק לדברי רבנן אמר כן. כלומר, לשיטתכם שאתם סוברים שזה וזה גורם אסור, יש לכם לאסור גם ירקות בימות הגשמים לפי שגם האשרה גורמת לגידול, בכך שמשירה זבל על הירקות. | ||
<BR/>אמנם לדעת חכמים הדבר אינו אסור מהטעם שהוזכר לעיל, שהתועלת שיוצאת מנשירת העלים של העץ נפגמת בכך שהוא נותן צל על הירקות, כך שיוצא שאין תועלת לירקות מעץ האשרה, ולא הוי זה וזה גורם. | <BR/>אמנם לדעת חכמים הדבר אינו אסור מהטעם שהוזכר לעיל, שהתועלת שיוצאת מנשירת העלים של העץ נפגמת בכך שהוא נותן צל על הירקות, כך שיוצא שאין תועלת לירקות מעץ האשרה, ולא הוי זה וזה גורם. | ||
=== דעת ר' יוסי בדין נטיעת ערלה === | === דעת ר' יוסי בדין נטיעת ערלה === | ||