הבדלים בין גרסאות בדף "זה וזה גורם"

נוספו 326 בתים ,  17:59, 10 בינואר 2019
אין תקציר עריכה
שורה 29: שורה 29:


=== דעת ר' יוסי בדין נטיעת ערלה ===
=== דעת ר' יוסי בדין נטיעת ערלה ===
כפי שהובא לעיל, ר' יוסי מתיר לנטוע ייחור של ערלה ואוסר לנטוע אגוז של ערלה, ובדיעבד אם נטע והבריך והרכיב מותר.<BR/>
כפי שהובא לעיל, ר' יוסי אומר שמותר לנטוע ייחור של ערלה אבל אסור לנטוע אגוז של ערלה, ובדיעבד אם נטע והבריך והרכיב מותר.<BR/>
הראשונים נחלקו בהבנת דבריו, האם ההיתר הוא גם בגידולי ערלה עצמם, כלומר בפירות האגוז שיצאו מנטיעת הערלה (ולפי הדין 'מותר' קאי גם על אם נטע בלבד) או שגידולי הערלה עצמם אסורים, וכל ההיתר הוא רק אם הבריך או הרכיב אותם באילן אחר של היתר (ולפי זה יש לקרוא את הברייתא - אם נטע והבריך או הרכיב).  
הראשונים נחלקו בהבנת דבריו, האם כוונתו להתיר גם גידולי ערלה עצמם, כלומר פירות האגוז שיצאו מנטיעת הערלה (ולפי זה מה שאמר 'אם נטע והבריך והרכיב מותר' הכוונה או נטע או הבריך או הרכיב שמותר בדיעבד), או שמא סובר ר' יוסי שגידולי הערלה עצמם אסורים, וכל ההיתר הוא רק אם הבריך או הרכיב אותם באילן אחר של היתר (ולפי זה יש לקרוא את הברייתא - אם נטע '''והבריך''' או הרכיב).  


==== שיטת רש"י ====
==== שיטת רש"י ====
'''רש"י''' (מח ב ד"ה אם נטע) סובר שההיתר מתייחס לנטיעת אגוז של ערלה, שאם עבר ונטע אגוז של ערלה והאילן גדל ונתן פירות, כיון שהפירות הללו הם בגרמא של איסור (האגוז) והיתר (הקרקע) מותר. ולהלן (מט א ד"ה והבריך) הביא גם את הפירוש האחר, שהנטיעה עצמה של אגוז הערלה אסורה, אבל אם הבריך או הרכיב נטיעה זו באילן של היתר מותר, אך דחה פירוש זה, שהרי דין זה וזה גורם קיים גם בלא ההרכבה וההברכה, שהרי גם באילן עצמו יש איסור שהוא פרי הערלה והיתר שהוא הקרקע.
'''רש"י''' (מח ב ד"ה אם נטע) סובר שההיתר בדיעבד מתייחס גם לנטיעת אגוז של ערלה, שאם עבר ונטע אגוז של ערלה והאילן גדל ונתן פירות, כיון שהפירות הללו הם בגרמא של איסור והיתר (האגוז והקרקע) מותר. ולהלן (מט א ד"ה והבריך) הביא גם את הפירוש האחר, שהנטיעה עצמה של אגוז הערלה אסורה, אבל אם הבריך או הרכיב נטיעה זו באילן של היתר מותר, אך דחה פירוש זה, שהרי דין זה וזה גורם קיים גם בלא ההרכבה וההברכה, שהרי גם באילן עצמו יש איסור שהוא פרי הערלה והיתר שהוא הקרקע.


לגבי ההיתר להבריך ולהרכיב המוזכר בברייתא, דימה רש"י את הדבר ל[[ילדה שסיבכה בזקנה]] שקיימא לן שהילדה בטלה לגבי הזקנה.
כמו כן בדיעבד מותר גם אם הבריך או הרכיב ענף של ערלה כפי שמוזכר בברייתא, ודימה רש"י את הדבר ל[[ילדה שסיבכה בזקנה]] שקיימא לן שהילדה בטלה לגבי הזקנה.


==== שיטת התוספות ====
==== שיטת התוספות ====
'''תוספות''' (מט א ד"ה שאם נטע והבריך) דחה דברי רש"י וכתב כאשר האיסור הוא בפרי וההיתר הוא בקרקע, אין זה נקרא זה וזה גורם, לפי שאין שניהם בענין אחד. רק כאשר ההברכה היא הברכת איסור והברכת היתר, או זבל נבייה וקרקע נחשב הדבר לזה וזה גורם לפי ששניהם בענין אחד, ששניהם באילן או שניהם בקרקע. אבל נטיעת אגוז, שהאיסור הוא באילן וההיתר הוא בקרקע - אסור.<BR/>
'''תוספות''' (מט א ד"ה שאם נטע והבריך) דחה דברי רש"י וכתב שאין להתיר גידולי ערלה אפילו בדיעבד, ואין כאן זה וזה גורם, שכאשר האיסור הוא בפרי וההיתר הוא בקרקע, אין זה נקרא זה וזה גורם, לפי שאין שניהם בענין אחד. רק כאשר האיסור וההיתר הם בענין אחד, כגון הברכת איסור והברכת היתר, או זבל נבייה וקרקע נחשב הדבר לזה וזה גורם, ששניהם באילן או שניהם בקרקע. אבל נטיעת אגוז, שהאיסור הוא באילן וההיתר הוא בקרקע - אסור.<BR/>
בטעם הדבר שאסרו גידולי ערלה יותר מאשר גידולי טבל ומעשרות, ביארו התוספות (ד"ה שאם נטע) שכיון שערלה אסור גם בהנאה, החמירו גם בגידולין, אבל טבל ומעשרות שאינם אסורים אלא באכילה לא החמירו בגידולין.
ובטעם הדבר שאסרו גידולי ערלה יותר מאשר גידולי טבל ומעשרות, ביארו התוספות (ד"ה שאם נטע) שכיון שערלה אסור גם בהנאה, החמירו גם בגידולין, אבל טבל ומעשרות שאינם אסורים אלא באכילה לא החמירו בגידולין.


עוד הקשו התוספות על מה שדימה רש"י ההברכה המוזכרת כאן לדין ילדה שסיבכה בזקנה, שהרי שם כולם מודים שמותר, ואין זה שייך לדין זה וזה גורם, אלא שהילדה מתבטלת לגמרי בזקנה, וכן הוא הלשון 'בטלה'.
עוד הקשו התוספות על מה שדימה רש"י ההברכה המוזכרת כאן לדין ילדה שסיבכה בזקנה, שהרי שם כולם מודים שמותר, ואין זה שייך לדין זה וזה גורם, אלא שהילדה מתבטלת לגמרי בזקנה, וכן הוא הלשון 'בטלה'.