הבדלים בין גרסאות בדף "זה וזה גורם"

זה וזה גורם (עריכה)

גרסה מ־22:33, 15 בינואר 2019

הוסרו 20 בתים , 22:33, 15 בינואר 2019

מ

←‏שיטת התוספות

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,780

עריכות

@@ שורה 63: / שורה 63: @@
 ב'''חידושי הרא"ה''' (מח ב) נראה שהסכים לדברי התוספות, שדווקא אם נטע ואחר כך הבריך והברכיב מותר.
-גם ב'''תוספות רבנו יהודה מבריניא''' (מח ב ד"ה ואין נוטעין) מסכים לשיטת תוספות דלא חשיב הכא זה וזה גורם כיון שהם משני עניינים. ונצרך ליישב את הקושיה אם כן מהו 'מודה ר' יוסי', שמשמע שרבנן מקלים יותר ממנו? וכתב ליישב שכיון שהאגוז כלה בקרקע לא הוי אלא עפרא בעלמא ומותר (כעין דברי הרמב"ן בשם הירושלמי), ולכן סוברים חכמים שמותר אפילו לכתחילה לנטוע אגוז של ערלה. ובסוף דבריו כתב בשם רבו שלרבנן אמנם אסור לכתחילה מפני שפירות ערלה דינם שריפה, אבל מותר בדיעבד, ואילו לר' יוסי אסור אפילו בדיעבד להינות מנטיעות אגוז של ערלה מפני שהוא פרי, ואין כאן דין זה וזה גורם.
+גם ב'''תוספות רבנו יהודה מבריניא''' (מח ב ד"ה ואין נוטעין) מסכים לשיטת תוספות דלא חשיב הכא זה וזה גורם כיון שהם משני עניינים. ולגבי הקושיה אם כן מהו 'מודה ר' יוסי', שמשמע שרבנן מקלים יותר ממנו, כתב ליישב שכיון שהאגוז כלה בקרקע לא הוי אלא עפרא בעלמא ומותר (כעין דברי הרמב"ן בשם הירושלמי), ולכן סוברים חכמים שמותר אפילו לכתחילה לנטוע אגוז של ערלה. בסוף דבריו כתב בשם רבו שלרבנן אמנם אסור לכתחילה מפני שפירות ערלה דינם שריפה, אבל מותר בדיעבד, ואילו לר' יוסי אסור אפילו בדיעבד להינות מנטיעות אגוז של ערלה מפני שהוא פרי, ואין כאן דין זה וזה גורם.
 <BR/>גם ב'''תוספות רבנו יהודה מפאריש''' (מח ב ד"ה ואין נוטעין) הסכים שלרבנן אסור לכתחילה לנטוע אגוז של ערלה ומותר בדיעבד, אלא שר' יוסי אוסר אף בדיעבד. וכן כתב ה'''תוספות רא"ש''' (ד"ה ואין נוטעין). ואף שר' יוסי אמר 'אין נוטעין' לכתחילה, מ"מ זהו דווקא בייחור, אבל באגוז עצמו אסור אף בדיעבד. ובטעם הדבר שמתירים חכמים בדיעבד גידולי ערלה, כתב התוספות רא"ש, שהכתוב לא אסר אלא את הפרי עצמו ולא את הגדל ממנו, אמנם ר' יוסי אסר אף בדיעבד מפני שיש בה איסור הנאה וחמור משאר גידולים של איסור אכילה. אבל רבנן לא גזרו אף בדיעבד, לפי שהחשש שמא ישהו הפירות כדי לזורעם אינו שכיח באילנות, שהרי יכול לעשות כן בפירות אחרים שאינם של ערלה.