9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זה וזה גורם"
אין תקציר עריכה
| שורה 84: | שורה 84: | ||
ה'''ריטב"א''' (מט א ד"ה אלא) חלק על הרמב"ן וכתב שודאי כוונת הגמרא שאמרה שלדבריהם דרבנן קאמר ר' יוסי, הכוונה למשנתינו ולא למשנת עצים או שוחק וזורה לרוח. ואף שבתחילת הסוגיה סברה הגמרא בדעת רבנן שקרקע וצל הם שני דברים ולא חשיב זה וזה גורם, מ"מ כעת למסקנה חזרה בה. ולכן להלכה מותר לזרוע לכתחילה בין בימות החמה ובין בימות הגשמים. | ה'''ריטב"א''' (מט א ד"ה אלא) חלק על הרמב"ן וכתב שודאי כוונת הגמרא שאמרה שלדבריהם דרבנן קאמר ר' יוסי, הכוונה למשנתינו ולא למשנת עצים או שוחק וזורה לרוח. ואף שבתחילת הסוגיה סברה הגמרא בדעת רבנן שקרקע וצל הם שני דברים ולא חשיב זה וזה גורם, מ"מ כעת למסקנה חזרה בה. ולכן להלכה מותר לזרוע לכתחילה בין בימות החמה ובין בימות הגשמים. | ||
<BR/>כן פסק גם ה'''רמב"ם''' (עבודה זרה ז יד). | <BR/>כן פסק גם ה'''רמב"ם''' (עבודה זרה ז יד). | ||
ב'''חידושי הרא"ה''' (מט א ד"ה ההיא גינתא) פסק גם כן שמותר לזרוע בין בימות החמה ובין בימות הגשמים, אלא שהוסיף בזה טעם משום דכיון שאין כאן דבר בעין, ואין צלה דבר הניכר, אלא לפעמים ישנו ולפעמים אינו, ואפילו אם ישנו לעולם, לאו דבר הניכר הוא, והוי נמי דבר דלית ביה מששא. ואף נמיה, קודם שנעשתה זבל אינו מועילה, ולאחר שנעשתה זבל, הרי מעורבת היא עם הקרקע ולא מינכרא, והרי היא דבר שבא ממילא לבסוף, הוה ליה ירק זה וזה גורם, ולהכי מותר לזרוע תחתיה ירקות בין בימות החמה בין בימות הגשמים. | |||
== לכתחילה או בדיעבד == | == לכתחילה או בדיעבד == | ||
| שורה 95: | שורה 97: | ||
== בגדר זה וזה גורם == | == בגדר זה וזה גורם == | ||
=== שהאיסור אינו בעין === | |||
ב'''תוספות רבנו יהודה מפאריש''' (מח ב ד"ה ורבנן סברי) הקשה מה שייך כאן זה וזה גורם, והרי הנבייה שנושרת ונעשית זבל היא בעין, והרי זה כתערובת איסור והיתר יחד? ואינו נחשב זה וזה גורם אלא כאשר האיסור אינו בעין ואינו נהנה מהאיסור עצמו, כגון הנאה מהירקות שגדלו מזבל של איסור או הנאה מפרה שנתפטמה מכרשיני עבודה זרה, אבל כאן הרי האיסור בעין והוא נהנה מן הזבל בשעת זריעה?<BR/> | ב'''תוספות רבנו יהודה מפאריש''' (מח ב ד"ה ורבנן סברי) הקשה מה שייך כאן זה וזה גורם, והרי הנבייה שנושרת ונעשית זבל היא בעין, והרי זה כתערובת איסור והיתר יחד? ואינו נחשב זה וזה גורם אלא כאשר האיסור אינו בעין ואינו נהנה מהאיסור עצמו, כגון הנאה מהירקות שגדלו מזבל של איסור או הנאה מפרה שנתפטמה מכרשיני עבודה זרה, אבל כאן הרי האיסור בעין והוא נהנה מן הזבל בשעת זריעה?<BR/> | ||
ותירץ, שגם זבל הנבייה אינו בעין ונתבטל בקרקע, ועוד שגם בלא זבל הנבייה היה מזדבל מהגשם. | ותירץ, שגם זבל הנבייה אינו בעין ונתבטל בקרקע, ועוד שגם בלא זבל הנבייה היה מזדבל מהגשם.<BR/> | ||
גם ב'''תוספות ר' יהודה מבירינא''' (מט א ד"ה שדה) כתב דברים דומים, שאם הזבל הוא בעין אסור לזרוע ירקות לכתחילה. אמנם אם כבר גדלו הזרעים, יש כאן זה וזה גורם ומותר. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||