9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זה וזה גורם"
אין תקציר עריכה
| שורה 53: | שורה 53: | ||
<BR/>מדברי הראב"ד יוצא שמודה הוא לדברי רש"י שלפי ר' יוסי נטיעות ערלה מותרות בדיעבד לאחר ג' שנים, אלא שלא על זה אמרה הברייתא 'מודה ר' יוסי'. לגבי הברכה והרכבה שלדברי חכמים מותר לכתחילה, על זה נאמר שר' יוסי מודה בדיעבד.<BR/> | <BR/>מדברי הראב"ד יוצא שמודה הוא לדברי רש"י שלפי ר' יוסי נטיעות ערלה מותרות בדיעבד לאחר ג' שנים, אלא שלא על זה אמרה הברייתא 'מודה ר' יוסי'. לגבי הברכה והרכבה שלדברי חכמים מותר לכתחילה, על זה נאמר שר' יוסי מודה בדיעבד.<BR/> | ||
עוד הוסיף הרמב"ן שמצא בירושלמי שלחכמים מותר בדיעבד אף באגוז עצמו, משום שהוא כלה בארץ עד שלא יצמח. וכתב על זה הרמב"ן שהוא טעם יפה. | עוד הוסיף הרמב"ן שמצא בירושלמי שלחכמים מותר בדיעבד אף באגוז עצמו, משום שהוא כלה בארץ עד שלא יצמח. וכתב על זה הרמב"ן שהוא טעם יפה. | ||
ב'''תוספות רי"ד''' (מח ב ד"ה פיסקא ר' יוסי) כתב שבאמת דברי רב יהודה אמר שמואל שר' יוסי מודה שמותר בדיעבד מתייחס רק לכפניות של ערלה, ולא לאגוז עצמו, וכפי שעולה מדברי הראב"ד הנ"ל. | |||
==== שיטת התוספות ==== | ==== שיטת התוספות ==== | ||
'''תוספות''' (מט א ד"ה שאם נטע והבריך) דחה דברי רש"י וכתב שאין להתיר גידולי ערלה אפילו בדיעבד, ולא שייך כאן זה וזה גורם, שכאשר האיסור הוא בפרי וההיתר הוא בקרקע, אין זה נקרא זה וזה גורם לפי שאין שניהם בענין אחד. רק כאשר האיסור וההיתר הם בענין אחד, כגון הברכת איסור והברכת היתר, או זבל נבייה וקרקע נחשב הדבר לזה וזה גורם, לפי ששניהם באילן או שניהם בקרקע. אבל נטיעת אגוז, שהאיסור הוא באילן וההיתר הוא בקרקע - אסור.<BR/> | '''תוספות''' (מט א ד"ה שאם נטע והבריך) דחה דברי רש"י וכתב שאין להתיר גידולי ערלה אפילו בדיעבד, ולא שייך כאן זה וזה גורם, שכאשר האיסור הוא בפרי וההיתר הוא בקרקע, אין זה נקרא זה וזה גורם לפי שאין שניהם בענין אחד. רק כאשר האיסור וההיתר הם בענין אחד, כגון הברכת איסור והברכת היתר, או זבל נבייה וקרקע נחשב הדבר לזה וזה גורם, לפי ששניהם באילן או שניהם בקרקע. אבל נטיעת אגוז, שהאיסור הוא באילן וההיתר הוא בקרקע - אסור, וכן כתב ה'''תוספות רא"ש''' (ד"ה שאם נטע).<BR/> | ||
ובטעם הדבר שאסרו גידולי ערלה יותר מאשר גידולי טבל ומעשרות, ביארו התוספות (ד"ה שאם נטע) שכיון שערלה אסורה גם בהנאה, החמירו גם בגידולין, אבל טבל ומעשרות שאינם אסורים אלא באכילה לא החמירו בגידולין. | ובטעם הדבר שאסרו גידולי ערלה יותר מאשר גידולי טבל ומעשרות, ביארו התוספות (ד"ה שאם נטע) שכיון שערלה אסורה גם בהנאה, החמירו גם בגידולין, אבל טבל ומעשרות שאינם אסורים אלא באכילה לא החמירו בגידולין.<BR/> | ||
ב'''חידושי הרא"ה''' (מח ב) נראה שהסכים לדברי התוספות, שדווקא אם נטע ואחר כך הבריך והברכיב מותר. | |||
גם ב'''תוספות רבנו יהודה מבריניא''' (מח ב ד"ה ואין נוטעין) מסכים לשיטת תוספות דלא חשיב הכא זה וזה גורם כיון שהם משני עניינים. ונצרך ליישב את הקושיה אם כן מהו 'מודה ר' יוסי', שמשמע שרבנן מקלים יותר ממנו? וכתב ליישב שכיון שהאגוז כלה בקרקע לא הוי אלא עפרא בעלמא ומותר (כעין דברי הרמב"ן בשם הירושלמי), ולכן סוברים חכמים שמותר אפילו לכתחילה לנטוע אגוז של ערלה. ובסוף דבריו כתב בשם רבו שלרבנן אמנם אסור לכתחילה מפני שפירות ערלה דינם שריפה, אבל מותר בדיעבד, ואילו לר' יוסי אסור אפילו בדיעבד להינות מנטיעות אגוז של ערלה מפני שהוא פרי, ואין כאן דין זה וזה גורם. | גם ב'''תוספות רבנו יהודה מבריניא''' (מח ב ד"ה ואין נוטעין) מסכים לשיטת תוספות דלא חשיב הכא זה וזה גורם כיון שהם משני עניינים. ונצרך ליישב את הקושיה אם כן מהו 'מודה ר' יוסי', שמשמע שרבנן מקלים יותר ממנו? וכתב ליישב שכיון שהאגוז כלה בקרקע לא הוי אלא עפרא בעלמא ומותר (כעין דברי הרמב"ן בשם הירושלמי), ולכן סוברים חכמים שמותר אפילו לכתחילה לנטוע אגוז של ערלה. ובסוף דבריו כתב בשם רבו שלרבנן אמנם אסור לכתחילה מפני שפירות ערלה דינם שריפה, אבל מותר בדיעבד, ואילו לר' יוסי אסור אפילו בדיעבד להינות מנטיעות אגוז של ערלה מפני שהוא פרי, ואין כאן דין זה וזה גורם. | ||
<BR/>גם ב'''תוספות רבנו יהודה מפאריש''' (מח ב ד"ה ואין נוטעין) הסכים | <BR/>גם ב'''תוספות רבנו יהודה מפאריש''' (מח ב ד"ה ואין נוטעין) הסכים שלרבנן אסור לכתחילה לנטוע אגוז של ערלה ומותר בדיעבד, אלא שר' יוסי אוסר אף בדיעבד. וכן כתב ה'''תוספות רא"ש''' (ד"ה ואין נוטעין). ואף שר' יוסי אמר 'אין נוטעין' לכתחילה, מ"מ זהו דווקא בייחור, אבל באגוז עצמו אסור אף בדיעבד. ובטעם הדבר שמתירים חכמים בדיעבד גידולי ערלה, כתב התוספות רא"ש, שהכתוב לא אסר אלא את הפרי עצמו ולא את הגדל ממנו, אמנם ר' יוסי אסר אף בדיעבד מפני שיש בה איסור הנאה וחמור משאר גידולים של איסור אכילה. אבל רבנן לא גזרו אף בדיעבד, לפי שהחשש שמא ישהו הפירות כדי לזורעם אינו שכיח באילנות, שהרי יכול לעשות כן בפירות אחרים שאינם של ערלה. | ||
==== הריטב"א ==== | ==== הריטב"א ==== | ||
ה'''ריטב"א''' (מח ב ד"ה מודה) הביא בתחילה דברי רש"י והקושיות עליו. ולאחר מכן הביא דברי התוספות שסוברים שאגוז של ערלה גידוליו אסורים אפילו בדיעבד אלא אם כן הבריך או הרכיב. אבל דחה את דבריהם שיש כאן שני עניינים נפרדים ולכן לא הוי זה וזה גורם, אלא כיון שהאגוז שהוא הזרע עומד בקרקע ומשניהם יוצא הצמח, אין לך זה וזה גורם גדול מזה.<BR/> | ה'''ריטב"א''' (מח ב ד"ה מודה) הביא בתחילה דברי רש"י והקושיות עליו. ולאחר מכן הביא דברי התוספות שסוברים שאגוז של ערלה גידוליו אסורים אפילו בדיעבד אלא אם כן הבריך או הרכיב. אבל דחה את דבריהם שיש כאן שני עניינים נפרדים ולכן לא הוי זה וזה גורם, אלא כיון שהאגוז שהוא הזרע עומד בקרקע ומשניהם יוצא הצמח, אין לך זה וזה גורם גדול מזה.<BR/> | ||
| שורה 70: | שורה 74: | ||
ה'''רי"ף''' (כא א) הביא דברי הגמרא ומסקנתה שר' יוסי לדבריהם דרבנן קאמר, כלומר לפי שיטתם שזה וזה גורם אסור היה להם לאסור אף בימות הגשמים מפני הנבייה, אבל לשיטת ר' יוסי זה וזה גורם מותר, וכן הלכה. וכן העתיק ה'''רא"ש''' (ג ח).<BR/> | ה'''רי"ף''' (כא א) הביא דברי הגמרא ומסקנתה שר' יוסי לדבריהם דרבנן קאמר, כלומר לפי שיטתם שזה וזה גורם אסור היה להם לאסור אף בימות הגשמים מפני הנבייה, אבל לשיטת ר' יוסי זה וזה גורם מותר, וכן הלכה. וכן העתיק ה'''רא"ש''' (ג ח).<BR/> | ||
גם '''רש"י''' כתב שהלכה כר' יוסי שזה וזה גורם מותר, ולכן מותר לזרוע ירקות אף בימות החמה. וכן כתב ה'''אור זרוע''' (ד עבודה זרה רד), והוסיף בשם '''רבנו שמואל''' שהלכה כן בין בעבודה זרה ובין בשאר דברים, ואפילו אם האיסור רבה על ההיתר. | גם '''רש"י''' כתב שהלכה כר' יוסי שזה וזה גורם מותר, ולכן מותר לזרוע ירקות אף בימות החמה. וכן כתב ה'''אור זרוע''' (ד עבודה זרה רד), והוסיף בשם '''רבנו שמואל''' שהלכה כן בין בעבודה זרה ובין בשאר דברים, ואפילו אם האיסור רבה על ההיתר. | ||
ה'''מאירי''' (מח ב ד"ה אמר המאירי וזורעין לכתחילה) כתב שהלכה כר' יוסי דווקא בדיעבד, אבל לכתחילה אסור בימות החמה, מטעם שמה שמשביח בנבייה פוגם בצל, ומותר רק ביעבד משום זה וזה גורם. אמנם בימות הגשמים מותר אף לכתחילה לזרוע. אמנם הביא שיש אומרים שדין זריעת הירקות כולה כדין דיעבד (וכמו שיתבאר להלן), והוסיף שיש אוסרים לכתחילה אף בימות הגשמים. | |||
דעת ה'''רמב"ן''' דעה ייחודית היא לענין ההלכה, שהוא סובר שיש לאסור לכתחילה אף בימות הגשמים, ואילו בימות החמה יש לאסור גם בדיעבד, לפי שלא נאמר זה וזה גורם אלא בדבר אחד, כגון נבייה וקרקע או עצי איסור ועצי היתר שהוסקו בתנור וכד', אבל זריעה בקרקע היתר והנאה מצל האשרה שני עניינים הם. | |||
== לכתחילה או בדיעבד == | == לכתחילה או בדיעבד == | ||
| שורה 75: | שורה 83: | ||
והשיב הרמב"ן שקושיא מעיקרא ליתא, שכן לזרוע אגוז של ערלה באמת ראוי לגזור לכתחילה ומותר בדיעבד משום זה וזה גורם, אבל במשנה הוא לא זורע את האיסור אלא יש כאן הנאה ממילא מהאשרה, והוא לא נטע על דעת אותה הנאה, ולכן לא נחשב הדבר ללכתחילה ואין ראוי לגזור. <BR/> | והשיב הרמב"ן שקושיא מעיקרא ליתא, שכן לזרוע אגוז של ערלה באמת ראוי לגזור לכתחילה ומותר בדיעבד משום זה וזה גורם, אבל במשנה הוא לא זורע את האיסור אלא יש כאן הנאה ממילא מהאשרה, והוא לא נטע על דעת אותה הנאה, ולכן לא נחשב הדבר ללכתחילה ואין ראוי לגזור. <BR/> | ||
כן כתבו גם ה'''ריטב"א''' (מח ב ד"ה גמרא למימרא) וה'''ר"ן'''.<BR/> | כן כתבו גם ה'''ריטב"א''' (מח ב ד"ה גמרא למימרא) וה'''ר"ן'''.<BR/> | ||
תירוץ אחר כתב '''ר' יהודה מבירינא''' (מח ב ד"ה ורבנן סברי), שזריעת ירקות גם היא נחשבת דיעבד, מפני שנשירת הנבייה לא בהכרח תשביח את הירקות. | תירוץ אחר כתב '''ר' יהודה מבירינא''' (מח ב ד"ה ורבנן סברי), שזריעת ירקות גם היא נחשבת דיעבד, מפני שנשירת הנבייה לא בהכרח תשביח את הירקות.<BR/> | ||
ה'''מאירי''' כתב (מח ב ד"ה אמר המאירי זורעין תחתיה) שכיון שאין הוא מתכוין לזרוע תחת האשרה אלא שזורע את שדהו שהאשרה נוטה לתוכו והזרע מתפזר במקרה תחת האשרה, כעין דיעבד הוא.<BR/> | |||
ב'''תוספות רא"ש''' (מח ב ד"ה ורבנן) כתב לתרץ שזבל הנבייה אינו בעין וכבר נתבטל בקרקע, והירקות ניזונים מזבל עבודה זרה שנתערב מזבל הגשם, ואף שהוא זורע לכתחילה ויודע שתיפול הנבייה, הרי זה ממכניס בהמתו לחצר על מנת שתתפטם מכרשיני היתר וכרשיני עבודה זרה המעורבים יחד. עוד כתב שהנבייה עצמה שנושרת על הזרעים אינה טובה כשהיא לבדה, אבל כשהיא מתייבשת ומתערבת עם העפר היא מדשנת את הירקות.<BR/> | |||
'''תוספות רי"ד''' (מח ב יח) כתב לתרץ שלא חשיב הכא לכתחילה, שאף שהוא נוטע לכתילה, מ"מ הנבייה נושרת מאליה. | |||
== בגדר זה וזה גורם == | == בגדר זה וזה גורם == | ||