9,779
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זה וזה גורם"
אין תקציר עריכה
| שורה 10: | שורה 10: | ||
== סוגית הגמרא == | == סוגית הגמרא == | ||
=== סתירה בדברי ר' יוסי ורבנן === | === סתירה בדברי ר' יוסי ורבנן === | ||
ה'''גמרא''' (עבודה זרה מח ב) מבינה שמחלוקת ר' יוסי וחכמים היא בשאלה האם זה וזה גורם מותר או אסור, כלומר כיון שהעלים מזבלים את הירקות וזהו איסור, ובנוסף הירקות צומחות מקרקע של היתר, הרי שיש כאן שני דברים שגורמים לירקות לגדול. ובזה דעת ר' יוסי שזה וזה גורם אסור, ואילו לדעת חכמים זה וזה גורם מותר.<BR/> | ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=48b&format=pdf (עבודה זרה מח ב)] מבינה שמחלוקת ר' יוסי וחכמים היא בשאלה האם זה וזה גורם מותר או אסור, כלומר כיון שהעלים מזבלים את הירקות וזהו איסור, ובנוסף הירקות צומחות מקרקע של היתר, הרי שיש כאן שני דברים שגורמים לירקות לגדול. ובזה דעת ר' יוסי שזה וזה גורם אסור, ואילו לדעת חכמים זה וזה גורם מותר.<BR/> | ||
על זה מקשה הגמרא שהרי לכאורה מצאנו משנה שרואים בה דבר הפוך, שלר' יוסי זה וזה גורם מותר ואילו לחכמים אסור, שכן שנינו לעיל (עבודה זרה ג ג) שהמוצא צורות של עבודה זרה לדעת ר' יוסי צריך לשחקם ולזרותם לרוח או להשליך לים. אך חכמים שם חולקים עליו ואומרים לו שאם כן יש לו עדיין הנאה מהעבודה זרה, שהרי הרוח תפזר אותם על השדה ויועיל לגידולים. יוצא מכאן שדווקא ר' יוסי מתיר זה וזה גורם ואילו חכמים הם שאוסרים.<BR/> | על זה מקשה הגמרא שהרי לכאורה מצאנו משנה שרואים בה דבר הפוך, שלר' יוסי זה וזה גורם מותר ואילו לחכמים אסור, שכן שנינו לעיל (עבודה זרה ג ג) שהמוצא צורות של עבודה זרה לדעת ר' יוסי צריך לשחקם ולזרותם לרוח או להשליך לים. אך חכמים שם חולקים עליו ואומרים לו שאם כן יש לו עדיין הנאה מהעבודה זרה, שהרי הרוח תפזר אותם על השדה ויועיל לגידולים. יוצא מכאן שדווקא ר' יוסי מתיר זה וזה גורם ואילו חכמים הם שאוסרים.<BR/> | ||
ואומרת הגמרא שאמנם היה אפשר ליישב את הסתירה אליבא דר' יוסי ולומר שיש הבדל בין היכא שהוא מאבד את העבודה זרה ומפזרה לרוח, לבין היכא שהוא זורע ירקות תחת האשרה שאין כאן השלכה של האיסור לאיבוד. אבל עדיין קשה אליבא דרבנן? | ואומרת הגמרא שאמנם היה אפשר ליישב את הסתירה אליבא דר' יוסי ולומר שיש הבדל בין היכא שהוא מאבד את העבודה זרה ומפזרה לרוח, לבין היכא שהוא זורע ירקות תחת האשרה שאין כאן השלכה של האיסור לאיבוד. אבל עדיין קשה אליבא דרבנן? | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
אך הגמרא דוחה זאת, לפי שגם לגבי עבודה זרה מצאנו ברייתא שאומרת במפורש ששדה שנזדבלה בזבל עבודת כוכבים תיזרע ופרה שנתפטמה בכרשיני עבודה זרה תשחט, כלומר שזה וזה גורם מותר אפילו בעבודה זרה. ואמנם יש ברייתא שסותרת זאת ואומרת שהשדה תבור והפרה תרזה, אך זוהי דעת רבנן שאוסרים זה וזה גורם בעבודה זרה. | אך הגמרא דוחה זאת, לפי שגם לגבי עבודה זרה מצאנו ברייתא שאומרת במפורש ששדה שנזדבלה בזבל עבודת כוכבים תיזרע ופרה שנתפטמה בכרשיני עבודה זרה תשחט, כלומר שזה וזה גורם מותר אפילו בעבודה זרה. ואמנם יש ברייתא שסותרת זאת ואומרת שהשדה תבור והפרה תרזה, אך זוהי דעת רבנן שאוסרים זה וזה גורם בעבודה זרה. | ||
לבסוף מסיקה הגמרא שבאמת ר' יוסי סובר זה וזה גורם מותר וזה מוכח מהמשנה בערלה, ואפילו בעבודה זרה מתיר, וזה מוכח מהברייתא שמתיר שדה שנזדבלה בזבל עבודה זרה ופרה שנתפטמה בכרשיני עבודה זרה, ומה שבמשנה אסר לזרוע ירקות תחת עץ אשרה אפילו בימות הגשמים, באמת אינו סובר כך, אלא רק לדברי רבנן אמר כן. כלומר, לשיטתכם שאתם סוברים שזה וזה גורם אסור, יש לכם לאסור גם ירקות בימות הגשמים לפי שגם האשרה גורמת לגידול, בכך שמשירה זבל על הירקות. | לבסוף מסיקה הגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=49&format=pdf (מט א)] שבאמת ר' יוסי סובר זה וזה גורם מותר וזה מוכח מהמשנה בערלה, ואפילו בעבודה זרה מתיר, וזה מוכח מהברייתא שמתיר שדה שנזדבלה בזבל עבודה זרה ופרה שנתפטמה בכרשיני עבודה זרה, ומה שבמשנה אסר לזרוע ירקות תחת עץ אשרה אפילו בימות הגשמים, באמת אינו סובר כך, אלא רק לדברי רבנן אמר כן. כלומר, לשיטתכם שאתם סוברים שזה וזה גורם אסור, יש לכם לאסור גם ירקות בימות הגשמים לפי שגם האשרה גורמת לגידול, בכך שמשירה זבל על הירקות. | ||
<BR/>אמנם לדעת חכמים הדבר אינו אסור מהטעם שהוזכר לעיל, שהתועלת שיוצאת מנשירת העלים של העץ נפגמת בכך שהוא נותן צל על הירקות, כך שיוצא שאין תועלת לירקות מעץ האשרה, ולא הוי זה וזה גורם. | <BR/>אמנם לדעת חכמים הדבר אינו אסור מהטעם שהוזכר לעיל, שהתועלת שיוצאת מנשירת העלים של העץ נפגמת בכך שהוא נותן צל על הירקות, כך שיוצא שאין תועלת לירקות מעץ האשרה, ולא הוי זה וזה גורם. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
==== שיטת רש"י ==== | ==== שיטת רש"י ==== | ||
'''רש"י''' (מח ב ד"ה אם נטע) סובר שההיתר בדיעבד מתייחס גם לנטיעה עצמה, שאם עבר ונטע אגוז של ערלה והאילן גדל ונתן פירות, כיון שהפירות הללו הם בגרמא של איסור והיתר (האגוז והקרקע) מותר, דהוי זה וזה גורם. <BR/> | '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=48b&format=pdf (מח ב ד"ה אם נטע)] סובר שההיתר בדיעבד מתייחס גם לנטיעה עצמה, שאם עבר ונטע אגוז של ערלה והאילן גדל ונתן פירות, כיון שהפירות הללו הם בגרמא של איסור והיתר (האגוז והקרקע) מותר, דהוי זה וזה גורם. <BR/> | ||
ולהלן (מט א ד"ה והבריך) הביא גם את הפירוש האחר, שהנטיעה עצמה של אגוז הערלה אסורה, אבל אם הבריך או הרכיב נטיעה זו באילן של היתר מותר, אך דחה פירוש זה, שהרי דין זה וזה גורם קיים גם בלא ההרכבה וההברכה, שהרי גם באילן עצמו יש איסור שהוא פרי הערלה והיתר שהוא הקרקע. | ולהלן [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=49&format=pdf (מט א ד"ה והבריך)] הביא גם את הפירוש האחר, שהנטיעה עצמה של אגוז הערלה אסורה, אבל אם הבריך או הרכיב נטיעה זו באילן של היתר מותר, אך דחה פירוש זה, שהרי דין זה וזה גורם קיים גם בלא ההרכבה וההברכה, שהרי גם באילן עצמו יש איסור שהוא פרי הערלה והיתר שהוא הקרקע. | ||
מלבד זה בדיעבד מותר גם אם הבריך או הרכיב ענף של ערלה בענף של היתר או בקרקע, וכפי שמוזכר בברייתא, ודימה רש"י את הדבר ל[[ילדה שסיבכה בזקנה]] שקיימא לן שהילדה בטלה לגבי הזקנה. | מלבד זה בדיעבד מותר גם אם הבריך או הרכיב ענף של ערלה בענף של היתר או בקרקע, וכפי שמוזכר בברייתא, ודימה רש"י את הדבר ל[[ילדה שסיבכה בזקנה]] שקיימא לן שהילדה בטלה לגבי הזקנה. | ||