הבדלים בין גרסאות בדף "ויקיסוגיה:איך לבנות סוגיה"

אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הדף איך לבנות סוגיה, יעזור לכם לבנות את הסוגיה שלכם, לא מבחינה לשונית, וגם לא מצד היכולת לעבוד עם המערכת (יצירת תבניות, הערות שוליים וכד'), אלא רק מצד המבנה של הסוגיה עצמה. כלומר, איך להתחיל, מה לסכם ומה לא, איזה כותרות לתת וכו'.
הדף איך לבנות סוגיה, יעזור לכם לבנות את הסוגיה שלכם, לא מבחינה לשונית, וגם לא מצד היכולת לעבוד עם המערכת (יצירת תבניות, הערות שוליים וכד'), אלא רק מצד המבנה של הסוגיה עצמה. כלומר, איך להתחיל, מה לסכם ומה לא, איזה כותרות לתת וכו'.


== שלב ראשון ==
== שלב ראשון - שם הסוגיה ==
בשלב ראשון תבחרו לעצמכם סוגיה שאתם יודעים אותה טוב, שלמדתם אותה כמו שצריך. לאו דווקא שהקפתם את כל המקורות ועשיתם עליה עבודת ממחקר, אבל שלמדתם אותה מהגמרא, רש"י, תוס' וכו' בצורה מסודרת עד ההלכה, והיא יושבת לכם בראש כמו שצריך.
בשלב ראשון תבחרו לעצמכם סוגיה שאתם יודעים אותה טוב, שלמדתם אותה כמו שצריך. לאו דווקא שהקפתם את כל המקורות ועשיתם עליה עבודת ממחקר, אבל שלמדתם אותה מהגמרא, רש"י, תוס' וכו' בצורה מסודרת עד ההלכה, והיא יושבת לכם בראש כמו שצריך.
<BR/>אחרי שבחרתם את הסוגיה, תנו לה ששם ממצה וקולע לעצם העניין. בשורה הראשונה של הדף כתבו במשפט או שניים על מה הולכת לדבר הסוגיה.
<BR/>אחרי שבחרתם את הסוגיה, תנו לה ששם ממצה וקולע לעצם העניין. בשורה הראשונה של הדף כתבו במשפט או שניים על מה הולכת לדבר הסוגיה.


== שלב שני ==
== שלב שני - קהל היעד ==
לפני שאתם מתחילים לכתוב תחשבו על קהל היעד שלכם.  
לפני שאתם מתחילים לכתוב תחשבו על קהל היעד שלכם.  
<BR/>אתם לא כותבים מאמר לקובץ תורני, ולא תשובה הלכתית לשואל. אתם כותבים '''מאגר מידע''' לשלושה קהלים עיקריים:
<BR/>אתם לא כותבים מאמר לקובץ תורני, ולא תשובה הלכתית לשואל. אתם כותבים '''מאגר מידע''' לשלושה קהלים עיקריים:
שורה 14: שורה 14:
* ענייניות - "מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, לקצר אינו רשאי להאריך". כל מידע, כל מקור, שאתם מציגים כתבו אותו בתמציתיות, לפי מה שנצרך לקהל ולא מעבר לכך. סכמו אותו במילים שלכם (הימנעו מציטוטים במדת האפשר), על מנת שהקורא יבין בקריאה ראשונה מה אומרת הגמרא (או כל מקור אחר).
* ענייניות - "מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, לקצר אינו רשאי להאריך". כל מידע, כל מקור, שאתם מציגים כתבו אותו בתמציתיות, לפי מה שנצרך לקהל ולא מעבר לכך. סכמו אותו במילים שלכם (הימנעו מציטוטים במדת האפשר), על מנת שהקורא יבין בקריאה ראשונה מה אומרת הגמרא (או כל מקור אחר).
* אובייקטיביות - השתדלו להציג את המידע כפי שהוא, מבלי להיות מוטה לכיוון מסויים של ההבנה שלו, גם אם אתם בטוחים שזו ההבנה הנכונה. לפעמים כאשר יש מחלוקות בין המפרשים איך להבין את הגמרא, זה הופך להיות משימה לא פשוטה, להציג את הגמרא בלשון תמציתית ועדיין להשאיר מקום לשתי ההבנות השונות.
* אובייקטיביות - השתדלו להציג את המידע כפי שהוא, מבלי להיות מוטה לכיוון מסויים של ההבנה שלו, גם אם אתם בטוחים שזו ההבנה הנכונה. לפעמים כאשר יש מחלוקות בין המפרשים איך להבין את הגמרא, זה הופך להיות משימה לא פשוטה, להציג את הגמרא בלשון תמציתית ועדיין להשאיר מקום לשתי ההבנות השונות.
== שלב שלישי - סדר ומבנה ==
כעת אתם מתחילים לכתוב. הסדר הנכון לבניית הסוגיה הוא סדר כרונולוגי, כלומר מהמקורות הקדמונים יותר, למקורות החדשים, לפי השתשלשלות טבעית. ממילא התוכן הראשון שתכתבו יהיה בדרך כלל הגמרא או המשנה (אלא אם כן זה סוגיה שאין לה מקור בתלמודים, כמו למשל [[ברכת הדלקת נר שבת]]).
<BR/>יחד עם זה, ישנם לא מעט פעמים שיש צורך לחרוג מן הסדר ולהביא אחרונים בשלב הגמרא, או ראשונים מאוחרים לפני ראשונים מוקדמים. למשל כאשר יש נקודה מסויימת בהבנת הגמרא שביארו אותה רק האחרונים, בהחלט יש לשקול בחיוב להביא אותה כבר בשלב הגמרא. אך עם זאת, יש לתת את הדעת שלא לאבד את המבנה העיקרי שהוא ההשתלשלות הכרונולוגית, שהיא הטבעית ביותר להתפתחות של הסוגיה.
<BR/>הכוונה לאפוקי כל מיני סגנונות כתיבה שחוקרים חקירה מסויימת בגמרא, שעמדו עליה האחרונים, ומתוך כך יוצאים לבאר את מחלוקות הראשונים או האמוראים וכד'. בהקשר של ויקיסוגיה זו לא צורה נכונה, אלא יש להביא את הדברים כשלעצמם, באמוראים, בראשונים, ולאחר מכן תחת כותרת אחרת להביא את הביאורים של האחרונים.
== שלב רביעי = רמב"ם ושלחן ערוך ==
את הספרות התורנית ניתן לחלק לשלושה חלקים עיקריים:
*ספרות התלמוד - המבוססת על האמור במשניות ובתלמודים (אם כי ניתן גם אותה לחלק לשלוש - משניות, בבלי וירושלמי).
*ספרות הרמב"ם - המבוססת על ספר משנה תורה לרמב"ם.
*ספרות השלחן ערוך - המבוססת על סדר ארבעת חלקי שולחן ערוך.
הרבה פעמים בסיכום הסוגיה ייווצר קושי לאחד את כל החלקים הללו בדף אחד, ויכול להיות שהיה קל יותר להציג סוגיה רק עד השלחן ערוך, ואת שו"ע ונו"כ בנפרד, והרמב"ם ונו"כ בנפרד.
<BR/>במקרה שלנו אנחנו נשאף לחבר את הכל יחד, אבל בהחלט זה אומר שבהרבה מאוד סוגיות, שיטת הרמב"ם תתפוס כותרת לעצמה, וכן שיטת ההלכה והשו"ע כותרת לעצמה.