הבדלים בין גרסאות בדף "התקדשי לי במנה ונתן לה דינר"

התקדשי לי במנה ונתן לה דינר (עריכה)

גרסה מ־13:15, 1 במאי 2018

נוספו 1,819 בתים , 13:15, 1 במאי 2018

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,780

עריכות

@@ שורה 72: / שורה 72: @@
 <BR/>ה'''חלקת מחוקק''' (יג) חלק על הרמ"א בזה, וסובר שדעת השו"ע (שהיא דעת הרמב"ם) היא לפסוק כתירוץ ראשון בגמרא ודלא כרב אשי, וכמו שכתב המגיד משנה, והיינו שכל החילוק הוא רק בין מנה סתם למנה זו.
-== דינר חסר או נמצא של נחושת או דינר רע ==
+== דינר חסר ==
-=== נתן לה מנה חסר דינר ===
 ה'''ברייתא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=20&daf=8&format=pdf (ח א)] אומרת שאם אמר לה 'התקשי לי במנה זו', אבל נמצא שדינר אחד חסר או שדינר אחד היה של נחושת - אינה מקודשת. ואם היה דינר רע, כלומר שאינו ניתן להוצאה אלא על ידי הדחק, אינה מקודשת.
@@ שורה 89: / שורה 88: @@
 <BR/>גם ה'''שלחן ערוך''' (אבן העזר כט ז) לא הזכיר להדיא ממחלוקת זו, ובעצם העתיק בזה לשון הרמב"ם. אמנם ה'''רמ"א''' הביא להדיא דברי הרא"ש ורמב"ן שה"ה אם חסר דינר שמקודשת, אך הוסיף שיש חולקים (הראב"ד והרשב"א).
-==== עד כמה מוגדר כסיפא לה מילתא למיתבעיה ====
+=== עד כמה מוגדר כסיפא לה מילתא למיתבעיה ===
 בספר '''טיב קידושין''' (כ) כתב להסתפק מהו גדר כסיפא לה מילתא למיתבעי, האם בשני דינרים כבר לא נאמר שמתביישת? ונשאר בצ"ע. והרב '''ערוך השלחן''' (לא) כתב דלאו דווקא אחד אלא הוא הדין יותר, כל שלא תתבייש הרבה לתובעו, וקשה להגביל השיעור. וציין לרש"י מז. ד"ה כסיפא שכתב 'דבר מועט'.
-==== נתן דינר והשלים צ"ט ונשאר חסר דינר אחרון ====
+=== נתן דינר והשלים צ"ט ונשאר חסר דינר אחרון ===
 בספר '''עצמות יוסף''' (ד"ה אמר ר' אלעזר) כתב להקשות על דברי הגמרא שמביאה הברייתא שאפילו בדינר האחרון יכולים לחזור, להקשות על ר' אלעזר שאמר מקודשת, ומאי קושיה דלמא דווקא בדינר האחרון יכול לחזור לפי שכסיפא לה מילתא למיתבעי? ותירץ שבברייתא משמע שאפילו בדינר האחרון יכול לחזור, וכל שכן בדינר ראשון וקשיא אדר' אלעזר.
 ובספר '''אבני מילואים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1807&st=&pgnum=96 (טז ד"ה ואינו)] כתב דמעיקרא לא קשיא, דאפילו אם בדינר האחשון יש חילוק, דדווקא כשנותן לה צ"ט בבת אחת וחסר דינר אמרינן דאינה מקודשת (לדעת הרשב"א והראב"ד), דדווקא בכה"ג כסיפא לה מילתא למיתבעיה, אבל אם נתן לה דינר אחד שקיי"ל שמקודשת וכר' אלעזר, ולאחר מכן השלים לה צ"ח, וחסר לו עוד דינר אחרון, בזה לכו"ע מקודשת, כיון שכבר חלו הקידושין בדינר הראשון, ולא שייך כסיפא לה מילתא. ובזה לא איירי הברייתא. כדברים אלו כתב גם בספר '''שמן המשחה''' על הרמב"ם (אישות ז יז).
@@ שורה 110: / שורה 109: @@
 ה'''רמ"א''' (כט ז) הזכיר שתי הדעות ולא הכריע.
+== נמצא דינר של נחושת או דינר רע ==
+ה'''תוספתא''' (קידושין ב י) אומרת שאם אמר לה התקדשי לי במנה זו, ונמצא דינר אחד רע, יחליף. כלומר, אין זה מונע את חלות הקידושין, אלא רק יחליף לה את הדינר. וכן מובא ב'''ברייתא''' בגמרא (ח א), ושם גם נוסף שאם היה דינר אחד של נחושת אינה מקודשת.
+<BR/>ה'''גמרא''' שם מבארת שאם האשה ראתה בשעת הקידושין שדינר אחד הוא של נחושת, הרי שסברה וקיבלה ומקודשת, והברייתא לא איירי אלא כגון שנתן לה בלילה, או שהיה הדינר נתון בין הדינרים ולא ראתה אותו בשעת הקידושין.
+<BR/>לגבי דינר רע מבארת הגמרא, שאם אי אפשר להשתמש בו כלל, הרי דינו כדינר של נחושת שאינה מקודשת. אך הברייתא מדברת שאפשר להוציאו על ידי הדחק, ולכן היא מקודשת אלא שעל כל פנים צריך להחליפו.
+ה'''רמב"ם''' (אישות ז יז) העתיק גמרא זו להלכה, דהיינו שבדינר של נחושת אינה מקודשת, ובדינר רע אם יכול להוציאו על ידי הדחק יחליפנו, ואם לאו אינה מקודשת.
+<BR/>ה'''ראב"ד''' למד בדברי הרמב"ם שכוונתו שאם לא החליפו אינה מקודשת. ולכן השיג וכתב שמהגמרא מבואר שמקודשת אע"פ שלא החליף אלא שצריך להחליף. אלא שברמב"ם ניתן להסביר שאין כוונתו 'אם לאו' היינו אם לא החליפו, אלא אם אינו יוצא אפילו על ידי הדחק. ובהכי עולים דבריו בקנה אחד עם דברי הגמרא.
 === מחילה ===