הבדלים בין גרסאות בדף "התקדשי לי במנה ונתן לה דינר"

שורה 57: שורה 57:
המפרשים טרחו ליישב דברי הרי"ף והרמב"ם, כמי הם פסקו בגמרא, שהרי זה לכאורה דלא כמאן. שאם כוונתם לפסוק כמו התירוץ הראשון של הגמרא, לא היה להם כלל להזכיר החילוק של 'מונה והולך' שזה רק רב אשי חידש בתירוצו. ואם כוונתם לפסוק כרב אשי על פי החילוק של 'מונה והולך', היה להם לכתוב זאת אפילו במנה סתם ולא רק במנה זו, שהרי רב אשי לא מקבל  את החילוק בין מנה סתם למה זו, אלא מחלק באופן אחר?
המפרשים טרחו ליישב דברי הרי"ף והרמב"ם, כמי הם פסקו בגמרא, שהרי זה לכאורה דלא כמאן. שאם כוונתם לפסוק כמו התירוץ הראשון של הגמרא, לא היה להם כלל להזכיר החילוק של 'מונה והולך' שזה רק רב אשי חידש בתירוצו. ואם כוונתם לפסוק כרב אשי על פי החילוק של 'מונה והולך', היה להם לכתוב זאת אפילו במנה סתם ולא רק במנה זו, שהרי רב אשי לא מקבל  את החילוק בין מנה סתם למה זו, אלא מחלק באופן אחר?


==== תירוצי הראשונים ====
ה'''מאירי''' (ח א ד"ה אף) כתב שבאמת יש טעות סופר ברי"ף שמה שכתוב 'מנה זה והיה מונה והולך' הם דברים זרים, וצריך לומר 'מנה זה או שהיה מונה והולך', ושכן העידו גדולי הדורות שנמצא בכתבי רי"ף מספרד.
ה'''מאירי''' (ח א ד"ה אף) כתב שבאמת יש טעות סופר ברי"ף שמה שכתוב 'מנה זה והיה מונה והולך' הם דברים זרים, וצריך לומר 'מנה זה או שהיה מונה והולך', ושכן העידו גדולי הדורות שנמצא בכתבי רי"ף מספרד.
<BR/>ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ד א ד"ה אמר ר' אלעזר) כתב שהרי'"ף פסק כתירוץ ראשון בגמרא ודלא כרב אשי, לפי שתירוץ זה הוא סתמא דגמרא. וכן כתב ה'''מגיד משנה''' (ז יז) בדעת הרמב"ם.
<BR/>ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ד א ד"ה אמר ר' אלעזר) כתב שהרי'"ף פסק כתירוץ ראשון בגמרא ודלא כרב אשי, לפי שתירוץ זה הוא סתמא דגמרא. וכן כתב ה'''מגיד משנה''' (ז יז) בדעת הרמב"ם.
<BR/>ב'''שיטה לא נודע למי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14808&st=&pgnum=13 (ד"ה רב אשי)] כתב ליישב דעת הרי"ף, שהוא סובר שבאמת גם במנה סתם והיה מונה והולך אינה מקודשת, וכתירוץ רב אשי, אלא איירי שהיה מונה והולך ושייר דינר אחרון שלא נתן לה, שאז אינה מקודשת. וסיים בצ"ע<ref>ובאמת אינו מובן, דבכה"ג גם במנה סתם אינה  קודשת, וכמ"ש לעיל. ואולי אפשר לומר שפסק מלמנות אחרי שהשלים מנה, והיה לו עוד דינר נוסף ביד שאותו לא נתן לה. וקמ"ל שכיון שאמר מנה זו (או מאה דינרים אלו כלשון הרמב"ם) אינה מקודשת כיון שלא נתן לה כל מה שיש לו ביד, אף שנתן לה מנה. מה שאין כן במנה סתם דבכה"ג מקודשת, כיון שקיבלה מנה. אך לא נראה כן מלשונו.</ref>.
<BR/>ב'''שיטה לא נודע למי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14808&st=&pgnum=13 (ד"ה רב אשי)] כתב ליישב דעת הרי"ף, שהוא סובר שבאמת גם במנה סתם והיה מונה והולך אינה מקודשת, וכתירוץ רב אשי, אלא איירי שהיה מונה והולך ושייר דינר אחרון שלא נתן לה, שאז אינה מקודשת. וסיים בצ"ע<ref>ובאמת אינו מובן, דבכה"ג גם במנה סתם אינה  קודשת, וכמ"ש לעיל. ואולי אפשר לומר שפסק מלמנות אחרי שהשלים מנה, והיה לו עוד דינר נוסף ביד שאותו לא נתן לה. וקמ"ל שכיון שאמר מנה זו (או מאה דינרים אלו כלשון הרמב"ם) אינה מקודשת כיון שלא נתן לה כל מה שיש לו ביד, אף שנתן לה מנה. מה שאין כן במנה סתם דבכה"ג מקודשת, כיון שקיבלה מנה. אך לא נראה כן מלשונו.</ref>.


ה'''גר"א''' (כז יט ד"ה והתחיל למנות) כתב שלא ייתכן שהרי"ף והרמב"ם פסקו כתירוץ ראשון שהרי הזכירו מונה והולך, ובמיוחד הרי"ף שכתב לשון 'והני מילי' וכו'. אלא הרי"ף והרמב"ם ס"ל כרב אשי, אך דווקא במנה זו אינה מקודשת במונה והולך לפי שדעתה על כולה, אבל במנה סתם אפילו מנה והלך מקודשת. וכן במנה זו ולא מנה והלך מקודשת, לפי שנותן לה כל מה שיש לו ביד. ובפשט הגמרא מבאר הגר"א שדברי רב אשי לא מתייחסים לקושיה על ר' אלעזר מהברייתא, אלא רק על נסיון הסיוע שהביאה הגמרא. כלומר רב אשי מקבל את החילוק של הגמרא בין מנה סתם למנה זו, רק מה שניסתה הגמרא לומר 'הכי נמי מסתברא' שגם הרישא איירי במנה זו, שאם לא כן אין טעם לשנות את הסיפא, על זה בא רב אשי ואמר שאין לומר כן, לפי שיש חילוק גדול בין הרישא לסיפא, שהרישא איירי במונה והולך ולכן אינה מקודשת, מה שאין כן הסיפא שלא איירי במונה והולך אלא רק בנמצא חסר ולכן דווקא במנה זו.
==== תירוץ הגר"א ====
ה'''גר"א''' (כז יט ד"ה והתחיל למנות) כתב שלא ייתכן שהרי"ף והרמב"ם פסקו כתירוץ ראשון שהרי הזכירו מונה והולך, ובמיוחד הרי"ף שכתב לשון 'והני מילי' וכו'. <BR/>
אלא לעולם הרי"ף והרמב"ם כרב אשי ס"ל, וכמו שכתבו להדיא דאיריי במונה והולך, אך דווקא באיכא תרתי - מנה זו ומונה והולך דאז דווקא אינה מקודשת לפי שדעתה על כולה. אבל במנה סתם אפילו מנה והלך מקודשת, וכן במנה זו ולא מנה והלך אלא נתן לה דינר מקודשת.  
<BR/>ובפשט הגמרא מבאר הגר"א שדברי רב אשי לא מתייחסים לקושיה על ר' אלעזר מהברייתא, אלא רק על נסיון הסיוע שהביאה הגמרא. כלומר רב אשי מקבל את החילוק של הגמרא בין מנה סתם למנה זו, רק מה שניסתה הגמרא לומר 'הכי נמי מסתברא' שגם הרישא איירי במנה זו, שאם לא כן אין טעם לשנות את הסיפא, והגמרא דחתה 'אי משום הא לא איריא תנא סיפא לגלויי רישא' כלומר שכל הברייתא איירי במנה זו, על זה בא רב אשי לחלוק ולומר שאין צורך לומר כן, לפי שגם אם נאמר שהרישא איירי במנה סתם, יש חילוק גדול בין הרישא לסיפא, שהרישא איירי במונה והולך ולכן אינה מקודשת, מה שאין כן הסיפא שלא איירי במונה והולך אלא רק בנמצא חסר ולכן במנה זו אינה מקודשת.


== דינר חסר או נמצא של נחושת או דינר רע ==
== דינר חסר או נמצא של נחושת או דינר רע ==