הבדלים בין גרסאות בדף "התקדשי לי במנה ונתן לה דינר"

אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
אדם שאמר לאשה 'התקדשי לי במנה' אבל לא נתן אלא רק חלק מהסכום, האם חלו הקידושין ובאילו תנאים.
אדם שאמר לאשה 'התקדשי לי במנה' אבל לא נתן אלא רק חלק מהסכום, האם חלו הקידושין ובאילו תנאים.
== סוגית הגמרא ==
== סוגית הגמרא ==
=== דברי ר' אלעזר והסתירה מהברייתא ===
=== דברי ר' אלעזר ===
ה'''גמרא''' (קידושין ח א) מביאה דברי ר' אלעזר שאדם האומר לאשה בפני שני עדים 'התקדשי לי במנה', אבל בפועל נותן לה רק דינר, הדין הוא שהאשה מקודשת (ואינה יכולה לחזור בה) אך בתנאי שהאיש ישלים את המנה, לפי שכלל נקוט בידינו ש'כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי', ולכן גם כאן הוי כאילו אמר לה 'התקדשי לי מעכשיו על מנת שאשלים לך אחר כך מנה', ובכך שקיבלה את הדינר, הרי שהסכימה לתנאי ולקידושין.
ה'''גמרא''' (קידושין ח א) מביאה דברי ר' אלעזר שאדם האומר לאשה בפני שני עדים 'התקדשי לי במנה', אבל בפועל נותן לה רק דינר, הדין הוא שהאשה מקודשת (ואינה יכולה לחזור בה) אך בתנאי שהאיש ישלים את המנה, לפי שכלל נקוט בידינו ש'כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי', ולכן גם כאן הוי כאילו אמר לה 'התקדשי לי מעכשיו על מנת שאשלים לך אחר כך מנה', ובכך שקיבלה את הדינר, הרי שהסכימה לתנאי ולקידושין.
לעומת מימרא זו, מביאה הגמרא '''ברייתא''' שבה כתוב, שאם אדם אמר לאשה "התקדשי לי במנה" והיה מונה את המטבעות ונותן לתוך ידה, כל זמן שלא השלים ונתן לה את המנה במלואו, אפילו בדינר האחרון, יכול כל אחד מהם, האיש או האשה, לחזור בו מן הקידושין. <BR/>
בסיפא של אותה ברייתא כתוב, שאם אמר לה "התקדשי לי במנה זו", ונמצא שהיה חסר דינר או שהיה אחד מן הדינרים של נחושת, אינה מקודשת. אך אם היה אחד מן הדינרים רע, הרי זו מקודשת ורק יחליף את הדינר.
<BR/>הגמרא מבינה שהרישא של הברייתא סותרת את דברי ר' אלעזר, שהרי כתוב שכל עוד לא נתן לה את כל המנה, אם אחד מהם רצה לחזור בו הרשות בידו, הרי שאין הקידושין חלים עד שתקבל את כל המנה. וזה  סותר דברי ר' אלעזר שאמר שהיא מקודשת מעכשיו אף שלא קיבלה הכל, ואינם יכולים לחזור בהם, רק שצריך הוא להשלים את המנה.


==== מדוע אין צורך בתנאי כפול ====
==== מדוע אין צורך בתנאי כפול ====
שורה 22: שורה 18:
<BR/>ובהמשך מביא המאירי (ד"ה ומכל מקום) שיש חולקים ומפרשים ש'ישלים' הכוונה אם ירצה, אך יכול לחזור בו וגם יקבל הדינר בחזרה. לא הקשתה הגמרא מן הברייתא אלא מן האשה, אך לא מן האיש.
<BR/>ובהמשך מביא המאירי (ד"ה ומכל מקום) שיש חולקים ומפרשים ש'ישלים' הכוונה אם ירצה, אך יכול לחזור בו וגם יקבל הדינר בחזרה. לא הקשתה הגמרא מן הברייתא אלא מן האשה, אך לא מן האיש.
<BR/>ודעתו של המאירי היא ממוצעת ביניהם, שאין האיש יכול לחזור בו מן הקידושין, אך גם אין האשה יכולה לכפותו, ויכול להתעכב ולתלות הדבר עד שיתקיים התנאי או עד שיבוא דבר שמונע ממנו לקיימו (כגון אם קצב שיתן תוך זמן מסויים ועבר הזמן).
<BR/>ודעתו של המאירי היא ממוצעת ביניהם, שאין האיש יכול לחזור בו מן הקידושין, אך גם אין האשה יכולה לכפותו, ויכול להתעכב ולתלות הדבר עד שיתקיים התנאי או עד שיבוא דבר שמונע ממנו לקיימו (כגון אם קצב שיתן תוך זמן מסויים ועבר הזמן).
=== הסתירה מהברייתא ===
לעומת המימרא של ר' אלעזר, מביאה הגמרא '''ברייתא''' שבה כתוב, שאם אדם אמר לאשה "התקדשי לי במנה" והיה מונה את המטבעות ונותן לתוך ידה, כל זמן שלא השלים ונתן לה את המנה במלואו, אפילו בדינר האחרון, יכול כל אחד מהם, האיש או האשה, לחזור בו מן הקידושין. <BR/>
בסיפא של אותה ברייתא כתוב, שאם אמר לה "התקדשי לי במנה זו", ונמצא שהיה חסר דינר או שהיה אחד מן הדינרים של נחושת, אינה מקודשת. אך אם היה אחד מן הדינרים רע, הרי זו מקודשת ורק יחליף את הדינר.
<BR/>הגמרא מבינה שהרישא של הברייתא סותרת את דברי ר' אלעזר, שהרי כתוב שכל עוד לא נתן לה את כל המנה, אם אחד מהם רצה לחזור בו הרשות בידו, הרי שאין הקידושין חלים עד שתקבל את כל המנה. וזה  סותר דברי ר' אלעזר שאמר שהיא מקודשת מעכשיו אף שלא קיבלה הכל, ואינם יכולים לחזור בהם, רק שצריך הוא להשלים את המנה.


=== תירוץ ראשון ===
=== תירוץ ראשון ===